השקעה באמירויות? לא כל הנוצץ זהב

ישראלים רבים כבר בודקים את אפשרויות ההשקעה באמירויות, מאחר שעל חלק מהפעילויות הכלכליות לא מוטל מס. ועדיין, זה לא אומר שלא ישלמו אותו - כאן בישראל. ממה צריך להיזהר?

  • דובאי
נועה לב גולדשטיין ואוהד שילה
בווידאו: נתניהו מתייחס לאישור ההסכם עם איחוד האמירויות (צילום: לע"מ)

בעקבות הסכם הנורמליזציה שנחתם לאחרונה בין ישראל לאיחוד האמירויות, ישראלים רבים שוקלים האם לבצע פעילות כלכלית דוגמת השקעות, רכישת נכסים או הקמת עסקים בנסיכויות - וזאת לנוכח דיני המס שם, לפיהם על חלק מהפעילויות הכלכליות המבוצעות בנסיכויות (ובמיוחד באזורי הסחר החופשי) לא מוטל מס מקומי כלשהוא - עובדה אשר עשויה לכאורה לאפשר למשקיע הישראלי להפיק יותר רווחים ביחס לאלו שיפיק מאותה פעילות, אם הוא יבצעה בישראל ויחויב בגינה במיסים.

כך לדוגמא, ככלל בישראל, יחיד יהא חייב במס בגין רווח שהפיק ממכירת נדל"ן בישראל בשיעור של 25%; וככל שמדובר בהכנסות בעלות אופי עסקי, הוא עשוי להתחייב במס בשיעור של עד 47% (וזאת לפני "מס יסף" וביטוח לאומי); ואילו חברה חייבת במס בשיעור של 23% (והמס המצרפי, בגין הרווחים המופקים בחברה, עד לרמת בעל המניות היחיד - מגיע לשיעור דומה של 46%). מאידך, באמירויות רווחים אלו עשויים להיות מחויבים באפס (0) מס, שכן באמירויות לא מוטל כל מס על הכנסתו של יחיד. כמו כן, על פי רוב על תאגיד אמירתי לא חלה חבות במס (זולת תאגידים העוסקים במספר תחומים מועט, כגון חברות נפט). על אף האמור, תושב ישראל שהחליט להשקיע או לפתוח עסקים באמירויות, עלול לגלות ש"לא כל הנוצץ - זהב הוא".

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
זה נראה טוב, אבל כדאי לברר לפני כן מה ההשלכות. אבו דאבי (צילום: זיו ריינשטיין)

שיטת המס הנהוגה בישראל היא "פרסונאלית-טריטוריאלית" - כלומר, תושב ישראל עשוי להיות חייב במס בישראל בגין הכנסות שהפיק הן בישראל והן מחוץ לישראל. הווה אומר: העובדה שתושב ישראל מפיק הכנסה מפעילות בחו"ל שאינה חייבת במס לפי הדין של אותה מדינה זרה, אין בה כדי לקבוע שאותה הכנסה לא תתחייב במס בישראל - וכך גם הדין כיום לגבי הכנסות המופקות באמירויות.

קחו לדוגמא את שני המקרים הבאים.

  • משקיע ישראלי התכוון להשקיע בנדל"ן באחת מהנסיכויות, שכן נאמר לו שמחיר הנדל"ן שם נמוך משמעותית ביחס לישראל, וכי לפי הדין המקומי ככל שהוא יפיק רווח מהנכס, הרי שהוא יהא פטור ממסים.
  • איש עסקים ישראלי שהתכוון להרחיב את עסקיו על ידי הקמת חברה מקומית בנסיכויות וביצוע הפעילות העסקית באמצעות חברה זו. איש העסקים סבר שהיתרון המרכזי הגלום בהקמתה של חברה זו, הוא שלא יוטל מס על רווחיה באמירויות.
שיתוף פעולה - כן. הקלות מס - לא בהכרח

אמנם בשני המקרים הנ"ל, אותו תושב ישראל עשוי שלא לשלם כל מס באמירויות בגין הכנסותיו (בין אם הפעילות תבוצע באופן אישי, ובין אם באמצעות חברה מקומית), אולם אין משמעות הדבר שהרווחים המופקים באמירויות, לא יחויבו במס בישראל. רווחים מהשקעות בנדל"ן באמירויות - יתחייבו במס בישראל בדומה לכל השקעה הונית אחרת המבוצעת ע"י תושב ישראל (קרי בשיעור מס של 25%). ורווחים המופקים בידי תאגיד תושב האמירויות, אמנם לא יתחייבו במס בישראל בשלב ראשון, אולם עם חלוקתם כדיבידנד לבעל המניות הישראלי - יחול מס בשיעור 30% בישראל. זאת בנוסף לחשיפות מס נוספות שעשויות להיות רלוונטיות במקרה של פעילות באמירויות באמצעות חברה מקומית, ובין היתר חשיפה אפשרית לסיווג החברה כחברה תושבת ישראל לצרכי מס, מקום בו השליטה והניהול על עסקי החברה מבוצעים מישראל; או לחלופין סיווג החברה כ"חברה נשלטת זרה" לצרכי מס בישראל (מקום בו מדובר בחברה שעיקר רווחיה הם רווחים פסיביים) סיווג שמשמעו הטלת חבויות מס שונות בישראל.

בנוסף, חשוב לציין שמדינת ישראל טרם חתמה (ואין בטחון כי תחתום) על הסכם למניעת כפל מס עם איחוד האמירויות ("אמנת מס"), כפי שנעשה עם מספר רב של מדינות זרות, אם כי פורסמו דיווחים (לא רשמיים) לפיהם החלו המגעים לחתימה על הסכם כאמור. ככלל, מטרתה של אמנת מס היא להסדיר את אופן המיסוי של הפעילות הכלכלית הבין מדינתית המבוצעת בין ישראל לבין המדינה האחרת בקשר להכנסות ונכסים שלשתי המדינות זיקה אליהם ולקבוע כללים בדבר חיוב במס של הכנסות מסוגים שונים המופקים בקשר לפעילות כלכלית כאמור. כך, לדוגמה, באמנות מס מסוימות קבועים כללים לעניין זכות מיסוי בלעדית להכנסות דיבידנד; רווחי הון; הכנסות עסקיות ועוד. אולם נכון להיום, אמנת מס בין ישראל לאמירויות טרם נחתמה, ועל כן גם, במקרים מסוימים, עשויה לפחות "האטרקטיביות המיסויית" של השקעות באמירויות.

אין להכחיש כי ההסכם של ישראל עם האמירויות מוביל להזדמנויות עסקיות רבות ומגוונות בקרב תושבי שתי המדינות, ובכלל זה שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים. אולם בכל הקשור ליתרונות המיסויים הקשורים לפעילות כלכלית באמירויות - אלו לא בהכרח קיימים בכל מקרה ומקרה, ויש לבחון ולתכנן ביסודיות את אופי ההשקעה או הפעילות המתוכננת, על מנת לבדוק את השלכות המס העשויות לחול.

עו"ד(רו"ח) נועה לב גולדשטיין ועו"ד אוהד שילה, מחלקת המיסים במשרד איתן מהולל שדות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully