לפי נתוני הלמ"ס, כמיליון אזרחים בישראל הם חסרי אוריינות דיגיטלית. הפער נמצא בעיקר אצל האוכלוסייה המבוגרת ובמגזר הערבי והחברה החרדית.
יש קורלציה בין פערים חברתיים לבין פערים דיגיטליים. הפער הדיגיטלי הוא מופע של פער חברתי, ולכן נראה אותו לרוב באוכלוסיות שמוגדרות כפריפריה של החברה. כיום דיגיטציה היא לא משהו שאפשר לחיות בלעדיו, בטח לא במדינה שמגדירה את עצמה כאומת ההייטק.
ואז הגיעה הקורונה לחיינו ושינתה סדרי עולם, הכניסה אוכלוסיות רבות לבידוד ומדינה שלמה לסגר. תוך ימים ספורים המילה 'זום' הייתה חלק מהשיח היום יומי, אולם למי שאין נגישות לטכנולוגיה, נגישות למכשיר קצה, אינטרנט ואוריינות דיגיטלית, פשוט לא יכול להיות חלק מהשיח, תרתי משמע. אם מסתכלים על אזרחים ותיקים - אוכלוסייה שמשבר הקורונה הכניס אותה ראשונה לבידוד, אוכלוסייה שעד עכשיו ברובה נמצאת בבידוד מחשש מהדבקות, אוכלוסייה שלרוב גרה לבד, עבור אנשים ונשים אלו הטכנולוגיה היא אויר לנשימה, חיבור למשפחה, לחברים, לחיים ולאיכות החיים.
לפי המספרים של הלמ"ס, הפער נמצא בעיקר אצל האוכלוסייה המבוגרת ובמגזר הערבי והחברה החרדית. נתונים אלו מדאיגים ברמת היום יום, אך כשמסתכלים על תקופה משבר הקורונה, בה אוכלוסיות רבות נדרשו להיכנס לבידוד, הטכנולוגיה הייתה כאוויר לנשימה. אוריינות דיגיטלית היא כבר אינה פריווילגיה, אלא זכות בסיסית במאה ה-21, זה 'הקרוא והכתוב' של המאה הזאת. אדם שאין לו מיומנות בסיסית כזו, הוא אדם שלא משתלב בחברה, אדם ללא נגישות למידע וזכויות, אדם עם קושי גדול להשתלבות תעסוקתית ומכאן גם חשוף לפגיעה ישירה באיכות החיים שלו.
יש משהו במשברים גדולים בחברה האנושית, שהם כמעין פרוז'קטורים על מה שעובד טוב ומה שלא. לדוגמא, ראינו במשבר הזה חברה אזרחית מדהימה שהסתערה על המשימה, הגיבה ופעלה מהר, נתנה ונותנת מענה לצרכים של אוכלוסיות אחרות, לאורך כל הדרך. לצערנו, הקורונה שמה גם פרוז'קטורים מסנוורים על הדברים שלא עובדים במדינה. ההפגנות השונות שאנו רואים בתקופה האחרונה הינם תוצאה ישירה לכך.
הפער הדיגיטלי שקיים בישראל הוא לא חדש, הוא היה פה גם לפני הקורונה, אך הקורונה שמה עליו פרוז'קטור גדול שלא ניתן יותר להסתיר או לטשטש את הבעיה. לא רק שזאת בעיה, זה גם הפיתרון להתמודדות עם ההשפעות העקיפות של המגפה אצל כל המגזרים וסוגי האוכלוסיות. שמירה על איכות החיים והפגת בדידות אצל אזרחים ותיקים, אפשרות להמשיך ולעבוד מהבית לעובדים במשק הישראלי, למידה מרחוק לילדים ונוער , צמצום פערים ועוד.
אז מה עושים?
ראשית, יש צורך בהנגשת תשתיות בפריפריה בישראל. ללא תשתיות אינטרנט ומכשירי קצה לא נוכל לצמצם פערים, לא נוכל לקיים למידה מרחוק בצורה שוויונית ומקצועית, לא נוכל לקדם מיצוי זכויות, הפגת בדידות ועוד.
שנית, הנגשת ידע ומיומנויות. "ידע הוא כוח" ואוריינות דיגיטלית היא הידע של התקופה בה אנו חיים. תוכניות המקדמות אוריינות דיגיטלית מותאמת לאוכלוסיית הידע לצרכים ולמוטיבציות שלה ללמידה. בתקופת הגל הראשון הוגדרה אוכלוסיית הגיל השלישי כאוכלוסייה בסיכון הנדרשת להיכנס לבידוד. אזרחים ותיקים רבים חיים לבד, מה שמעצים את הבידוד והבדידות. ידע טכנולוגי - אוריינות דיגיטלית היא האור בקצה המנהרה עבור אותם אנשים בימים מורכבים אלה.
מחשבה טובה, עמותה הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות הנגשת טכנולוגיה, החליטה להתגייס למטרה זו להפיג את הבדידות ולקדם אוריינות דיגיטלית אצל אזרחים ותיקים בימי הקורונה. ב-18/3 העלנו לאוויר אתר ייעודי ללמידה מרחוק עבור אזרחים ותיקים - 'ביחד בבידוד'. האתר משדר בכל יום שידורים בלייב, המותאמים בדרך העברתם לבני הגיל השלישי ומנגישים עבורם את העולם הטכנולוגי. בשל הפער הדיגיטלי הקיים בקרב אזרחים ותיקים, הקמנו במקביל גם מוקד טלפוני המסייע להם באופן אישי להתחבר לפלטפורמת הלמידה. המוקד מאויש על ידי מתנדבים המקבלים הכשרה כיצד להדריך אזרחים ותיקים בהתחברות מרחוק. זהו אתגר בפני עצמו, אך אנו לא מוותרים על אף פונה.
דוגמא נוספת הינה קידום אוריינות דיגיטלית בקרב עובדי רשויות מקומיות, אשר ביום אחד נדרשו לעבוד מרחוק ולתת שירותים לתושבים באופן דיגיטלי. אי אפשר לצפות מהם שיעשו את המעבר הזה לבד, יש צורך במתן כלים וליווי לתהליך הלמידה באופן מותאם ומקדם.
כמנכ"לית עמותת 'מחשבה טובה', הפועלת עשרות שנים, להנגיש את הטכנולוגיה לאוכלוסיות שלא נולדו עם הנייד ביד, מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, ליצור את המוביליות החברתית דרך העצמה והנגשה טכנולוגית, (ילדים ונוער מהפריפריה, מבקשי עבודה, נשים ונערות, בני הגיל השלישי, אוכלוסיות מהמגזר הערבי, החרדי, האתיופי ועוד) אני תוהה ביני לבין עצמי כיצד ועד כמה קהלי היעד המגוונים בישראל יהפכו לאזרחים של מחר המשתלבים בחברה במציאות הנוכחית של ישראל 2020?
יש לי את הזכות לראות בכל יום, הלכה למעשה, עד כמה חשוב שילדים ונוער יקבלו מגיל צעיר את ההזדמנות והסיכוי, דרך הלימוד על הכלים הטכנולוגיים, שכאמור הם כיום 'הקרוא והכתוב', והכרטיס כניסה להוויה המשמעותית בחברה הישראלית. בזכות כלים אלוה, אותם ילדים יהפכו לסטודנטים באקדמיה כשיגדלו, חלקם ישמשו בתפקידים חיוניים במשק הישראלי, חלקם יהיו עצמאיים במקצועיות חופשיים ויהוו את הבסיס האיתן לצמיחה של החברה כולה - ובעיקר לכולם תהיה יכולת הבחירה בהשכלה ותעסוקה.
כולי תקווה שהמשבר העולמי יסתיים בהקדם ויאפשר לכולנו, ובעיקר לאוכלוסיות המוחלשות בפריפריות, לקבל את הדחיפה הראשונית כדי להיכנס למעגל- למשק הישראלי ולהפוך לחלק מהמובילים את המשק הישראלי, שהלוואי וישוב בקרוב למקום יציב ובטוח עבור כולנו.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת מחשבה טובה, אשר הוקמה בשנת 2003 ע"י אנשי חינוך והיי-טק במטרה לחבר אוכלוסיות מוחלשות לאפשרויות הרבות הטמונות בעולם הטכנולוגי.