כמו בכל משבר, גם משבר הקורונה הנוכחי הוליד הזדמנויות לצד האתגרים. התקופה הנוכחית היא תור הזהב של המסחר האלקטרוני ולא צריך להמתין לאמזון דיי או לבלאק פריידי כדי להוכיח את זה. כשכולם סגורים בבית ומוקדי השופינג סגורים - הרשת הופכת למקדם רכישות גבוה במיוחד.
בשנים האחרונות שיעור השימוש בסמארטפון זינק וכמות המידע העצומה שמאוחסנת בו - מתמונות, חשבונות אימייל וזיהוי ביומטרי ועד גישה לחשבונות הבנק ותשלומים - מגדילה את חשיבותו לסדר היום של כולנו. משיחות זום ועד קניות בגדים, מתורים וירטואליים לרופא ועד להזמנת אוכל, מניווט ועד מסחר בשוק ההון. הסמארטפון הוא לא רק כלי תקשורת אלא one stop shop והתקופה האחרונה על רקע הקורונה העצימה זאת עשרות מונים.
העולם חי בדיגיטל ומי שעוד ייהנה מזה (חוץ מענקיות האינטרנט הבינלאומיות) היא תעשיית הפינטק שנמצאת בתקופה של שינויים משמעותיים. האתגרים מונחים על השולחן כבר שנים, אבל כעת הם ממש מתחילים לבקוע מן הביצה: מה חושב הצרכן הדיגיטלי? איך שומרים על הערך שלו? ומהם מערכי השיווק שיש לנקוט כדי להשאיר אותו עם כרטיס האשראי (או הטלפון) ביד? - הן רק חלק מהשאלות שממתינות לתשובה.
מספר פיתוחים אחרונים מחזקים את ענפי הפיננסים בניסיון לשמור על רלוונטיות טכנולוגית. אחד מהם הוא Behavioural authentication - אימות ביומטרי התנהגותי מזהה את הגולשים על סמך דפוסים ייחודיים השייכים רק להם. החל בלחץ אצבעות על לוח המקשים של הטאבלט או הסמארטפון ועד לזווית בה הם אוחזים בו. טכנולוגיה זו אשר אומצה מסביבת הווב, מגדילה משמעותית את החיבור בין המכשיר למשתמש בו.
תהליכים כדוגמת הטמעת האימות ההתנהגותי דוחפים את כל התעשייה הפיננסית לחשיבה שונה ולהרחבת מערך השירותים מרחוק, אבל זה לא מספיק. כבר עתה החלו חלק מהרשתות הקמעונאיות הגדולות עברו לעבוד עם מסופי תשלום בשיטת ה-Contactless payments , מערכות שילומים ללא מגע מבוססות תדרי רדיו שמאפשרות רכישות מהירות יותר וחוסכות את זמני האימות והחתימה.
כניסת הדור ה-5 מהווה הזדמנות נהדרת לענף הפיננסים לשפר את רמת השירות ואת מאגרי הנתונים שלו ולהציע מגוון רחב של שירותים חדשים. מעבר למהירות העצומה של העברת המידע עם מינימום שיהוי ((Low-Latency שיאפשר שיחות וידאו ברמה גבוהה מאוד, הדור ה-5 יאפשר למשל, שימוש במספר מכשירים במקביל. טלפון, שעון ואף wearable devices נוספים יחדיו על מנת לוודא ברמה גבוהה את זהות המשתמש בזמן אמת.
המטרה היא שבאמצעות איסוף המידע הרב מכלל האמצעים, בשילוב עם טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות יסופקו הצעות ועזרה פיננסית אשר תפורה לכל לקוח בכל רגע נתון. דמיינו למשל עוזרת אישית שמספקת טיפים לחסכון בקניות בזמן שהסמארטפון מזהה שאתם בדרך לסופר, או צפייה במוצרים בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR).
יכולת העברת המידע המהירה וכמויות המידע שניתן להעביר יעזרו גם לשיפור היכולות של הבנקים עצמם ושיפור התהליכים הפנימיים, לא רק ללקוחות. שימוש טכנולוגיות ניתוח ביג דאטה יסייעו לבנקים לעבד את כמות הנתונים הבלתי נתפשת של הפעילות הפיננסית של הלקוחות, מכאן הדרך לניתוח ויישום תהליך קבלת החלטות נבון - היא קצרה. המטרה בשימוש בטכנולוגיות אלו היא לסייע לבנקים ללמוד עוד ועוד על הלקוחות שלהם ועל ההרגלים הפיננסים שלהם באופן שיאפשר מתן שירות טוב יותר. היכרות עמוקה שכזאת, יכולה למשל למנוע הונאות בכרטיס אשראי או להטמיע צ'אט בוט חכם שיבצע עבורם פעולות שוטפות.
המסקנה ברורה לכולם: אנחנו נכנסים לעידן בו כמויות מידע עצומות יכתיבו את הפיתוחים והטכנולוגיות החדשות. הבינה המלאכותית יכולה להפוך כל ערוץ מדיה חברתית למערכת עסקית משוכללת שמשנה את הדרך בה כולנו רוכשים, משלמים ומשולמים. בסופו של דבר מדובר במלחמה על שוק קיים. ענקיות הטכנולוגיה הרי לא ייסדו מחדש את ענף הבנקאות והבנקים לא יהפכו לחברות טכנולוגיה אך הקווים המשיקים קרובים מאי פעם.
הכותב הנו מנהל קבוצת המובייל של סיטי בנק