המחיר הכלכלי הנסתר שמשלמים ההורים בחל"ת

על רקע חוסר הוודאות בנוגע לפעילות מערכת החינוך בשנה הקרובה, הורים רבים שפוטרו או הוצאו לחל"ת - ובעיקר אמהות - מעדיפים להמתין עם חיפוש עבודה חדשה עד שהמצב יתבהר. הבחירה מובנת, אבל יש בה סיכון לא קטן

  • סגר
  • אבטלה
ענת דריאל
בווידאו: נתניהו אומר בפתח ישיבת הממשלה כי לא יהיו שיקולים פוליטיים ביציאה מהסגר (צילום: לע"מ)

הגל השני של משבר הקורונה הביא לסגירה מחודשת של מערכת החינוך, שבועיים וחצי בלבד אחרי סיום חופשת הקיץ. גם עכשיו, כשמתחילים בפתיחה מחודשת, חלק גדול מהילדים עדיין בבית. איש גם לא יודע להבטיח כיצד ייראה המשך שנת הלימודים - האם תתאפשר חזרה ללימודים במתכונת מלאה עד סוף השנה, או שיהיו סגרים נוספים? שלא לדבר על כל אופציות הביניים של פתיחה במתכונת חלקית.

על רקע חוסר הוודאות המתמשך בנוגע לתפקוד מערכת החינוך, הורים שפוטרו או יצאו לחל"ת אינם ממהרים לחזור לשוק העבודה. האפשרות לקבל דמי אבטלה כל עוד הילדים לא נמצאים במסגרת קבועה נראית לא פעם כאופציה עדיפה על פני חיפוש עבודה חדשה. גם מי שיכול לעבוד מהבית (ולא תמיד זה ניתן מבחינת סוג העבודה) - מתקשה מאוד לעשות זאת במקביל לתפקוד כהורה במשרה מלאה. ישנם אף הורים עובדים שביקשו לצאת לחל"ת כדי להיות בבית עם הילדים, או שביקשו להפחית את היקף המשרה בשל כך.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה
להיות עם הילדים זה טוב, נחמד ומובן - אבל ויתור על שוק העבודה עלול לגרור השלכות כואבות

כתבתי "הורים", אבל צריך לומר ביושר: ברוב הבתים, האימהות הן אלה שנפגעות יותר מהשבתת מערכת החינוך - בגל הראשון ועוד יותר בשני. לפי נתוני שירות התעסוקה, נשים היו 62.7% מהנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר, לעומת 57.1% במרץ. בשירות התעסוקה מסבירים כי "אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך" ומצביעים על מגמה לפיה אימהות אינן ממהרות לחזור לחפש עבודה בשל חוסר הוודאות בנוגע לעתיד מערכת החינוך.

אפשר להבין את ההחלטה: מאחר ששכרן הממוצע של נשים נמוך משמעותית משכרם הממוצע של גברים, כשבני הזוג נדרשים להחליט מי יישאר עם הילדים בבית ומי ישמור על עבודתו - הבחירה הכלכלית ההגיונית היא לוותר על משכורת האישה. שלישית, נשים ממלאות בממוצע תפקיד משמעותי יותר בגידול הילדים, ולכן נטל ה"ג'אגלינג" בין התפקיד המקצועי לבין התפקיד ההורי נופל עליהן ביתר שאת.

אולם, לבחירה להאריך את החל"ת ולא למהר לחפש עבודה אחרת יש מחיר כלכלי כבד בהרבה מזה שניכר לעין. הרבה הורים עושים שיקול לטווח קצר, לפיו אם שני ההורים יחזרו לעבודה, הם יצטרכו לשלם על השגחה לילדים שתקזז חלק ניכר ממשכורת האישה. עדיף כבר שהאם תאריך את החל"ת ותקבל דמי אבטלה, לא?

זהו, שלא ממש. לעיכוב בחזרה לעבודה עלולה להיות משמעות כבדה על יכולת ההשתכרות העתידית. אותן אימהות שנשארות בבית מוותרות בזמן הזה על רכישת ניסיון שיוכל לסייע להן להתקדם בעתיד ולשפר את שכרן. הן לא מתעדכנות בהתפתחויות המקצועיות בתחומן, לא יוצרות קשרים מקצועיים חדשים ומאבדות קשרים שיצרו בעבר. באותו זמן, אנשים אחרים צוברים ניסיון, ידע וקשרים ועוקפים אותן. הן נשארות במקום, בזמן ששוק העבודה מתקדם. כשתיגמר זכאותן לדמי אבטלה והן ירצו לחזור לשוק העבודה, הן יגלו שמשרות טובות אוישו, ושהן מתחרות על המשרות שנותרו עם עוד מאות אלפים כמוהן, שגם הם "נשפכו" בבת אחת לשוק העבודה. גם תחושת המסוגלות, שהיא כל כך חשובה בתהליך מציאת עבודה, במיוחד כשהתחרות על המשרות רבה - נפגעת ועלולה להקשות עליהן כשינסו לחזור לשוק.

הקהל הישראלי עדיין חותם אבטלה, אבל לחזרה לשוק העבודה יש יתרונות רבים

חשוב לזכור גם שעבור רבות מהן, זו לא הפעם הראשונה שהן מוצאות את עצמן במצב הזה: אימהות רבות לוקחות פסק זמן משוק העבודה בשנים הראשונות ללידת הילדים, וכשהילדים גדלים קצת והן רוצות לחזור לעבוד, מגלות שחברים לעבודה או ללימודים שהתחילו איתן את הדרך התקדמו, ואילו להן מוצעות משרות זוטרות בשכר נמוך.

המחיר הוא לא רק כלכלי, כמובן: שוק העבודה מספק הזדמנויות למימוש היכולות האישיות ולמימוש עצמי מעבר למימוש העצמי כהורים (שאין ספק שהוא מקור אדיר לתחושות אושר ועוצמה). הוא גם מאפשר לנו לפגוש ולהכיר מבוגרים אחרים ולהרחיב את המעגל החברתי שלנו ולא פעם קולגות הופכים לחברים לחיים. פרנסה מספקת תחושת עצמאות ותורמת לביטחון העצמי. הידיעה של האישה שהיא עצמאית כלכלית עשויה לתרום גם לזוגיות (וכמובן שהיא קריטית במקרה של גירושין).

על רקע המצוקה הגדולה שהורים נמצאים בה, נדמה לי שהשיקול הכלכלי ארוך הטווח נשכח, או לא נלקח מספיק בחשבון. כאשר זוג הורים מקבל החלטה שהאם תישאר בבית עם הילדים, עליו להבין שלבחירה הזו יש השפעה משמעותית על ההכנסה של משק הבית לא רק בהווה אלא גם בעתיד. להישארות מבחירה בחל"ת יש מחיר כלכלי בטווח הבינוני והארוך, בדיוק כפי שיש להקפאת הלוואה או לפדיון קרן ההשתלמות לצורך כיסוי הוצאות הבית השוטפות. אלה הם פתרונות שטוב שהם קיימים, אולם חשוב להשתמש בהם רק אם באמת צריכים. אם יש אופציה אחרת, כלומר - אם יש אופציה לחזור לשוק העבודה - זוהי במקרים רבים אופציה מועדפת מבחינה כלכלית, שכן היא מאפשרת לעובדת לשמור על ערכה בשוק העבודה ולהמשיך להעלות אותו.

גם בטווח המיידי עשויים להיות לכך יתרונות: השכר עשוי להיות גבוה מגובה דמי האבטלה (גם בהינתן שקיימות הוצאות על בייביסיטר). בנוסף, כשקיים ביטחון תעסוקתי, קל יותר לבצע החלטות ביחס להווה או העתיד שיש להן משמעות כלכלית (כמו החלטה להתחתן, להביא לעולם עוד ילד, לרכוש דירה ולקחת משכנתא). תכנון מהלכים כלכליים קדימה מסייע להגדלת ההון המשפחתי.


איני מבקשת להטיף מוסר לאיש. ליבי עם ההורים. כאמא לילדים בוגרים, אני מזדהה עם הקושי שלהם, גם אם לא חווה אותו באותו אופן. כל שאני מבקשת לומר הוא שחשוב להבין את המשמעות הכלכלית ארוכת הטווח. לכן, אם התסריט שתיארתי מטריד אתכם כהורים ואתכן כאימהות, עשו הכול למצוא חלופות: התארגנו יחד עם חברים או שכנים לשמירה על הילדים בתורנות, העסיקו בייביסיטר, רק אל תוותרו על חזרה לשוק העבודה.

הכותבת היא ראש מערך קמעונאות בבנק לאומי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully