העולם כולו למד איך לחיות עם הנגיף ומהם הפתרונות הנכונים כדי לקיים שגרת חיים נאותה בצל הקורונה. תהליכים שהחלו בימי שגרה כמו עבודה היברידית, חיזוק תחום האיקומרס וגם המעבר לתחבורה חכמה ושיתופית, קיבלו תאוצה ורוח גבית משמעותית מהקורונה והוכיחו את יעילותם ביצירת מרקם חיים חדש המספק מענה להרגלים הישנים שנפגעו בעקבות משבר הקורונה.
במציאות התחבורתית הנוכחית, נדרשים פתרונות נוספים שיכולים להפחית את הגודש בכבישים וגם למנוע את העלייה בתחלואה שעלולה להיגרם בעקבות הצפיפות באוטובוסים. כאן נכנסת לתמונה התחבורה השיתופית והמיקרו - מוביליטי (תחבורה זעירה).
הקורונה הביאה איתה מגוון רחב של שינויים בהרגלי הצריכה. אותם שינויים לא הולכים להיעלם ויישארו איתנו מעתה ואילך. הדוגמה הבולטת ביותר הינה העבודה מהבית שתישאר איתנו גם לאחר המשבר. חברות יבינו שעובדים יכולים לעבוד יומיים או שלושה מהבית, ואלו לא יזדקקו עוד לרכב הצמוד שמקשה על התקציב הביתי, ומייתר את הצורך ברכישת רכב שני. אלו תהליכים שנבנים ממש עכשיו וחשוב שכלל המערכות התחבורתיות בישראל תדענה להתאים את עצמן למצב החדש. אין צורך שאדם בודד יקום בבוקר ויוציא את רכבו לעבודה כשיש לו אלטרנטיבה ראוייה. הוא מזהם את הסביבה, מאריך את הפקק ובעיקר מבזבז הרבה זמן שעולה לא מעט כסף למשק. ההרגל הזה חייב להשתנות. התחבורה הזעירה הביאה איתה בשורה במסגרתה צורת ההתניידות החדשה מאפשרת חופש, זמינות, שמירה על איכות הסביבה ופיתרון יעיל שיכול לגרום לכך שיותר ויותר אנשים יזנחו את השימוש ברכב הפרטי בתוך הערים.
גם הרשויות ברחבי העולם מבינות את החשיבות ביצירת אלטרנטיבות ועובדות על בניית תשתיות מספקות לתחבורה השיתופית והזעירה. כך למשל, בבריטניה היה חוק משנת 1848 שאסר על קורקינטים חשמליים לנוע במרחב, ובתקופת הקורונה העבירו החלטת בזק לאפשר פיילוט להכנסת קורקינטים שיתופיים לרחובות. מדינת ניו יורק, במהלך משבר הקורונה, החליטה לאשר חקיקה לטובת הפעלת קורקינטים שיתופיים,לאחר שנים של התנגדות עקבית. ברחבי העולם האיצו את בניית השבילים בקצב שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית. ממשלות ברחבי העולם מבינות שאנשים רוצים להיות בחוץ ולא בתוך רכבת תחתית מפוצצת אנשים, לכן שבילי אופניים נותנים מענה נכון בעידן החדש.
בישראל, עיריית תל אביב הודיעה כי בכוונתה להרחיב את השימוש באופניים וקורקינטים ל-25% ב-2025 לעומת 11% כיום. לשם כך, העירייה תכפיל את אורך שבילי האופניים מ - 140 ק"מ הסלולים קיום ל-300 ק"מ ב-2025. בימי הסגר הראשון העירייה אף החלה לסלול בתל אביב נתיבי אופניים חדשים על חשבון נתיבי מכוניות, בנקודות שבהן גילינו כי יש ביקוש רב לשימוש בתחבורה זעירה ודו גלגלית, באמצעות הדאטה שאנחנו משתפים איתם. הטכנולוגיה מאפשרת למקבלי ההחלטות להבין טוב יותר איפה נמצאים אזורי הביקוש, מהם שבילי הנסיעה הפופולארים ביותר, ולהמליץ לראשי הרשויות על המקומות בהם נידרש אותו שביל אופניים. בזכות הדאטה אנחנו יודעים לזהות מהם איזורי הביקוש הגבוהים בכל רשות מקומית, ועל פי כן לסלול נתיבי אופניים ולהתאים את התשתיות בהתאם לביקוש. מדובר בהתאמות ובורסטיליות שלא הייתה קיימת בעולם התחבורה הישן ופותחת צוהר להמון שיטות ייעול ושיפור.
היכולת של תחבורה חכמה ושיתופית אשר מתבססת על ביג-דאטה ובינה מלאכותית (AI) היא ביכולת שלה לעבוד בצורה ורסטילית ודינמית, בהתאם להתנהגות הציבור ולדרישת הרשויות בהן היא יושבת. במהלך הסגר הראשון, רוב הכלים פוזרו בסמיכות למרכזים רפואיים ומרכזי עבודה חיוניים, לטובת ציבור העובדים החיוניים וציבור עובדי הרפואה שחיפשו דרכים נוחות להתנייד בשעה שהאוטובסים הושבתו. ההתאמות שביצענו בימי הסגר הראשון הוכיחו את עצמן כך שבסגר השני, שאמור היה להיות "הדוק יותר", גילינו עלייה של 100% בהיקף השימושים בכלים השיתופיים לעומת הסגר הראשון.
שנתיים למהפכת הקורקינטים השיתופיים בישראל ונראה כי הציבור הוכיח בהמוניו את החשיבות שבמתן פתרונות תחבורה חכמה ודינמית. 5.5 מיליון נסיעות ע"י 350 אלף משתמשים שונים בתקופת זמן של שנתיים היא החותמת שמדובר בפתרון שהציבור הישראלי היה צמא אליו לאחר שנים רבות של זחילה בפקקים ברחבי העיר.
יניב ריבלין הוא מנכ"ל חברת Bird בישראל ודירקטור בחברה הגלובלית