אנו רואים פאנלים סולאריים צומחים על גגות ומאגרי מים ברחבי הארץ ועל קרקעות בדרום הארץ בעיקר. המשותף לכולם - ייצור חשמל נקי שיתרום לבריאותנו ובריאות ילדינו למשך עשרות שנים קדימה.
נכון שכולם נראים דומה, אך המערכות שהוקמו בארץ החל משנת 2009, נבדלות בהסדרות השונות ובתעריפים המשולמים בהן. בתחילת הדרך שילמה המדינה שני שקלים לכל קילוואט מיוצר, ומערכת מסחרית קטנה עלתה כמיליון שקל. עם מעבר ייצור הפנלים העולמי לסין ירדו מחירי הפנלים בחדות, ואיתם ירדו ברחבי העולם התעריפים שמשלמות המדינות בעבור חשמל סולארי ירוק.
גם בישראל צנח המחיר בחדות ועומד כיום על 45 אגורות לקילוואט במתקנים מסחריים, 48 אגורות במתקנים ביתיים (בהסדרות אלו התעריף המשולם למשך 25 שנים אינו צמוד למדד). במכרז האחרון של רשות החשמל לגגות גדולים ומאגרים נקבע תעריף "זוכה" נמוך מאוד של 18.18 אגורות לקילוואט.
במהלך אוקטובר פרסמה רשות החשמל שימוע על כוונתה להפחית את התעריף שישולם עבור המערכות המסחריות שהספקן 15-200 קילוואט, עד ל- 41 אגורות בלבד, ובנוסף לחתוך בחצי את ההספק המכסימלי ולהעמידו על 100 קילוואט בלבד.
במקביל לשימוע זה ובכיוון הפוך, החליטה הממשלה בצעד מבורך, לפני מספר ימים, על העלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ- 13% עד ל- 20% בשנת 2025, ומ- 17% עד ל- 30% בשנת 2030. צעד חשוב, אך במדינת ישראל הצפופה ושטופת השמש, נוכל עם ירידת מחירי הסוללות לאגירת חשמל, לייצר אנרגיה מתחדשת באחוזים גבוהים הרבה יותר.
כבר בשלב זה, רשת החשמל באזורים נרחבים בארץ עמוסה ואינה יכולה לקלוט חיבור מתקנים סולאריים נוספים. להקמת המערכות הסולאריות הגדולות, במתח גבוה, נדרשת מהאחראים על קופת המדינה, המתמודדים עם תקופה כלכלית מורכבת, השקעות בהיקף עצום בתשתיות ההולכה והחלוקה, ובתחנות המשנה של חברת החשמל. יחלפו מספר שנים עד שהשקעות אלו יושלמו, ונוכל לחבר לרשת החשמל כמות משמעותית של מערכות קרקעיות, הכוללות גם אגירת חשמל בתוכן.
עשינו מאמץ גדול, יחד עם רשות החשמל שעודדה בשנים האחרונות את התחום, ונגיע לכ-9% מתחדשות בסוף השנה. לאחר דשדוש ארוך ואי עמידה ביעדים בשנים 2009-2017, כמעט שהגענו ליעד של 2020 שעמד על 10%.
ההסדרה התעריפית (45 אגורות) אחראית בשנתיים האחרונות לחלק נכבד מההספק הסולארי שחובר בישראל. מושקעים בחודשים האחרונים סכומים משמעותיים מאוד על ידי יזמים, בעלי גגות ורשויות מקומיות, בהכנת האתרים להקמת המערכות הסולאריות, באמצעות שיפור תשתיות החשמל באתרים, חיזוק מבנים והחלפת מיליוני מ"ר של גגות אסבסט. באתרים בהם מוקם קירוי חדש, שעליו תוקם מערכת סולארית כדוגמת מגרשי ספורט וחניות לרכבים, הורדת התעריף תפגע קשות במודל הכלכלי וביכולת המימון והביצוע של הפרויקט כולו.
מרבית המבנים שבהם שטחי גגות של 500-2,500 מ"ר, ומאגרי המים הקיימים, הם משאב שיש למצותו באמצעות עידוד התחום. אנו קוראים לרשות לאפשר הקמת מערכות תעריפיות עד לתקרת המתח הנמוך (630 קילוואט). ניתן לקבוע תעריף נמוך מעט מ- 45 אגורות, למערכות מסחריות על ההספק שיעלה על 200 קילוואט ראשונים בכל מערכת.
כאשר נכנסתי לתחום הטלפונים הסלולריים בשנת 1993 שאלו אותי חבריי למה? רק אנשי עסקים מחזיקים פלאפון אמרו לי, והתחום מצומצם. צפיתי שדי מהר כל אחד מאתנו יחזיק מכשיר נייד, והנה אנחנו קוראים את מרבית המידע שלנו בסלולרי.
כך צפיתי שיקרה בתחום הסולארי (פוטו וולטאי) כשנכנסתי אליו בשנת 2009. בשנים האחרונות הרגשנו שזה אכן קורה. הייתי שותף להקמת מספר רב של מערכות סולאריות. כשאני פוגש את מי שהשקיע בהתקנת מערכת סולארית או השכיר את הגג שברשותו, אפגוש תמיד אנשים שמברכים על המהלך, ונהנים מהכנסה יציבה לאורך שנים רבות קדימה.
לכל אחד מאיתנו מגיע להנות מהשמש כמקור חיים, וכמקור הכנסה מייצור חשמל ירוק. יזמים כמונו, תדמיר שיאון, מביאים את הידע בתחום, ואת היציבות הכלכלית, שמאפשרת באופן מהיר ומקצועי רישום להסדרות הקיימות, ומיצוי מכסימום קילוואטים משטח נתון. בעלי הנכסים אינם משקיעים מכיסם, ונהנים ממרבית ההכנסות לאורך שנות הפעלת המערכות. היזמות מניעה את התהליך, ומסייעת למדינה לעמוד ביעדים שהציבה.
דיון רשות החשמל בשימוע נקבע לחודש נובמבר, ונדרשת מנהיגות ואומץ בקבלת החלטה לתת המשכיות לגל העולה של אנרגיה מתחדשת.
אורי גנני הוא שותף מייסד ומנכ"ל קבוצת תדמיר שיאון אנרגיה, הפועלת כחברה יזמית בתחום הסולארי.