לאחרונה נכנס למשרדי לקוח מעניין במיוחד - אמן בעל שם ומוניטין רב בתחום הציור, עם למעלה מ-100,000 עוקבים ברשתות החברתיות בארץ ובעולם. האמן הזה נדהם לגלות, ממש במקרה, שציור ידוע שלו שפרסם גם בחשבון האינסטגרם שלו, מודפס ונמכר במאות שקלים ליחידה על-ידי עסק אחר, מחיר הנמוך בעשרות אחוזים מזה שגובה האמן ממי שמבקש ממנו לרכוש העתק מקורי של הציור.
האמן המוכר הזה לא לבד. בשנים האחרונות הוא ואומנים נוספים בתחום הציור נאלצים להתמודד עם הפרות חוזרות ונשנות של זכויות יוצרים ביצירותיהם, אשר נגנבות ומועתקות על-ידי אחרים לאחר שמפורסמות על-ידם ברשתות החברתיות. במקרים רבים, כמו במקרה הזה, הדברים אפילו חמורים יותר שכן מי שגנב את יצירתו של האמן, והפר ברגל גסה את זכויות היוצרים שלו כשמכר ללא רשות העתקים שלה על-גבי קנבס, הוא לא אחר מאשר עסק מסחרי.
סוג נוסף ונפוץ לא פחות של הפרות זכויות יוצרים ברשתות החברתיות, נוגע למקרים של עסקים או אנשים פרטיים המעתיקים תמונות שפורסמו ברשתות, ללא רשות בעליהן. כמו מעתיקי הציורים ומעתיקי התכנים, גם מעתיקי התמונות עלולים למצוא עצמם חשופים לתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים.
האמן המוכר שהגיש תביעה על-סך מאות אלפי שקלים נגד מי שהעתיק ומכר את יצירתו, וזו מתבררת בימים אלה בבית-המשפט. המקרה זה, לצד העלייה הדרמטית בהיקף ההפרות בתחום התמונות והתכנים - הם הזדמנות טובה להיזכר איפה עובר הגבול בין העתקה אסורה של יצירה לבין השראה שהיא מותרת, ומה מותר ואסור לאנשים פרטיים וגופים מסחריים לעשות עם פרסומים של אחרים ברשתות החברתיות.
נקודת המוצא היא שככלל, כל תוכן כתוב או ויזואלי שמפרסם אדם ברשתות החברתיות נחשב לתוכן מוגן שהעתקתו אסורה, שכן אלה נמצאים בבעלות אדם כלשהו, לרוב המפרסם. לצורך כך, אין כל משמעות לשאלה האם התכנים מסומנים בדרך כזו או אחרת כשייכים לבעליהם, אם לאו. האיסור החד-משמעי להעתיק תכנים חל גם על כאלה שנראים לכאורה גנריים או פשוטים, אם כי אינו חל על עובדות ונתונים יבשים שעליהם אין זכויות יוצרים.
לצד זאת, הדין בישראל מתיר לאדם ואפילו לעסק מסחרי לקבל השראה מתכנים המפורסמים באינטרנט, אפילו אם מי שהעלה אותם הוא מתחרה ישיר שלו. הסיבה לכך היא שלא ניתן לאסור על אף אדם או עסק לעיין בתכנים של המתחרה שלו, ולקבל מהם השראה.
השאלה הבאה המתבקשת היא, כמובן, כיצד נוכל להבדיל בין השראה לבין העתקה? במקרים כמו זה שתואר למעלה, כאשר עסק מסחרי מרוויח כסף כתוצאה משימוש שלא ברשות בציור שמצא בחשבון אינסטגרם של אמן מוכר ומצליח, נדמה שמדובר בתשובה ברורה. אבל לצד מקרים מובהקים וברורים, קיימים גם מקרים רבים שבהם לא תמיד ברור איפה עובר הגבול.
לכן, אם בבעלותכם עסק ואתם מעוניינים לקדם אותו ברשתות החברתיות או ברשת האינטרנט, ההמלצה היא ללכת על בטוח, ולשכור את שירותיו של כותב תכנים מקצועי אשר יצור תכנים מקוריים עבור בית העסק. ההיגיון הזה נכון גם לגבי תמונות וסרטונים: עדיף לשכור את שירותיו של צלם מקצועי אשר יצור תכנים מקוריים עבור בית-העסק, או לרכוש תמונות וסרטונים ממאגר תמונות המאפשר זאת.
במבט ראשון, יש מי שיטו לראות בהמלצה הזו כיקרה מאוד. שכירת אנשי מקצוע במקרים כוללת בדרך-כלל השקעה של אלפי שקלים, שלא תמיד הייתה מתוכננת. אבל האמת היא שכמו בהרבה מקרים אחרים, מה שנראה בהתחלה זול (או בחינם), עלול להתברר בסופו של דבר כיקר מאוד: המחוקק בישראל קבע תג מחיר גבוה במיוחד לכל מי שמפר זכויות יוצרים.
נכון להיום, מתיר חוק זכות יוצרים לבית-המשפט לפסוק סכום של עד 100,000 שקל לכל הפרה בודדת של זכויות יוצרים. אז נכון שכיום בתי-המשפט עדיין לא פוסקים סכומים גבוהים כאלה, אבל לאור מבול ההפרות החוזרות ונשנות ברשתות החברתיות והמודעות ההולכת וגוברת של מי שיצירותיהם הועתקו- ממש לא בטוח שזה יישאר המצב לאורך זמן.
הכותב הוא בעליו של משרד עורכי-דין המתמחה בדיני זכויות יוצרים