אחת מהתופעות שנחשפו בעקבות המשבר הכלכלי שהביאה עימה הקורונה היא גילוי מעילות שמתבצעות בחברות. לא בכדי אנו נחשפים ליותר מעילות דווקא בעיתוי זה. ההיסטוריה מלמדת כי מעילות מתגלות במיוחד בעתות משבר, שכן אז מנהלי החברות בוחנים את התהליכים העסקיים בכדי לצמצם דליפות כספים מיותרות. מנתונים של פירמת ראיית החשבון פאהן קנה ניהול בקרה, עולה כי מאז פרוץ המגיפה בחודש מרץ האחרון עלו פי שלושה הדיווחים על הונאות בתוך ארגונים.
בתוך כך, לאחרונה נחשפו מאות מעילות בהיקף נרחב, רובם התגלו על רקע המגפה. כך לדוגמה, בחברת "וויירקארד" הגרמנית, עלו חשדות להונאת ענק שהתרחשה במשך שנים ושבמסגרתה ביצעה החברה שורה של הונאות חשבונאיות, לרבות מצגי שווא וייפוי הדוחות הכספיים. דוגמה נוספת הייתה בישראל, כאשר בחברת "מקסימדיה" עלו חשדות אודות מעילה בסך מיליוני שקלים שבוצעה לכאורה, על ידי מנהלת חשבונות בחברה. מעילה זו התגלתה רק לאחר בדיקות פנימיות שנערכו ובעת שמרבית מעובדיה נמצאו בחל"ת.
מי הם המועלים הפוטנציאליים? מסקר שערכה הפירמה, התגלה כי 72% ממבצעי המעילות בישראל היו עובדים בכירים בארגון. עוד נמצא כי היקף הנזק הכספי ברובן המכריע של המעילות שבוצעו על ידי גורמים בכירים בארגון עמד על יותר ממיליון שקל.
אך לא רק העובד שמעל נמצא בסכנה. חוק החברות מטיל על נושאי המשרה בחברה ובהם הדירקטורים, את חובת הזהירות. תחת עילה זו, הוגשו כבר מספר תביעות כנגד דירקטורים בארגונים שבהם בוצעה המעילה בטענה של העדר פיקוח מצדם שתרמה ליצירת סביבת עבודה בלתי מבוקרת. במקרים אלו הדירקטורים נתפסו כמי שהתרשלו בתפקידם. לדוגמה, בפרשת בית ההשקעות "אפולו" נגרמו למשקיעים הפסדים כתוצאה משורה של מעשי מרמה והונאה ע"י מי שעמד בראש בית ההשקעות, ונתבעו מנכ"ל החברה, הדירקטורים וגורמים נוספים. בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי ביולי 2017 וכן בפסק הדין על הערעור שהוגש לבית המשפט העליון ביולי 2019 נקבע כי על הדירקטור מוטלת האחראיות לנזק שנגרם היות ופעל ברשלנות תוך הפרת חובת האמון.
האחריות לאיתור ולמניעת מעילות מוטלת בראש ובראשונה על הנהלת החברה שמחובתה לדאוג למיסוד תהליכי עבודה נאותים, הטמעת נורמות התנהגות וקיום בקרות שוטפות. להתרחשותה של מעילה ישנה השפעה אסטרטגית על הארגון, שכן היא עלולה לפגוע בכושר הייצור שלו, בשמו הטוב וכן להשפיע על מורל העובדים. כדי למנוע זאת, על הנהלת הארגון לפעול במסגרת תוכנית רב שנתית למניעת הונאות ומעילות, הכוללת: מיסוד קוד אתי, קו חם לתלונות עובדים, מיפוי כלל הסיכונים הרלוונטיים בתהליכי העבודה השונים תוך התמקדות באיתור החולשות והפרצות במערכת הבקרה, בחינת תרחישי הונאות ומעילות כחלק מבדיקות עומק וכן מתן המלצות לשיפור הבקרות.
כלי עיקרי בסיוע לאיתור חשיפות בארגון הוא סקר סיכוני מעילות, שאת יישומו הדירקטוריון צריך לדרוש מההנהלה. סקר חשיפה להונאות ומעילות מאפשר צמצום החשיפות למעילות באמצעות תהליך מובנה של זיהוי התהליכים שבהם רמת הסיכון גבוהה והתמקדות בהם.
על ההנהלה לדאוג שמעילות לא "יטואטאו מתחת לשטיח" ויטופלו לעומק בכדי לחזק את ההרתעה בארגון ולהטמיע נורמה של אפס סובלנות במקרים כאלו. חשוב להתמקד לא רק בתביעת המועל, אלא באיתור "תפוחים רקובים נוספים", שייתכן וימצאו במהלך החקירה.
יוסי גינוסר הוא מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה. שי מדינה הוא מנהל מחלקת ביקורת חקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה