סקירה שבועית: סימני אופטימיות עם הרבה זהירות

• בשבוע האחרון של אוקטובר הרכישות בכרטיסי האשראי זינקו בכ-14% לעומת השבוע הקודם, וככל שפעילות המסחר תתרחב סביר שנראה את הפעילות חוזרת לרמה של חודש אוגוסט.
• הפיחות בשקל משקף להערכתנו את הקורלציה של שער החליפין עם שוקי המניות, ולא שינוי מהותי בכוחות הבסיסיים שעדיין תומכים בשקל חזק.
• עקום הציפיות לאינפלציה הפך לתלול יותר. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים ממשיכות לרדת, ולשנה הן כבר מתחת לאפס. מנגד אנו רואים זחילה כלפי מעלה של הציפיות לטווחים הארוכים יותר, ולטווח של 10 שנים הן עומדות עתה על 1.3%.
• מאמצע חודש ספטמבר עלו התשואות לטווחים הארוכים בקרוב בכ-0.2 נקודת אחוז. רכישות האג"ח של בנק ישראל ימשכו בקצב פחות או יותר קבוע, גם אם נראה שהתשואות ממשיכות לעלות.

לקראת הקלות נוספות בסגר השבוע, ילדים עד כיתה ד' חוזרים לבתי הספר, והותרה פעילות של שירותים אישיים כמו מספרות לדוגמה. בינתיים החנויות נותרות סגורות, אך הלחץ לפתיחתן גדול, ובפועל חלק מהמסחר שב זה מכבר לפעול, אם זה במשלוחים או בניגוד להוראות. בשבוע האחרון של אוקטובר הרכישות בכרטיסי האשראי זינקו בכ-14% לעומת השבוע הקודם, וככל שפעילות המסחר תתרחב סביר שנראה את הפעילות חוזרת לרמה של חודש אוגוסט.

מודיס' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של 1A, גם אופק הדירוג לא שונה. חברות הדירוג לא ממהרות להפחית דירוג למדינות 'עשירות', וישראל נחשבת כזו. אי-היציבות הפוליטית והיעדר התקציב הם גורם ייחודי לישראל, אבל זה לא מספיק בכדי להפחית את הדירוג מבחינתם. במקרה של בריטניה הברקזיט, שהוא גם גורם סיכון ייחודי שלא קשור לקורונה, היווה גורם שהביא בסוף להפחתת דירוג. יתכן שהשיפור במצב הגיאופוליטי וכינון היחסים עם האמירויות ובחריין עמדו לזכותה של ישראל. כמו כן יש לזכור שדירוג ישראל לפי מודיס' נמוך בנוטץ' אחד מזה של המתחרה P&S.

עלייה בתחלואה באירופה ובארה"ב חיזקו את הדולר בעולם, וכך גם מול השקל. בסיכום שבועי השקל נחלש מול הדולר ב-1.3% וב-0.3% מול סל המטבעות. הפיחות בשקל משקף להערכתנו את הקורלציה של שער החליפין עם שוקי המניות, ולא שינוי מהותי בכוחות הבסיסיים שעדיין תומכים בשקל חזק. אנו רואים שהגירעון המסחרי הצטמצם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בכ-3 מיליארד דולר לעומת שנה שעברה, יצוא שירותי ההי-טק ממשיך לעלות, והשמיים הסגורים משפרים אף הם את מצב החשבון השוטף של מאזן התשלומים.

עקום הציפיות לאינפלציה הפך לתלול יותר. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים ממשיכות לרדת, ולשנה הן כבר מתחת לאפס. מנגד אנו רואים זחילה כלפי מעלה של הציפיות לטווחים הארוכים יותר, ולטווח של 10 שנים הן עומדות עתה על 1.3%. ככל שהמגבלות על הפעילות מתמשכות, ההשפעה על האינפלציה בטווח הקצר גוברת, ומדדי המחירים החודשיים נתונים לתנודתיות גבוהה, שבחלקה קשורה לבעיות מדידה. אי-הוודאות העיקרית בטווח הקצר היא סביב סעיף הדיור במדד, שלמעשה טרם הגיב למשבר. בתרחיש בו נראה ירידות מחירים משמעותיות במחירי שכ"ד, אנו עשויים לראות את האינפלציה השנתית שלילית בשנה הקרובה, כמו שהשוק צופה. אנו מניחים יציבות או ירידות קלות במחירי שכר-הדירה, ולכן תחזית האינפלציה היא גבוהה ביחס לשוק - 0.5% ל-12 החודשים הקרובים. בטווח הארוך יותר אנו סבורים כי הפגיעה בייצור, ועליית החיסכון, בקרב משקי הבית שלא נפגעו מהקורונה, יחלו להעלות את האינפלציה.

היכולת של בנק ישראל למנוע היתללות של עקום התשואות היא מוגבלת. מאמצע חודש ספטמבר עלתה התשואה לטווח של עשר שנים בקרוב ל-0.2 נקודת אחוז. רכישות האג"ח של בנק ישראל ימשכו בקצב פחות או יותר קבוע, גם אם נראה שהתשואות ממשיכות לעלות. צרכי המימון של הגירעון יביאו להנפקות חודשיות גבוהות מידי חודש. ניתן לראות שמתחילת השנה הרוכשים הגדולים של אג"ח מדינת ישראל היו בנק ישראל והבנקים המסחריים (בין השאר החליפו מק"מ באג"ח). כפי שנראה בגרף יתר הגופים צמצמו את אחזקותיהם. בנק ישראל מחזיק כבר עתה כ- 6% מסך איגרות החוב הסחירות בשוק המקומי, ושיעור זה ימשיך לעלות עם הזמן.

עלייה חדה במספר הנדבקים בקורונה, וחזרתם של סגרים ומגבלות על הפעילות, הובילו לשבוע של ירידות חדות במדדי המניות המובילים בעולם. מספר החולים החדשים המאומתים בארה"ב שבר שיא יומי ביום שישי האחרון והגיע ל- 99 אלף מקרים. בשבועיים האחרונים, מספר המקרים החדשים הגיע למיליון, ומתחילת המגיפה ל- 9 מיליון. גם באירופה נרשמה עלייה חדה במספר הנדבקים, ובצרפת, איטליה, ספרד ובריטניה נרשם שיא במספר הנדבקים היומי. מדינות אירופיות רבות הודיעו על סבב שני של סגרים במטרה להוריד את היקפי התחלואה. גם בבריטניה הודיעו על סגר כללי, למעט מערכת החינוך, שיארך לפחות עד חודש דצמבר.

הבחירות בארה"ב - הכול עוד פתוח. עד עתה, כבר הצביעו כ-90 מיליון בעלי זכות הבחירה, כשני שליש מסך ההצבעות בבחירות האחרונות ב- 2016. למרות שמרבית הסקרים נותנים יתרון לג'ו ביידן, הכל עוד פתוח בשיטת הבחירות האמריקנית, וייתכן שגם בשלישי לנובמבר עדיין לא נדע מי ניצח בבחירות.

ירידות חדות במדדי המניות בארה"ב - האם השווקים קיבלו רגליים קלות והם חוששים כעת מביידן? האנליסטים היו חלוקים בדעותיהם מה עדיף לשוקי המניות, טראמפ או ביידן, וגם אם מסורתית בעלי ההון מעדיפים את הרפובליקנים, בבחירות הנוכחיות זה כבר פחות ברור. החשש מממשלה רחבה יותר תחת הדמוקרטים, והגדלת התקציבים הסוציאליים בכל זאת מרתיע חלק מהמשקיעים. מדד הדאו ג'ונס הוביל את הירידות עם ירידה של 6.5%, אחריו ה- S&P500 והנסדק עם ירידה ממוצעת של 5.5%. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 ירד ב- 7.5%, ובלט במיוחד מדד הדאקס בגרמניה עם ירידה של 8.6%. הירידות במדדי המניות באסיה היו מתונות יותר. מחירי הנפט ירדו בשבוע האחרון בשיעור של כ-10% לרמה של 37 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. מדד ה- VIX קפץ לרמה של 39 נקודות במהלך המסחר ביום חמישי, אך התמתן לרמה של 34 נקודות ביום שישי האחרון.

