החורף הגיע ויחד עימו מגיעים גם הנזקים. הגשם הכבד שירד משעות הלילה הוביל להצפות בשרון ובשפלה. בין הערים שנפגעו - אשדוד, ראשון לציון, יבנה וחדרה בהן לא מעט דירות ועסקים שניזוקו וכך גם רכבים שהוצפו. עם שוך הסערה, עולה השאלה, האם שוב יאכזבו חברות הביטוח את בעלי הרכוש שניזוק ויעלמו להן, דווקא ברגע החשוב?
שוחחנו עם עורכי הדין אסף ורשה וערן יעקובוביץ' - מהבכירים בישראל בתחום דיני הנזיקין והביטוח, על מנת להבין בדיוק מי מבין הניזוקים זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח והאם גם הרשות המקומית מהווה כתובת אליה ניתן להגיש תביעה
האם נזקי גשמים מכוסים בפוליסת הדירה?
מים חדרו לדירה וגרמו לנזק, אבל חברת הביטוח טוענת כי הוא לא מכוסה בפוליסה. אז מה היא שווה? זה לא הגיוני שכיסוי לנזקי חורף יתן מענה לחדירה של מים?
עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין: "מי שניסח את הפוליסה לביטוח דירה זה אגף שוק ההון והביטוח, בה נכתב כי נזקים שנגרמים בעקבות חדירת מים מבעד לקירות או מבעד לתקרה וספיגתם בהם - אינם מכוסים. אבל, שימו לב - ככל שאלו נגרמו במהלך סערה גשם או ברד - חברת הביטוח מחויבת לשלמם".
נו, ואז חברת הביטוח תטען שלא מדובר על סערה אלא על מזג אוויר סוער. הרי הן אלופות בלמצוא ניואנסים שיגרמו להן להתחמק מהאחריות.
עו"ד ערן יעקובוביץ': "אין בהקשר הזה מקום לפרשנות יתרה. כיום, מסתמכים על החלטת השירות המטאורולוגי שמודד את עוצמת הרוח ומדרגו בסולם " בופור", על פיו, דרגה 7-9 מוגדרת כמצב סער. הצפת הדירה בסיטואציה כזו מהווה אירוע ביטוחי, בגינו תדרש חברת הביטוח לשלם את התגמולים שמגיעים למבוטח, בהתאם לערכים שמופיעים בפוליסה שלו".
הגשם עשה לי שמות בגינה. יש כלל טעם לפנות לחברת הביטוח?
"יש, בהחלט. פרק ביטוח המבנה כולל כיסוי גם לחלקים הנמצאים מחוץ לדירה עצמה לרבות מרפסות, מערכות מיזוג אוויר, דוודים, מערכות סולריות לחימום מים, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה, מחסן ועוד. בכל הנוגע לרכוש שנמצא בגינה, ביטוח התכולה מכסה דברים או חפצים הנמצאים בגינה, בחדר מדרגות, על גדרות או על דרכים מרוצפות שהם חלק מהדירה (כגון פינת ישיבה), וזאת עד לסכום השווה ל-2% משווי התכולה המבוטחת. כך, לדוגמה, במקרה בו ביטוח התכולה נקבע על 200 אלף שקל, סך הכיסוי למיטלטלין שמחוץ לבית עומד על 4,000 שקל".
רבים מבעלי הרכבים לא רכשו ביטוח מקיף. מי יפצה אותם עבור הנזק שנגרם לרכב לאחר שהוצף במי גשם?
"הכתובת אליה צריך להפנות את האצבע המאשימה (ואת התביעה) היא הרשות המקומית. אמנם סביר להניח כי זו תטען כי מדובר על כוח עליון אותו לא ניתן היה לצפות, אולם עמדת בתי המשפט היא כי די בידיעה שקיים סיכוי שייגרם נזק, על מנת להטיל עליה חובת אחריות למנוע אותו. זה הדין גם במקרים של נזקים שנגרמו לרכוש כתוצאה מנפילת עצים שנשתלו בשטחי הרשות המקומית. עליה לתחזק אותם ולגזום את ענפיהם באופן שימנע נזק במקרה של סערה.כך למשל, במקרה שארע בחודש ינואר 2018, בו שני רכבים רוסקו באמצעות עץ שקרס עליהם. באופן כמעט אוטמאטי, טענה הרשות כי הפגיעה ארעה בשל כוח עליון.
"במהלך חקירת הנתבעת התגלה כי זו לא טרחה לבדוק, גם לא בדיעבד, את סיבת קריסת העץ (למשל בבדיקה אגרונומית/מעבדתית) ואת מצב העץ. כב' רשם הבכיר, אבי כהן, מתח ביקורת על התממותה וכתב כי התנהלות זו אינה סבירה ומצופה ממנה כרשות מקומית שתבדוק את סיבת קריסתו ולא תפטור את עצמה בהנחת עבודה כללית כזו".
האאודי RS3 של חמותי הוצף במי גשם. היות והיא הגישה תביעה לחברת הביטוח שמבטחת אותה בביטוח מקיף, ייגרמו לה הפסדים כספיים כגון הפסד הנחת היעדר תביעות וכו'. מי יפצה אותה על כך?
"ככל שמדובר על נזק שנגרם בגלל רשלנות של הרשות המקומית, ניתן להגיש כנגדה תביעה בגין ההפסדים שנגרמו למבוטח ובכללם גם התייקרות העתידית של הפוליסה בגלל התביעה שהגישה חמותך".
ספגתי נזקים כספיים בבית העסק בעקבות הפסקת חשמל. האם ניתן להגיש תביעה בנסיבות כאלו?
עו"ד יעקובוביץ': "מצופה מחברת החשמל לפעול באופן סביר ולעשות כל שניתן בשביל למנוע תקלות, אולם אל מול זה, עומדת גם החובה של בעל העסק להתנהל בסבירות. כאשר מדובר על עסק בו ברור כי הפסקת זרימת החשמל יכולה להסב לו נזקים, עליו לקחת זאת בחשבון ולהצטייד למשל בגנרטור חלופי. היה ויכוח כי לא עשה כן, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר על רשלנות תורמת בשיעור גבוה, שתוביל לקיזוז סכום נכבד מהפיצוי שישולם לו, אם בכלל. כך או אחרת, התובע צריך להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי יש קשר ישיר וסיבתי בין התקלה/ הקלקול ובין הפסקת החשמל. היו לא מעט תביעות שנדחו על ידי בית המשפט לאחר שבעל העסק לא הצליח להדוף את טענת חברת החשמל כי הנזק נגרם בשל ליקוי טכני במכשיר עצמו".
יש לכם כמה טיפים לקוראים מה לעשות לאחר שנגרם להם נזק על מנת להבטיח כי חברת הביטוח לא תעשה להם 'ויברח'?
עוה"ד ורשה ויעקובוביץ: "מיד לאחר שהתברר למבוטח כי נגרם נזק עליו לעדכן את חברת הביטוח או את הסוכן ללא שיהוי, זאת על מנת למנוע את האפשרות שהמבטחת תטען כי דיווח מוקדם יותר היה יכול לסייע לה להקטין את היקף הנזק. ככלל, יש לזכור כי על המבוטח חלה החובה להקטין ככל שניתן את נזקיו. משמעות הדבר היא כי למשל במקרה של הצפה, עליו למהר ולהזיז כל חפץ שיכול להינזק ולא להימנע מכך מתוך מחשבה כי 'יש מי שיפצה אותי'
"בנוסף, פעמים רבות מתגלעות מחלוקות בין המבוטח וחברת הביטוח, לרוב בנוגע לגובה הנזק ואף על עצם התרחשותו. לפיכך, מומלץ ביותר לתעד את כל הנזקים, כל עוד הם 'טריים'. וחשוב מאוד שלא להשליך שום פריט שניזוק לפח שכן מה שנזרק ולא תועד - לא יינתן בגינו פיצוי. חברת הביטוח נוהגת לשלוח שמאי שמעריך את גובה הנזק אולם היה והמבוטח חולק על קביעותיו, לרשותו עומדת הזכות לשכור שמאי מטעמו שיגבש שומה נגדית".