מה היו התיאוריות לגבי התנהגות שוקי ההון בארה"ב ששלטו בכיפה ערב הבחירות שהתקיימו שם בשבוע שעבר? הראשונה - בחירות ללא הכרעה ברורה, ללא הכרזה על מהירה נשיא, שאף יגררו לבתי משפט יביאו לאי וודאות שתגרור את השווקים לירידות חדות. כלומר, לשווקים זהות הנשיא פחות חשובה. מה שחשובים הם הוודאות והכרעה ברורה. תיאוריה נוספת - ביידן רע לשווקים כי הוא יעלה מיסים, ומנגד טראמפ טוב לשווקים מאחר שלא יקדם מדיניות שכזו.
תיאוריה נוספת גרסה כי ביידן טוב לענפי האנרגיה החלופית ותשתיות, כיוון שיקדם מדיניות של אנרגיה ירוקה והגדלת הוצאות על תשתיות. בנוסף, הוא יביא להפחתה במתיחות הסחר עם סין, דבר שיעזור ליצואנים ויצרנים אמריקאים. לעומת זאת, טראמפ טוב לענף הבנקאות מכיוון שהוא ימשיך במדיניות של רגולציה רכה עליהם וכן במדיניות של הפחתת מסים. בנוסף, טראמפ עדיף לתעשיית הדלקים המאובנים, כיוון שיוביל פחות רפורמות בתחום האנרגיה החלופית, וכן לחברות הטכנולוגיה הגדולות, משום שטראמפ ייטה להפעיל מדיניות מרוככת יותר בנוגע לרגולציה, הגבלים עסקיים וסוגיות של פרטיות. כמו כן, טראמפ אמור גם להיטיב עם התעשיות הביטחוניות היות שהוא ירצה להגדיל את ההוצאה הממשלתית על ביטחון, וכן עם ענפי הפארמה והביוטק, כיוון שממשל של ביידן עשוי להילחם במחירי תרופות בצורה חזקה יותר ממשל טראמפ.
בנוסף, היו גם תיאוריות שהתייחסו לשילוב של הבחירות לנשיאות והבחירות לסנאט ובית הנבחרים. גל כחול - ניצחון של ביידן ולצידו רוב בסנאט ובבית הנבחרים - היה אמור לאפשר לקדם בקלות יחסית תוכנית תמריצים חדשה בהיקף אדיר לעידוד הכלכלה לאור משבר הקורונה. לפי התיאוריות הרווחות, תוכנית כזו אמורה מצד אחד להיטיב עם השווקים, אם כי היא גם מביאה עמה גידול אדיר בחוב הממשלתי אותו בשווקים אמורים פחות לאהוב. גל כחול היה גם אמור לסייע לביידן בקידום התוכניות והרפורמות שהוזכרו לעיל, וכנגזר מכך לעזור לחברות בענפי האנרגיה הירוקה והתשתיות, ומאידך לפגוע בבנקים, חברות האנרגיה המסורתיות, חברות הטכנולוגיה הגדולות ובחברות פארמה וביוטק.
את תוצאות הבחירות כולנו יודעים - אתמול הוכרז על ידי ערוצי הטלוויזיה כי ביידן יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, אך ההכרזה הזאת לא הייתה מהירה. כעת נראה שהבחירות ייגררו לבתי משפט וכרגע גם אין גל כחול.
מה קרה בפועל בשוקי ההון בארה"ב? בשלושת ימי המסחר אחרי יום הבחירות היו עליות חדות. מדד ה- S&P 500 סיים בזכות שלושת הימים הללו את השבוע שעבר בעליה של כ- 7.3%, מדד הדאו ג'ונס 30 הוסיף לערכו בשבוע שעבר כ-6.8% ומדד הנאסד"ק סיים את השבוע בעליה של כ-9%. נכון, העליות הללו באו אחרי ירידות משמעותיות יחסית בחלק השני של חודש אוקטובר, אך עדיין מדובר בעליות שאינן עולות בקנה אחד עם התיאוריה הבסיסית שהשווקים הכי חוששים מבחירות ללא הכרזה מהירה על נשיא.
כעת התיאוריה המושלת בכיפה על מנת להסביר את ביצועי השווקים לאחר הבחירות, היא שהדברים היחידים שחשובים באמת הם סביבת הריבית הנמוכה ומדיניות הזרמת הנזילות האדירה של הבנק המרכזי בארה"ב. כלומר, כל עוד תנאים אלו מתקיימים, השווקים יעלו ללא תלות בזהות הנשיא וסוגיית הבחירות. אולם, הריבית הנמוכה והנזילות הכמעט אינסופית היו ידועות לכולם כבר לפני הבחירות. אז למה כולנו חיפשנו ודשנו בתיאוריות לגבי השפעת הבחירות שהובאו לעיל? באופן דומה, גם בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2016, כולנו עסקו בתחזיות ותיאוריות. הדעה הרווחת הייתה שניצחון של טראמפ יביא לקריסה בשווקים, אולם כבר ביום המסחר הראשון לאחר הבחירות השווקים לא רק שלא קרסו, אלא עלו ומשם המשיכו לעוד ועוד עליות.
מה המסקנה מכל זה? עזבו אתכם מתחזיות ומניסיונות לחזות את התנהגות שוקי ההון בטווח הקצר בתגובה לאירועים חדשותיים. פשוט השקיעו לטווח ארוך ועקבו אחר החדשות מבלי לחפש השלכות על השקעותיכם. מה סביר בכל זאת שיקרה לקראת הבחירות הבאות לנשיאות בארה"ב? שרובנו נשכח לקח זה ונבנה מחדש תיאוריות לגבי השפעת הבחירות על השווקים, וגם הן, כנראה, יופרכו.
ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא.