אין חולק על כך שתופעת האלימות הכלכלית בתוך המשפחה קיימת, לא תועיל עצימת העיניים וההתעלמות ממנה. הצד האלים הוא זה ששולט במשאבים הפיננסים במשפחה, בדרך כלל המפרנס הראשי, אשר ברצונו נותן או מונע גישה אל אותם משאבים, תוך הפעלת טרור כלכלי כדרך שליטה.
הצעת החוק שעלתה לאחרונה לדיון בוועדת החוקה לוותה בשיח שלא גובה בנתונים מהשטח, אלא נסמך על דעות אישיות שמאפיינות שיח גברי אלים. אין תופעה כזאת הם אומרים, אם כבר מדובר בתופעה הפוכה של ניצול ההון הכלכלי של הגבר על ידי האישה.
יחס דומה קיבלה עד לפני כמה שנים תופעת האלימות המינית בתוך המשפחה. רבים יצאו נגד האפשרות שבעל יכול לאנוס את אשתו. משהו במושג הזה לא הסתדר בהגיון. למזלן של נשים רבות, כיום מעשים כאלה נחשבים פליליים וגברים לא מעטים מצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח בשל כך.
טרור כלכלי הוא שווה ערך לאלימות במשפחה ויש לטפל בו בחומרה, או לכל הפחות להתחיל ולהגדירו בחוק הן כדי שהחברה תתייחס אליו בכובד ראש והן כדי שבתי המשפט יוכלו לפעול נגדו. לאחר מכן יש להעניק לבתי המשפט את האפשרות להתמודד מול טרור כלכלי בכלים משפטיים נכונים. הטיפול בנושא נמצא על שולחן הכנסת כבר מספר שנים ולמחוקקים יש מחויבות כלפי כל הקורבנות.
אלא שהטיפול באלימות הכלכלית שונה מהטיפול באלימות פיזית דבר שלא הפריע למחוקקת לכרוך את שתי התופעות האלו בחוק אחד. הצעת החוק הנוכחית היא ניסיון לבצע פרוצדורה זריזה כדי לקדם פתרון אבל ההצעה אינה במתכונת הנכונה, אלא בחוק אחר. החוק המוצע אינו נותן מענה ראוי לאלימות הכלכלית והסנקציות המועלות בו כלל אינן הולמות את התופעה, מכאן כנראה גם יצא קצפם של חברי הכנסת, שאולי לא הבינו את תכלית החוק ששילב את האלימות הכלכלית בתוך חוק למניעת אלימות במשפחה.
חברי הכנסת טענו שהצעת החוק מתערבת בחיי המשפחה, במערכת היחסים בין בני זוג ועלולה להוביל לפירוק התא המשפחתי. החשש שלהם הוא שנשים וגם גברים ינצלו את החוק למניעת אלימות במשפחה בהגשת בקשת סרק ובהליכים שבסיסם מניפולטיבי כמו שקיימת תופעה מכוערת כזו בעניין תלונות שווא הקשורות לאלימות פיזית. אלא שחברי הכנסת שכחו שטענות על טרור כלכלי מועלת בדרך כלל במהלך סכסוך בין בני הזוג כאשר ההליכים מגיעים לבתי המשפט ורצונם של הצדדים או מי מהם הוא לסיים את מערכת היחסים. הנושא לא מגיע לבית המשפט סתם כתוצאה מאפיזודה חולפת של ויכוח שגרתי בין בני זוג.
המקום הנכון לטפל באלימות הכלכלית הוא דווקא במסגרת חוק אחרי לגמרי, חוק יחסי ממון בין בני זוג . כריכת אלימות כלכלית בהפרדת רכוש תאפשר לבתי המשפט מגוון כלים שכולל שיקול דעת לממשו כשהוא מזהה אלימות כלכלית. כשם שלבית המשפט קיים היום שיקול דעת רחב להתחשב בנסיבות ובנתוני המשפחה הספציפית, כך יוכל לתת סעדים שיפוטיים וסעדים במקרה שנוכח לאחר קבלת נתונים ושמיעת ראיות שהתקיימה אלימות כלכלית במשפחה המצדיקה התערבות.
סעד שיכול להתאים למשל הוא מתן סיוע כלכלי להגנה משפטית לאישה שסובלת מאלימות כלכלית ואין בידיה חלק ממשאבי המשפחה. כאשר צד חזק מחזיק במשאבים הפיננסים הוא יכול להרשות לעצמו עורך דין מנוסה. נשים רבות שמדוכאות כלכלית מוצאות את עצמן נלחמות על חייהן בבית המשפט ללא סיוע כספי. הן נאלצות לבקש הלוואות, להסתמך על עזרת בני משפחה, או להסתפק בעורך דין לא מנוסה כדיי להגן עליהן בבית המשפט. בית המשפט במצב כזה, יכול לקבוע סעד כלכלי לצד שזקוק לו או לאפשר במצב של אלימות כלכלית, חלוקה לא שוויונית של הרכוש או השבה של סכומי כסף שנלקחו או הוסתרו במהלך מערכת היחסים.
הסעדים שבית המשפט צריך וראוי שייתן במצב כזה שונים מאוד מסעדים שהחוק מאפשר לתת במצבים של אלימות. טרור כלכלי בשונה מאלימות פיסית לא מוגדר כעבירה פלילית אלא עוולה אזרחית ולכן הסנקציות צריכות להינתן במסגרת הליך אזרחי.
עו"ד רונן דליהו הוא מומחה בדיני משפחה