תכנית העברת מפעלי תע"ש לנגב מקבלת רוח גבית מבית המשפט העליון. בהחלטה שניתנה אמש (ב') דחה בית המשפט העליון עתירה שהגישו בני משפחה קרינאת המתגוררים באזור וקבע כי "התכנון אינו אמור "לרוץ" בעקבות הבניה בשטח, אלא להיפך, וקשה להלום כי 76 נפשות ב-15 מבנים יעכבו תכנית בעלת היבטים לאומיים-אסטרטגיים של העתקת מפעלים ומתקנים ביטחוניים ממרכז הארץ".
לפי פסק הדין של השופט יצחק עמית, (אליו הצטרפו השופטים אלרון וברון), בית המשפט אינו צריך להתערב בשיקוליים תכנוניים אלא אם נופל בהם פגם המצדיק זאת. לדבריו, "נקודת המוצא היא שבית המשפט אינו "מתכנן על" והתערבותו בהחלטות מוסדות התכנון תיעשה במשורה, רק מקום בו נפל בהן פגם על פי עילות הביקורת המצדיקות התערבות במעשה המינהלי".
כזכור, במהלך 2017 הופקדה תוכנית להקמת אזור תעשיה בטחונית רמת בקע בנגב, ששטחה משתרע על פני שטח של 52 קמ"ר והיא ממוקמת דרומית לבאר שבע. התוכנית כוללת העברת מפעלים בטחוניים שאמורים להתפנות ממרכז הארץ ונקבע כי אלביט, שרכשה את תע"ש בשנת 2018, צריכה לסיים את העברת מפעל תעש מערכות מרמת השרון לנגב עד שנת 2023.
כחלק מתכנית המעבר, נדרשו כ-550 משפחות בדואיות להתפנות מהאזור ולשם כך נתבקשה הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב להציג פתרון מוסכם לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום. הוועדה המחוזית, קיבלה את המתווה של הרשות ואישרה את התוכנית. בעקבות כך, עתרו בני משפחת קרינאת המתגוררים באזור, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטענו כי מדובר בהחלטה שתפגע קשות במקור הפרנסה העיקרית שלהם אך בית המשפט דחה את בקשתם. בני המשפחה עתרו פעם נוספת וביקשו מתן רשות לערער לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, ובית המשפט המחוזי בב"ש קיבל את בקשתם.
הועדה המחוזית דרום והעומד בראשה, דוד לפלר ערערו לביהמ"ש העליון כנגד החלטת המחוזי ב"ש. לעתירה הצטרפה גם אלביט שטענה באמצעות עו"ד צבי פירון וברק קינן ממשרד מ. פירון ושות' כי כל עיכוב באישור התכנית עלול לדחות את פינויים של המפעלים ממרכז הארץ ומדובר בעניינים בטחונים הכוללים בין היתר שיבושים באספקת תחמושת לצה"ל. אלביט טענה כי ייעודי הקרקע הוסכמו מראש וקבלת טענות העותרים עלולה לעודד בנייה בלתי חוקית בנגב.
כאמור, שופטי העליון קיבלו את העתירה של הועדה המחוזית דרום ואלביט והסבירו כי "ניתן להבין לליבם של המשיבים שבתי המגורים שלהם נופלים בתחום התוכנית, מה שעלול להקשות עליהם להכשיר בעתיד את הבנייה הבלתי חוקית. אולם המקום שנועד למגורים עבור הישובים הוא הישוב אבו קרינאת. התוכנית לא הרעה את מצבם של המשיבים שגם כיום שטחם מוגדר שטח חקלאי".
השופטים גם התייחסו לבנייה הבלתי חוקית בנגב וציינו כי "המקרה דנן הוא "קריאת השכמה" נוספת לרשות המבצעת לפעול להסדרת הבנייה הבלתי חוקית והכפרים הבלתי מוכרים בנגב. מאז דו"ח ועדת גולדברג, דו"ח ועדת פראוור, מתווה פראוור-ח"כ בני בגין, מים רבים זרמו בנחלי הנגב אך דומה שהפתרון מתעכב".