בתקופה הנוכחית, כשיש קרוב למיליון מובטלים או עובדים שהוצאו לחל"ת, ואנשים סופרים את שעון החול לאחור לקראת סגר נוסף, ישנם עובדים ועצמאים שהצליחו "לקום מהקרשים" ולמצוא מקום עבודה. שינוי זה לווה בתחושות מעורבות הנעות בין אנחת רווחה לבין ביטחון תעסוקתי שלעולם לא יוכל לחזור להיות מה שהיה לצד ההפתעה וההזדמנות ששינוי זה הביא לחייהם.
זיוי קלעי יועצת עסקית וניהולית, מספרת: "תקופה זו באה לעורר את האנשים להתפתחות אישית ועובדים שיתנגדו לשינוי יתקשו להתמודד. הסיטואציה דורשת שינוי חשיבה מצד העובד בחיפוש עבודה וגמישות בכניסה למקום החדש. אולם גם התחשבות של המעסיקים, שלא ינצלו את חוסר הביטחון התעסוקתי של העובדים וחוסר הביטחון התעסוקתי בו הם נמצאים. מעסיקים שיגלו רגישות וישרו ביטחון בעובדים, ירכשו לטווח הארוך עובדים שלא יעזבו אותם כשהקורונה תיגמר".
נועה דואני פרישברג, מנהלת מכירות Professional Services ופרויקטים אלעד מערכות
"לפני שהגעתי לאלעד עבדתי באמן מחשבים כ-Account Manager. הייתי שם 8.5 שנים והוציאו אותי כמו עובדים רבים אחרים לחל"ת במרץ האחרון. התחלתי לחפש עבודה 3 חודשים אחר כך כשהמנהלים שלי הודיעו לי ביוני שתאריך החזרה שלי לא ברור. לאור זאת, אמרתי להם שאני מתחילה לחפש עבודה במקום אחר והם פרגנו ותמכו ועזרו לי מאוד. מצאתי עבודה אחרי חודש, הריאיון הראשון שלי היה באלעד מערכות".
מה הייתה התחושה כשעזבת?
"נפגעתי מאוד. הרגשתי אכזבה. הגעתי ממקום שהיה לי 200% ביטחון ומצאתי את עצמי בחוץ ביום בהיר אחד. מקום בו הייתי 8.5 שנים, עמדתי ביעדים כל שנה, הצלחתי מאוד ואכזב אותי מאוד שהחברה בחרה בי מבין האנשים הרבים שהוציאה לחל"ת".
האם השכר שלך השתדרג או שונמך?
"השכר שלי שודרג, אבל לא בהרבה".
האם מה שאת עושה עכשיו הוא מה שחשבת בסוף 2019 שתעשי?
"לא, לא בדיוק. אמנם אני עובדת בתחום מאוד דומה לעבר, אבל היום אני בונה תיק לקוחות מאפס. זהו תהליך מרתק ומאוד מאתגר. אני מקימה יחידה חדשה בחברה לצד אנשים מקצועיים מאוד התפקיד מעניק לי המון עניין ומשמעות. מבחינתי זכיתי להצטרף לחברה בה חווית העובד מאוד נעימה אני מרגישה עטופה בפעילויות הדרכות והווי כיפי שמאוד חשוב בעיקר בימים אלו של קורונה".
זה הכיוון המועדף לקריירה שלך?
"כן. הייתה לי הזדמנות טובה לעשות שינוי ולהגיע ליחידה שהיא יותר טכנולוגית ומקצועית. תחומי האחריות שלי יותר גדולים היום".
מרגישה ביטחון תעסוקתי, או שעדיין בחששות?
"לא. הנזק שהקורונה עשתה לאנשים שלא צפו את סיום ההעסקה ולא ידעו עליו מראש גרם לנפש להיות מעורערת וזה לא יעבור במהרה. אני מרגישה שמעכשיו לא אקח את מקום העבודה כמובן מאליו ותמיד אחשוב שהכול יכול להשתנות ברגע, למרות שהגעתי מחברה שהיא משפחה למשפחה חדשה שיש בה פוטנציאל לצמוח".
גיא קוגלמן, 30, אנליסט תמחור ואחראי על מכרזים והסכמים מדטרוניק ישראל
"אני עורך דין בהכשרתי ולפני שהצטרפתי למדטרוניק עבדתי כשנה וחצי במשרד עו"ד. אחרי שסיימתי התמחות במשפט מסחרי, הייטק ו- M&A הספקתי לטוס לתאילנד ולחזור לחיפושי עבודה באמצע ינואר 2020. את ההחלטה לחשב מסלול ולעבור לצד של הלקוח קיבלתי כבר באוגוסט 2019, כשעוד לא ידענו מה זה סגר ומסכות. אחרי 4 חודשים של מיונים לתפקידים שונים, התחלתי בהליך המיון למטדרוניק, כולו דרך הזום ושיחות טלפון. עם הנחיות משתנות ברקע והרבה אי-וודאות, בשלב מסוים הייתי בטוח שעוד רגע וזה ייעצר אבל לשמחתי המיונים נמשכו, התקבלתי, והתחלתי לעבוד ב-10.5.
"כשהחלטתי לחפש עבודה ידעתי שזה סיכון, אבל הוא התברר כיותר גדול ממה שחשבתי. היו רגעים ששאלתי את עצמי אם נכון היה לעזוב מקום שהיה לי בו טוב ונהניתי בו מקצועית ואישית, וגם חששות שאני לא אמצא מקום עבודה בתקופה הזאת. בהתחשב בזה שגם אשתי חיפשה עבודה במקביל, הלחץ בהחלט הורגש. אבל הדברים מסתדרים בסוף ואני מאוד שמח על איך שהם הסתדרו".
האם השכר שלך השתדרג או שונמך?
"השכר שלי נותר בעינו אם הייתי בוחר לעבוד כעורך דין מתחיל".
האם מה שאתה עושה עכשיו הוא מה שחשבת בסוף 2019 שתעשה?
"את 2019 סיימתי בתאילנד ומאז הרבה השתנה. אבל בהחלט להשתלב בתפקיד מאתגר ומעניין, בחברה מובילה עם עשייה משמעותית, במיוחד בתקופה שהטכנולוגיה הרפואית כל כך נדרשת - הוא מקום טוב להיות בו".
זה הכיוון המועדף לקריירה שלך?
"כן. אני רק 5 חודשים בחברה, ואמנם אני יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהגעתי למשרד, אבל זה הכיוון והמקום שבו אני רוצה להתפתח".
מרגיש שיש לך ביטחון תעסוקתי, או שעדיין בחששות?
"באופן כללי, יש הרבה אי-ודאות מסביב שמשפיע גם עליי, ובאופן אישי, קיבלתי הזדמנות להיכנס לצוות בתקופה של חופשות לידה ואני מקווה שאני מצליח להוכיח את עצמי ואוכל להמשיך בחברה".
אריאלה דהרי - נציגת שירות טלפוני בחברת בזק אונליין, הפועלת בשוק המוקדים הטלפוניים בישראל.
"לפני הקורונה עסקתי כעצמאית בתחום העיצוב והום סטיילינג. הקורונה הביאה לעזיבה של לקוחות וביטול של פרויקטים שתוכננו עוד לפני פסח, ואיתם גם ירידה בהכנסות, שאילצה אותי לצאת לחל"ת. לאחר כשלושה חודשים מצאתי עבודה כשכירה במוקד משרד הבריאות בבזק און ליין כנציגת שירות טלפוני".
מה הייתה התחושה?
"השבתת העשייה שלי גרמה לתחושות קשות, פיזית, כלכלית ומקצועית. ההרגשה הייתה שהכול מתמוטט לי. חליתי בכל המחלות שיש, מה שגרם לי לתפקוד מאוד לקוי בבית, וגם כאמא וכרעייה. אחרי הסגר הראשון הייתי בטוחה שאני על הסוס בחזרה, אבל מסתבר שטעיתי... המשק לא באמת התאושש, ולקוחות שרצו לחזור היו מלאי חששות, עסקאות לא נסגרו. בתי, שעבדה כמלצרית, נאלצה לעזוב דירה שכורה בסגר הראשון ולחזור הביתה, היות והוצאה לחל"ת. כשבוע לאחר מכן התקבלה לעבודה במוקד בזק אונליין, כששמעתי את השיחות והאנרגיה זה ממש עשה לי חשק לעשייה, אבל חששתי שהחשיבה עוד לא שם, הרצון להמשיך במקצוע שלי היה עדיין בראש מעייני".
האם השכר שלך השתדרג או שונמך?
"השכר שלי שונמך משמעותית, אבל אחרי שלושה חודשים שלא היו לי הכנסות כלל השכר הראשון היה אוויר לנשימה, וגם הסכומים שהרווחתי כ"עוסק פטור" לא היו עצומים, במיוחד בחודשים האחרונים שלפני הקורונה. נאלצתי להשתמש בכסף שתקצבתי לחסכון עבור פרסום לטובת הכנסה שוטפת. כך שלמרות הירידה המשמעותית בשכר, אני מרגישה סוג של שקט וביטחון של הכנסה קבועה".
חשבת ב-2019 שתעשי מה שאת עושה עכשיו?
"חד משמעית לא, היו לי חלומות להמשיך ולהתפתח בעיסוק שלי ולהמריא עם הפרויקטים שלי".
ומה הלאה?
"עדיין מוקדם מבחינתי לקבוע שזה הכיוון המועדף, אבל כן עשיתי שינוי בחשיבה. כרגע אני מתמקדת בזה כקריירה היחידה שלי, אני מניחה שאעשה חשיבה נוספת לכשיימצא חיסון לנגיף והמשק יתאושש, מה שנראה כמו נצח כרגע".
ומה לגבי הביטחון התעסוקתי?
"מרגישה כרגע בטוחה מבחינה תעסוקתית וזו הרגשה אחרת לגמרי. לא בטוחה שאצליח להסביר למישהו מה חוויתי בהתחלה, את גודל ההתרסקות הנפשית והפיזית, כך שמי שיודע מה עברתי (משפחתי הקרובה בעיקר) יכול להבין למה אני מרגישה עכשיו כל כך טוב".
חן קראוס אלבו, 43, מנהלת פרויקטים בחברת מקורות, מיקור חוץ של קבוצת טלדור, מהמהשחקניות המובילות בשוק ה- IT בישראל
"בעשור האחרון אני מנהלת פרויקטים ומנתחת מערכות WEB ושותפה בעמותת 'חבל הצלה' המסייעת להורים במצבי פרידה וגירושין. לפני הקורונה ניהלתי את סניף תל אביב של חברת 'פיונט טכנולוגיות', אשר נרכשה בינואר האחרון ע"י מלם מערכות. במרץ, עם פרוץ הקורונה, החברה נאלצה לזרז תהליכי איחוד יחידות בתוך החברה, ואני עם עוד כמה קולגות יצאנו לחל"ת.
מה הייתה התחושה לעזוב בנסיבות האלה?
"המעבר החד מעשייה של מאתיים אחוזים לשהייה בבית עם בנותיי בלי הצורך של לקום בבוקר לעבודה לווה ברגשות בלבול וחוסר וודאות. לקח לי זמן להתפכח ולהבין שיכול לקחת זמן רב עד שאוכל לחזור, אם בכלל. מאידך, הרווחתי זמן איכות עם בנותיי ואף הצלחתי ליישם 'פרויקטים' שנדחו בבית. לשמחתי, לא הרגשתי מצוקה כלכלית בזכות כספי החל"ת והמענקים, והירידה המשמעותית בכמות ההוצאות בשל הסגר. במקביל החברה ממשיכה להתנהל בלעדיי, כך שבשלב מסוים החלטתי להמשיך הלאה ויצאתי למסע חיפוש עבודה. הקורונה יצרה תנאי שוק קשים מאד עם ריבוי היצע של אנשים איכותיים ומקצועיים, ומנגד סביבה עם פחות ביקוש ומשרות פנויות. ביולי, כ-4 חודשים מפרוץ הקורונה, פנו אלי מחברת טלדור, בהצעה להגיש את מועמדותי למכרז לניהול פרויקט הסביבה הדיגיטלית במקורות מטעמם".
האם השכר שלך השתדרג או שונמך?
"לשמחתי הרבה שדרגתי לעצמי את תנאי ההעסקה ולא הייתי צריכה להתפשר על כלום".
חשבת בסוף 2019 שזה מה שתעשי השנה?
"לא צפיתי את הפרידה שלי מהחברה הקודמת, שהעיסוק שלי בה היה מאוד מאתגר ומספק וכלל ניהול פרויקט אתר האינטרנט של עיריית נתניה במסגרת פרויקט העל שלהם 'עיר חכמה', אבל אני מרגישה שזו הזדמנות מתאימה ונכונה לי לתקופה הזו, מקווה להצליח בתפקיד".
האם זה הכיוון המועדף לקריירה שלך?
"בעשור האחרון אני מנהלת פרויקטים מול חברות מוסדיות גדולות ומסייעת להם להקים אתרי אינטרנט, מוצרי דיגיטל וניהול ידע, עבודה בחברה כמו מקורות יכולה לתרום לי רבות לניסיון התעסוקתי ולאתגר המקצועי".
מרגישה שיש לך יותר ביטחון תעסוקתי?
"תהליך חיפוש העבודה גם בזמנים רגילים מזמן הרבה כישלונות ומצבי ייאוש, קל וחומר בתקופת קורונה. הליווי והעטיפה שקיבלתי מצוות ההנהלה של קבוצת טלדור, עוד במהלך המיונים לתפקיד, הקנו לי תחושת ביטחון. התפקיד הנוכחי, אליו נכנסתי בספטמבר, מזמן עבורי אתגרים חדשים של קליטה והכרות עם ארגון גדול מאוד, בעבודה מהבית עם 3 ילדיי, אבל מפלס החששות בהחלט ירד".