נתוני מקרו חיוביים לגבי המשק האמריקני גם באוקטובר. התאוששות מרשימה של התוצר ברבעון השלישי, עם עלייה של 33.1% במונחים שנתיים ביחס לרבעון השני. למרות זאת, רמת התמ"ג עדיין נמוכה 3.5% מהרמה לפני פרוץ הקורונה, ברבעון האחרון של 2019. במידה רבה, ההתאוששות ברבעון השלישי משקפת את היציאה מהסגר והסרת חלק מהמגבלות על הפעילות שהוטלו ברבעון השני: הצריכה הפרטית לדוגמה זינקה ברבעון זה בשיעור שנתי של 40.7%. נתוני שוק העבודה הצביעו על ירידה במספר דרישות דמי האבטלה החדשות ל- 751 אלף, הרמה הנמוכה מאז סוף מרץ. גם הדרישות המתמשכות לדמי אבטלה ירדו מ- 8.5 מיליון בשבוע הקודם ל- 7.8 מיליון השבוע. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד מעט באוקטובר לרמה של 100.9 נקודות, ירידה נרשמה במדד הציפיות בעוד המדד למצב השוטף עלה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן דווקא עלה בחודש האחרון. רכיב הליבה של מדד ה- PCE, המשמש כאינדיקטור עיקרי לסביבת האינפלציה עבור הפד, עלה ב- 0.2% בספטמבר, וב-1.5% ביחס לאותו החודש אשתקד.

גוש האירו - צמיחה חדה ברבעון השלישי. ברבעון השלישי נרשמה בגוש האירו עלייה חדה של 61.1% לעומת הרבעון השני במונחים שנתיים, לאחר ירידה חדה בתוצר בשני הרבעונים הראשונים של השנה. רמת התוצר בגוש האירו בסוף הרבעון השלישי עדיין נמוכה ב-4.3% מהרמה בסוף 2019. שיעורי העלייה החדים ביותר בגוש האירו ברבעון השלישי היו בצרפת, ספרד, ואיטליה, מדינות בהן הירידה תוצר במחצית הראשונה של השנה הייתה חדה במיוחד.

כאמור באירופה ישנה עלייה חדה בהדבקות בקורונה, אך עד כה במדדי האמון של עסקים וצרכנים לחודש אוקטובר נרשמה יציבות יחסית. על פי הבנק המרכזי, מרבית הסיכונים סביב התחזית הם בכיוון השלילי, בעיקר על רקע התפשטות הקורונה, וייתכנו צעדי הרחבה נוספים בחודש דצמבר הקרוב. מדד המחירים לצרכן רשם באוקטובר ירידה של 0.3% מול אותו החודש בשנה שעברה ואינפלציית הליבה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ברמה של 0.2%. ה- ECB הותיר את הריבית על פיקדונות הבנקים ללא שינוי ברמה של מינוס 0.5% לשנה. תכנית החרום לרכישת אג"ח ממשיכה לפעול בהתאם לכללים הקיימים.

סין: התרחבות מהירה בפעילות של ענפי השירותים על פי מדד מנהלי הרכש. על פי הנתונים הרשמיים, מדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים עלה באוקטובר ל- 56.2 נקודות לאחר שהיה ברמה של 55.9 נקודות בספטמבר. נתון זה מבטא את ההתרחבות המהירה בענפי השירותים מאוקטובר 2013. באשר לתעשייה, מדד מנהלי הרכש נותר כמעט ללא שינוי יחסית לספטמבר, ברמה של 51.4 נקודות. נתון זה הוא הגבוה בשבעת החודשים האחרונים.

הסקירה נערכה על ידי כלכלני בנק הפועלים