בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, דחה בית המשפט המחוזי בת"א תביעה שהוגשה ע"י מוטבים בקרן ע"ש הנרי ורוזה לנדשפט, שהוקמה בליכטנשטיין בשנת 1990 ואשר בין נכסיה הרבים, נכללו גם 16 דירות בפרויקט סי אנד סאן בתל אביב. הקרן הוקמה בשנת 1990 על ידי הנרי לנדשפט ז"ל, יהודי ניצול שואה ממוצא גרמני, שעשה חיל בעסקים חובקי עולם, ועל ידי רעייתו רוזה לנדשפט.
התביעה הוגשה על ידי אח ואחות, שרגא נוף לנדשפט ואסתר יונגר, שניהם מוטבי הקרן, שקיבלו ממנה כ-670 אלף דולר לאחר פטירתו של הנרי לנדשפט. על אף הסכום הגבוה אותו קיבלו, טענו האחים כי הם קופחו על ידי נאמני הקרן בהוראת רוזה לנדשפט, שהייתה זכאית ל-50% מנכסי הקרן בעקבות פטירת בעלה המנוח. לטענת האחים, הקרן הייתה צריכה להעביר להם סכום של כ-17.7 מיליון שקל, אך לצרכי אגרה בלבד, הם הגישו תביעה תביעה בסכום של 5 מיליון שקלים. התובעים טענו כי רוזה לנדשפט , שהלכה לעולמה במהלך המשפט, ומנהלי הקרן השוייצרים רימו אותם וזייפו מסמכים. בין היתר טענו התובעים, כי הם זכאים ל-15% מכלל נכסי הקרן, ולא ל-3.75% כפי ששולם להם בפועל , וכי נכסי הקרן הוערכו בחסר במכוון.
רוזה לנדשפט, באמצעות עורכי הדין בועז אדלשטיין ורחלי כרמון ממשרד גולדמן, ארליך, אדלשטיין, אביגד (GEElaw), טענה כי התובעים קיבלו בדיוק לפי שיעור זכאותם, שכן על פי תקנון הקרן, במקרה בו אחד מבני הזוג נפטר, 50% מהקרן יועברו לבן הזוג שנותר, 25% לקרן אחרת (גפן) ו-25% יישארו למוטבים שהוגדרו בשתי רשימות: אחת למקרה של פטירת הבעל ואחת למקרה של פטירת רעייתו. המנוח נפטר תחילה, כך ש-50% מהקרן ונכסיה הועברו לרעייתו, 25% - לקרן גפן ו-25% לרשימת המוטבים שהגדיר, בהם גם התובעים. לפיכך התובעים אכן זכאים ל-15% אבל לא מהקרן כולה אלא רק מרבע ממנה, כך שיוצא שחלקם הוא 3.75% משווי הנכסים.
ביחס להערכת שווי נכסי הקרן, הרי שמפסק הדין עולה, כי הקרן החזיקה במניות חברה ליברית שבבעלותה 16 דירות בפרויקט סי אנד סאן בת"א. בזמנו, היה הנרי לנדשפט המנוח שותף של איש העסקים מוטי זיסר בחברה בדרום אפריקה, וכאשר הקים זיסר את פרויקט סי אנד סאן, 16 דירות נרשמו על שם אותה חברה ליברית בעת ביצוע הערכת השווי לדירות בשנת 2006, לצורך ביצוע חלוקה למוטבים, העריך אותן השמאי גדעון פרלמן בכ-51 מיליון שקל. התובעים הגישו חוות דעת שמאית מטעמם, שהעריכה אותן בסכום של 68.7 מיליון שקל, אולם ביהמ"ש קבע שאין מקום להתערב בהערכת השווי שבוצעה בזמן אמת. עוד טענו התובעים, כי חלוקות הכספים שבוצעה לא כללה את דמי השכירות שהניבו הדירות והם אף לא נלקחו בחשבון בחישוב חלקם כמוטבים, אולם גם בטענה זו לא נמצא ממש, משהוכח כי הערכת שווי נכסי הקרן כן הביאה בחשבון גם את דמי השכירות.
בכך, כאמור, דחתה השופטת, תמר אברהמי, את התביעה כליל וקיבלה את טענות הנתבעים. בפסק הדין נקבע, כי התובעים קיבלו את מלוא חלקם, כי לא נפל פגם באופן בו ביצעה הקרן את החלוקה לנהנים, וכי טענות התובעים נטענו ללא בסיס ראייתי.