נשמע כמו מדע בדיוני? בפורום BioInnovators שטבע אקדמיה מובילה, מנסים להפוך את כל זה למציאות. במרכז הפורום עומדים סטודנטים מבריקים לדוקטורט במדעי החיים ורפואה, אשר עברו השנה תהליך מובנה של מנטורינג, סדנאות, הקאתונים ומפגשים אישיים לפיתוח יזמות והמצאתיות בתחומי הביוטק והביו-רפואה. מטרת התכנית - לחבר בין המעבדה לחיים האמיתיים ולגשר על הפער בין המצאה מדעית מבטיחה למוצר או תרופה היוצאים אל השוק.
התהליך הייחודי שעברו הסטודנטים במהלך השנה הסתיים בסוף השבוע באירוע סיום חגיגי - תחרות ה-Bio-Mix השנתית, בהנחיית יעקב אילון ובהובלתם של פרופ' ישע סיון, מומחה לחדשנות ומוביל תהליך המנטורינג לסטודנטים וד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי אקדמיה של טבע. במסגרת התחרות, הציגו חמשת החוקרים שהגיעו לשלבים הסופיים (מתוך 28 שנבחרו לפורום בתחילת השנה) מיזמים מדעיים פורצי הדרך אותם הגו. בשל מגבלות הקורונה, האירוע כולו נוהל באמצעות ZOOM.
הפרויקט הנבחר היה "האוזן הדיגיטלית". אלון רבינוביץ' סטודנט באונ' תל אביב הציע מכשיר שמיעה מבוסס אלגוריתם יחודי,שעושה "האנשה" באמצעים דיגיטליים לשמיעה. לדבריו, "אבא שלי, שהוא מתמטיקאי, פיתח אוסף של נוסחאות שמאפשרות לבנות מכשיר שמיעה טוב יותר. האתגר הגדול במכשירי שמיעה - איך ניתן לשמוע מישהו ספציפי בתוך רעש כללי שנמצא מסביב. ולזה הוא ניסה למצוא פתרון. המשוואה המתמטית מתארת את הפעילות הנורמלית של האוזן, גם בזמן מחלה וגם כשאדם בריא. הוא נתן למשוואה פתרון אנליטי וממנו פיתח אלגוריתם, שאותו אפשר להטמיע במערכות שיש בהן מיקרופון ולהטמיע בתוך מכשיר שמיעה".
בתחום השמע, האתגר הוא עיבוד המידע בזמן אמת כדי שמערכת השמיעה תעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר. הפיתוח ישפר את יכולת השמיעה דרך המכשירים באמצעות האלגוריתם, שיודע מה האוזן צריכה לשמוע בכל תדר ובכל אזור. רמת הדיוק וההפרדה בין התדרים תהיה הרבה יותר טובה ממה שקיים כיום בשוק.
בחירת הקהל שהצביע במהלך התחרות היתה Ovulation - מיזם שהובילה נועה מנדלבאום, סטודנטית בטכניון, אשר הציעה מדבקה מנטרת לחיזוי מחזור הביוץ של האישה באמצעות סנסור (חיישן) מתוחכם, מבוסס אפטמרים של DNA שיכול לזהות בספציפיות גבוהה את הורמון ה-LH, המעיד על קיומו של ביוץ. קשיים בפוריות ובכניסה להיריון הם בעיה אוניברסלית נפוצה וכואבת ביותר שלא נמצא לה פתרון מספיק מתאים ומדויק. המדבקה המוצעת תשב על העור ותשלח לאישה באמצעות הטלפון הנייד התראה מתי מתקרב מועד הביוץ.
3 פרויקטים נוספים הרשימו גם כן והגיעו עד הגמר - טיפול באלצהיימר כ-30 שנה לפני שהמחלה מתפרצת, מלחמה בסרטן המוח באמצעות וירוסים וטיפול במחלות באמצעות חיידקי מעיים.
צוות השופטים בתחרות כלל בכירים מעולם הביומד: ד"ר דיויד ווילסון - סמנכ"ל בחטיבת המו"פ הגלובלית של טבע וראש תחום גילוי תרופות, ד"ר כריסטיאן טידונה - מייסד ומנכ"ל מכון ביומד X בהיידלברג, גלי ויינרמן - מנהלת שיתופי פעולה בתחום הרפואה הדיגיטלית באיחוד האירופי בחברת אקסנצ'ר, ערן טולדו - מנהל טכנולוגיות ראשי בסנארה ונצ'רס, ופרופ' רונית סאצ'י-פאינרו - חברת דירקטוריון בטבע, וראש המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב.
לדברי דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה שפתח את האירוע, "טבע היא חברה מובילה בישראל וידועה בפיתוח חידושים מהשורה הראשונה של התעשיה הישראלית. אנו מעודדים שיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה, אבל חשוב להדגיש, כי האתגר אינו טמון רק בשלבי המו"פ המוקדמים אלא נמצא בשלבי הניסוי הקליניים, ולאחר מכן במעבר בין מו"פ לייצור בפועל שבו טמונים אתגרים נוספים. לכן, אנו שואפים להפוך את שלבי הניסוי הקליני בשנים הבאות לקלים יותר על מנת שתהיה לנו עוד טבע בישראל, כי מו"פ איכותי יש בישראל בשפע."
לדברי ד"ר דנה בר-און, מנהלת קשרי אקדמיה בטבע, "פורום BioInnovators הוא חלק מפעילות "טבע אקדמיה" - אחד הפרויקטים החדשניים והשאפתניים ביותר בישראל ליצירת שת''פ אמיתי בין האקדמיה לתעשיית הפארמה. הפרויקט מתקדם מתחת לרדאר בשנה וחצי האחרונות וכולל את חוקרים וחוקרות מובילים מהאקדמיה בתחום מדעי החיים והרפואה בישראל, הפועלים יחד עם חברת טבע הישראלית לקידום חדשנות אקדמית בתהליכי גילוי תרופות חדשות. במסגרת טבע אקדמיה מתקדמים נכון להיום 20 שיתופי פעולה מחקריים שמתמקדים בחיפוש תרופות חדשניות."
הפורום הנוכחי כולל דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים מצטיינים מאונ' תל-אביב, טכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים. מחזור 2021 של הפורום היוקרתי נפתח להרשמה בימים אלה באוניברסיטאות השונות ברחבי הארץ. במסגרת הפורום, טבע מעניקה הכשרה מקצועית על ידי טובי החוקרים בטבע, מפגש חניכה אישיים לכל סטודנט ומנחה עם הנהלת המו"פ של טבע בארץ ובחו''ל, ומלגות מחקר לתמיכה בחוקרים הצעירים. בתהליך שעברו, הסטודנטים החוקרים התבקשו לצאת מהקופסא ולחשוב על רעיונות חדשים, מחוץ לעולם המחקר הנוכחי שלהם, שלדעתם קיימת להם היתכנות מסחרית. במשך כשלושה חודשים הם ביצעו תחקיר על ההמצאה, נפגשו עם מומחים ויזמים ובנו את הרעיון.