משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות פגעו בגיוסי ההון של ההיי-טק הישראלי. מי שצולל לנתונים, רואה קושי משמעותי: חברות ההייטק הבוגרות המאופיינות בצרכי הון משמעותיים, הן הנפגעות העיקריות מהמשבר אשר הביא לעצירת גיוסי הון ממשקיעים זרים בעיקר.
הבעיה של החברות הבוגרות היא שתעשיית הון-הסיכון הישראלית והמשקיעים הפרטיים אינם מהווים פתרון מספק עבורן. הקרנות והמשקיעים המקומיים התמקדו היסטורית בהשקעות במיזמים הנמצאים בשלבי הסיד והמו"פ. בפועל, גיוסי ההון בשלבים המוקדמים כמעט ולא נפגעו מתחילת המשבר, לעומת זאת הקורונה הביאה למצוקת גיוסי הון בחברות שנמצאות בשלב מתקדם, הזקוקות להשקעה משמעותית כדי להרחיב את פעילותן הבינלאומית.
למעשה, משבר הקורונה מחדד את הפער שבין יכולות מגזר ההייטק בישראל בעשורים האחרונים לבין איטיות התגובה של השלטון המרכזי ושמרנותו של הסקטור הפיננסי המוסדי, אשר יחד ולחוד כושלים במתן מענה הולם לתעשיית ההייטק, שיאפשר לה לצלוח משברים ולהצמיח מתוכה יותר חברות עם אימפקט משמעותי על המשק. אולם, האם חולשות אלו פותרות אותנו, היזמים והמשקיעים, מלשאת את "אלונקת" האחריות וההובלה? אני מאמין שדווקא בעת הזו עלינו לזהות את גודל ההזדמנות העסקית והלאומית כאחד ולהפוך את המשבר להזדמנות היסטורית למשקיעים הישראלים.
עצירת תנועת המשקיעים וההון ברחבי העולם מייצרת הזדמנות גדולה למשקיעים הישראלים ליטול את ההובלה, לפעול בנחישות ובהיקף משמעותי כמשקיעים מובילים בחברות ישראליות מבטיחות, ואין לי ספק כי משקיעים ותאגידים זרים יזהו את ההובלה הישראלית, ויצטרפו אליה.
משבר הקורונה המתמשך הפך את הנגישות למשקיעים זרים לקשה יותר ומציאות זו לא תיעלם בקרוב. גם כאשר השווקים ייפתחו, הכלכלות יצמחו מנקודה אחרת מזו שהכרנו ערב הקורונה. ישנם רגעים בהם מילים כמו צורך השעה חדלות להיות קלישאה והופכות להזדמנות עסקית אמיתית, הנישאת על גבי שיפור בתנאי ההשקעה וירידה בשווים.
אם לא ניקח הובלה, תעשיית ההייטק עלולה להיכנס למשבר תזרימי קשה שיעכב ויפגע בהתקדמות של מאות חברות בשווקים הבינלאומיים. זו תהיה החמצת העשור של ההייטק הישראלי. זו ההזדמנות של המערכת הממסדית להשכיל להשקיע בחברות המבטיחות בישראל, כפועל יוצא ישיר מכך המעמד של החברות הישראליות יתחזק בעולם ויביא לזרימה מוגברת של הון זר לתעשייה הישראלית.
סנונית ראשונה של מדיניות מרכזית מעודדת הופיעה בשמי ההייטק במחצית 2020, בשיא משבר הקורונה, בדמות תכנית עידוד ההשקעה בהייטק למשקיעים מוסדיים, הקרויה תקנה 43, שהושקה בהובלת רשות החדשנות, אשר מציעה הגנת מדינה של 40% מפני הפסדים, תוך השתתפות ברווחים, למשקיעים מוסדיים שישקיעו בהייטק הישראלי אם ישירות או באמצעות קרנות וגופי השקעה, כאשר התכנית מכוונת להזרים לחברות בשלבי צמיחה, הון מוסדי ישראלי משמעותי. יש לברך על יוזמה משמעותית זו, שזוכה להיענות מרשימה מצד המוסדיים, אך זו סנונית ראשונה בלבד, ויש להמתין ולראות האם אכן תביא לכניסה מסיבית של המשקיעים המוסדיים הישראלים ללב תעשיית ההייטק.
כלכלית נטו, השקעה בעיתוי הנוכחי תייצר תשואות גבוהות מהממוצע למשקיעים, הסטטיסטיקה של ביצועי קרנות השקעה שהושקו בעת משברים גדולים, כגון בתחילת 2000 או אחרי משבר הסאב-פריים ב2008, מעידה שאין זמן טוב יותר מאשר כעת לבצע השקעות.
עם ההזדמנויות החדשות שנקרות בדרכנו עכשיו הודות להסכמי השלום והסחר עם מדינות המפרץ, ישנה הזדמנות להביא לשיא את ההתעניינות של כלכלות האזור והעולם בהייטק הישראלי. בתור משקיע הון סיכון הפועל בתחום הביומד אני מכיר היטב את הפוטנציאל הטמון במרובע הכלכלי ישראל - שווקים צומחים - אירופה - ארה"ב, כאשר ישראל משמשת בתור הקטליזטור לאימוץ חדשנות ויצירת פרדיגמות כלכליות חדשות.
קיימת תקווה כי הסכמי השלום האזוריים, בשילוב עם הירתמות רחבה של כל המערכות לטובת ההייטק הישראלי, יביאו לצמיחה, דווקא בעת משבר הקורונה, כאשר הרווחים הלאומיים ברורים, הכנסות למדינה, תעסוקה, זרימת הון זר, ועוד. אנחנו מצידנו כאן להרים את הכפפה.
הכותב הוא שותף מנהל בקרן Alive שמשקיעה בחברות רפואיות מתקדמות וכיהן בעבר כקונסול כלכלי של ישראל בבוסטון וכנספח מסחרי בסיאול.