עוצמת השמחה שכרוכה בגידול ילדים בישראל מתעמעמת לאור העלויות הכבדות שכרוכות בכך. יוקר המחיה בארץ אינו פוסח על הוצאות אלו, שצומחות לסכומים מפלצתיים בשנים הראשונות, עד הגיע הבן או הבת לגיל 3.
ובכמה כסף מדובר? למשרד האוצר יש את התשובה. על פי מחשבון אותו בנו כלכלני המשרד, סך ההוצאה החד פעמית לשנה הראשונה עומדת על לא פחות מ-31,600 שקלים, או שלוש משכורות ממוצעות בישראל. וזה רק המתאבן, שכן לכך נלווית גם ההוצאה החודשית שעומדת על סכום נאה, בגובה של 6,550 שקלים לכל הפחות. חיבור של שני המספרים הללו, מציג על המחשבון את הספרות הבאות :110,200 שקלים לשנה הראשונה. לפיכך, בנטרול ההוצאה הראשונית ובחישוב תלת שנתי, מתקבלים 267,400 שקלים, וזאת לילד אחד. כאשר צוללים לתוך ההוצאות, מגלים כי למשל, עבור האכלה ישלמו ההורים (בהנחה כי האם אינה מניקה) סכום שמגיע ל-3,200 שקלים בשנה.
"בדקו אם המוצר מתאים לכם - התאימו את הרכישות שלכם לאורח חייכם, להכנסה שלכם ולצרכים שלכם".
המילים הללו, שנכתבו באתר של משרד האוצר, פוגעות בול בנקודה רגישה מאוד, שהעשירה במרוצת השנים את קופות רשתות הציוד לתינוקות במיליארדי שקלים: רגשות האשם של ההורים. על פי בדיקה מדגמית שנערכה בקרב 203 בתי אב בישראל שהביאו לעולם ילד במרוצת שלוש השנים האחרונות, מתברר כי הקשר בין מצבם הכלכלי של ההורים לבין גובה ההוצאות שהוצאו במסגרת 'הקינון' (הכנת הבית לבואו של הילד) רופף למדי.
חברת 'עוקץ מערכות' ערכה את הבדיקה במסגרתה בין היתר, התבקשו המשיבים לפרט את הסכום אותו שילמו בגין רכישת עגלת תינוק. כך, מתברר כי לא פחות מ-35% מבין המשיבים שמשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, ציינו כי הוציאו על רכישת עגלה סכום של למעלה מ-4,500 שקלים. באופן די פרדוקסלי, רק 15% מבין מקבלי השכר שגובהו עולה על 30 אלף שקלים רכשו עגלה בסכום כזה. כיצד ניתן להסביר זאת?
"זה יושב על רצון להיות הורים טובים יותר ממה שהם חושבים שהוריהם היוו עבורם, לתת לילדיהם דברים שלא בהכרח זכו לקבל מהוריהם", מסביר הפסיכאטר אילן רבינוביץ'. מקום להתרכז במושגים מופשטים כמו יצירת זמן איכות משותף עם הפעוט, השקעה במשחק ובלימוד, הכלה והקשבה , הכרה בצרכיו ולאו דווקא הפיזיולוגיים הבסיסים, משתרבבת לכאן תרבות השפע והצריכה. פסיכולוגיות שיווק מתוחכמות של חנויות יוקרה לצרכי פעוטות שהפכו מוצרי צריכה יקרים ל'חובה" בגידול הפעוטות. הרצון להיות הורים טובים מתורגם לכסף, הרבה כסף . תינוק בלי עגלת מותג נוצצת שעולה אלפי שקלים יגדל פחות טוב? אם שידת ההחתלה לא תהיה יקרה להחריד הילד יחווה חסך?
"ברור שלא", משיב רבינוביץ', "ההורים הצעירים באים לברך ויוצאים מקללים, מוציאים סכומי עתק שיוצרים אוברדרפט בחשבון הבנק שגורם למתח ולחץ שמעיב על האווירה שהילד סופג בבית וצורך לעבוד שעות נוספות וכך לילד יש פחות זמן הורה".
ומה בנוגע לילד השני והשלישי? האם בהכרח תידרשו להוציא סכום זהה? במחשבון של משרד האוצר לא מתייחסים לאספקט זה, אולם משיחות שקיימנו עם מומחים בתחום הכלכלה המשפחתית, עולה כי הסכום נמוך משמעותית. "בילד הראשון השקענו סכום מטורף של כמעט עשרת אלפים שקלים רק על המיטה. אשתי רצתה את הכי איכותית שרק ניתן למצוא ואני זרמתי איתה, והיא באמת היתה מהממת, אבל לילד השני מצאנו מיטה דומה, שעולה 4,000 ועושה את העבודה פרפקט", אומר לוואלה! עסקים רון אברמסון.
זו רק דוגמה אחת להתפכחות של ההורים וההבנה כי ניתן לייתר לא מעט מהרכישות. כך, למשל, במסגרת פוסט שהועלה באחת מקבוצות הפייסבוק הגדולות בישראל בו חברות למעלה מ-100 אלף אימהות, כתבה אחת מהן רשימה של המוצרים המיותרים אותן נמנעה מלרכוש לילד השני, מה שהוביל לחיסכון כספי ניכר. היא מציינת פח לחיתולים, מדחום לאמבטיה, מחמם מגבונים וקופסה למוצצים כאביזרים חסרי כל צורך שישאירו לכם עוד כסף פנוי בכיס. אמנם, מדובר בעלות נמוכה יחסית של כל מוצר כזה, אך הם נערמים לסכום משמעותי, אם מוותרים גם על רכישת נעליים לגילאי חצי שנה או לדוגמה על 'אמבטיה לנסיכות' שעלותה מגיעה למאות שקלים בקלות.
גם 'חבילת הלידה' - אותו מושג שהוטבע על ידי רשתות השיווק שעושות שימוש בצורך הבסיסי של נשים בהריון 'לקנן' ולהכין באופן מיטבי את הבית לקראת בואו של התינוק, מקבל משמעות אחרת לגמרי עם הילד השני. בפוסט, שזכה למאות תגובות נלהבות מצד חברות הקבוצה, כותבת האימא כי אין צורך לרכוש חבילת לידה מובנית, לבטח לא לפני הלידה ולפני שבוחנים את העדפותיו וצרכיו של התינוק ובמיוחד לאור העובדה שרוב המוצרים ישמשו רק לחודשים ספורים.
סוגיה נוספת שעלתה בפוסט אחר היא המחיר שההורים משלמים על הניסיון להוזיל עלויות והמחיר הגבוה שמשלמים על כך, במיוחד כאשר מדובר על רכיב אותו ניתן היה להעביר לילד הבא, אך בשל הבלאי המואץ שלו, הם נדרשו לרכוש אותו פעם נוספת. כך, למשל, מסמנות האימהות בפוסט את המנשא והעגלה כשני אלמנטים בהם עדיף לא לרכוש מוצר זול מאוד. רבות גם ציינו את תלת האופן כהוצאה שעשויה להגיע לסכום לא קטן, אך במבחן הזמן, היא מתבררת כמשתלמת במיוחד, כל שכן כאשר ישנם כאלו שמייתרים את הצורך לרכוש במקביל גם טיולון, ועם תלת אופן מגדילים יותר את שורת החיסכון.
"אני, למשל, קניתי לילד הראשון תלת אופן ושילמתי עליו משהו כמו 700 שקלים ואחרי שנה וחצי הוא הלך פייפן. עם הילד השני כבר לא עשיתי את הטעות הזו וקניתי מוצר יקר יותר אבל עובדה - הוא מחזיק מעמד גם עם הילד השלישי. הייתי מנסה אותו גם עם הילד הרביעי, אבל למי יש כסף להחזיק 4 ילדים?" כותבת דינה בן גיגי.
למי? לכל הפחות ל-157,286 מיליונרים, נכון ליוני 2020. על פי נתוני קרדיט סוויס, שווי עושרו של כל אחד מהמיליונרים הישראלים עומד על 3.33 מיליון דולר (נטו בניכוי כל ההתחייבויות וההלוואות). ועד כמה גדול הפער בין עלות גידול הילדים כאשר הכסף אינו מהווה כלל משתנה בתוך משוואת סדרי העדיפויות? למשרד האוצר יש תשובה. על פי נתוניו, העלות הכוללת לשנה הראשונה במקרה כזה עומדת על 192,500 שקלים, כאשר מתוכם גובה ההוצאה הראשונית מגיע ל-56,900 ולצידה הוצאה חודשית בסכום של לא פחות מ-11,300 שקלים.