בימים אלו של יציאה הדרגתית מהסגר השני, כולנו סובלים מ"עייפות קורונה", ואין זה מקרי. משבר הקורונה חשף בצורה הבוטה ביותר את הבעיות המבניות החמורות של המערכות הציבוריות בישראל ואת תרבות קבלת ההחלטות הלקויה, אשר בין היתר פוגעת גם באמון הציבור.
משבר הקורונה הוא אחד מני רבים, וכנראה לא הגדול ביותר, שניאלץ להתמודד איתם בעתיד בשל שינויי האקלים ותהליכי מדבור כלל עולמיים. התנאים להתפרצות הקורונה, כמו גם התפרצויות תחלואה אחרות בעשורים האחרונים, קשורים קשר עמוק לשינויים האקולוגיים העמוקים המתרחשים ברחבי העולם והאתגר הבריאותי אינו היחיד עמו נתמודד.
המערכות הציבוריות בישראל, ובראשן מערכת הבריאות, נכנסו למשבר הקורונה כשהן סובלות ממשבר כרוני ומתמשך. מצב זה הוא תוצאה של חוסר השקעה ארוך שנים בתשתיות ובכוח אדם במערכות הציבוריות ושל תהליכי הפרטה.
הקורונה מלמדת אותנו גם שפנדמיות, אסונות אקלימיים ועוד משברים אחרים שיפקדו אותנו הם במהותם חברתיים. למדנו שכולנו פגיעים - אבל יש מי שפגיעים יותר וגורמי הסיכון הכי משמעותיים הם, אולי כצפוי, עוני ואי שוויון חברתי. הפגיעות, או החוסן שלנו למשברים, תואמים את קווי השבר של אי השוויון בעושר, שבתורו משכפל אי שוויון מסוגים שונים: מגדרי, אתני ואי שוויון של מרכז לעומת פריפריה.
כעת, מזמן משבר הקורונה הזדמנות לשינוי בתפיסת הבריאות שלנו ואת הצורך העמוק בשינויים במערכות הציבוריות. למשל, ניתן לחשוב גם על השלכות השינוי האקלימי כמצב כרוני שמחייב שינוי בהגדרות של בריאות וחולי ודורש התמודדות במסגרת של "לחיות לצד". ההשלכות של השינוי האקלימי, מעליית הטמפרטורות, תהליכי מדבור, וההשפעה המידית על אוכלוסיות רגישות ועד לשינויים אקולוגים נרחבים שמביאים למשברים עצומים בתחום המים, מזון ועוד. כל אלו יהיו בעלי ממדים רחבים עשרות מונים מהמשבר הנוכחי והמערכות הציבוריות כפי שהן מתפקדות היום - יקרסו. החוסן, אם כן, צריך להיות לא רק ברמת הפרט אלא גם ברמת הקהילה.
השינוי בהבנת מושג הבריאות/המשבר כמצב כרוני, הדורש השקעה מתמשכת ואינטגרטיבית, גורר גם משמעות חדשה למושג החיים והבריאות. השאלה העולה היא האם יש למוסדות המנהלים את חיינו ברמה הלאומית והמקומית, כולל בתחום בריאות הציבור, כלים המאפשרים לנו ולהם להתמודד עם השינוי הפרדיגמטי הזה.
בעת הזו נדרש שינוי כוללני גם בתהליכי קבלת ההחלטות שהיום נראה כי אינן תמיד מבוססות מדע, ובעיקר אינן אינטגרטיביות. על ישראל לקדם במידית מערכת מבוססת תחומי ידע מגוונים, לניהול סיכונים לאומיים עתידיים, שתהיה הלב של רבות מההכרעות הסביבתיות-בריאותיות העומדות על הפרק. משבר האקלים, כולל תהליכי מדבור כבר כאן ומשפיעים על חיינו בתחומים רבים החל מנגישות למזון, התגברות תופעת פליטי אקלים, שריפות ואסונות טבע שונים - כולם בשל הפרת האיזון העדין האקולוגי.
הנושאים האלו ואחרים ייבחנו לעומק בכנס המדבור הבינלאומי שיתקיים בתאריכים 16-18.11 באופן מקוון בהובלת המכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשיתוף אמנת המדבור של האו"ם ומשרד החוץ. בכנס ישתתפו מיטב המוחות מישראל ומהעולם, כדי לחשוב איך לנצל את המשבר לשינוי משמעותי. השאלה האם המשבר הכלל-עולמי הנוכחי יביא להסקת המסקנות הנכונות בדבר יעילותם של צעדים מקדימים חריפים תלויה רק בנו, בשינוי סדרי העדיפות ובשיתופי פעולה בין מגזריים ובין תחומיים.
נוכל לצאת מחוזקים ממשבר זה רק עם נבין את הצורך בשינוי מבני עמוק ובמחויבות לשינוי סדרי עדיפות, כמו גם בהבנה של כל חלקי החברה את הצורך בהתאמת חיינו לשגרת קורונה, אחרת נמשיך להיגרר מסגר לסגר והסגר השלישי יהיה רק עניין של זמן.
הכותב הוא פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב