הצעת החוק הזאת נראית טובה, אבל היא פופוליסטית לחלוטין

הצעת חוק חדשה עוסקת בהקמת מאגר צרכני "אל תתקשרו אלי", שבמסגרתו כל בעל עסק שירצה להתקשר ללקוח יצטרך לבדוק שהאחרון רשום במאגר. אם לא די בכך שהעסקים קורסים גם כך, מניעת הגישה ללקוחות היא מכה אנושה עוד יותר

  • מכירות
עו"ד קרן חן-סופר
בווידאו: אחרי 8 שבועות חנויות הרחוב נפתחו חדש (צילום: ניב אהרונסון, עריכה: עמית שמחה)

רבות נאמר ונכתב אודות הקשיים הרבים שהביאה עימה מגיפת הקורונה למגזר העסקי. חנויות סגורות למשך תקופה ארוכה בעל כורחן, עסקים על סף קריסה. המדינה מצהירה חדשות לבקרים כי היא עומדת מאחורי המגזר העסקי, תומכת ותסייע במענקים. אלא שזה לא הסיוע היחיד לו זקוקים בעלי העסקים בתקופה זו.

מצופה היה כי לכל הפחות בתקופה זו יופחת עול הרגולציה הקשה על העסקים, יוקפאו לאלתר כל יוזמות חקיקה חדשות, בפרט כאלה הטומנות בחובן נטל כלכלי על בעלי העסקים. לא רק שזה לא קורה, אלא שההפך הגמור מתרחש.

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה
טבעי שהחוק ירצה להגן על קשישים, אבל למה ללכת כל כך רחוק? (צילום: ShutterStock)

בימים אלה התעורר שוב השיח הנוגע לצורך להגן על קשישים ואוכלוסיות מוחלשות מפני שיווק אגרסיבי. זו מטרה נעלה וראויה בהחלט, אבל בישראל, כמו בישראל, הולכים רחוק מדי, ובמקום לאכוף את החוק הקיים ולנקוט ביד קשה מול אותם מפרי חוק, יוזמים חקיקות חדשות גורפות ונוקשות המטילות נטל קשה עבור כלל המגזר העסקי, אשר רובו ככולו לגיטימי.

כך, עומדות להן שתי הצעות חוק חדשות: האחת מחייבת כל עוסק אשר פונה בשיווק מרחוק לצרכן להקים מערכת אשר מקליטה את כלל השיחות המנוהלות על- ידו, שומרת אותן למשך שנתיים ומעבירה לצרכן רשימה לבקשתו של השיחות שבוצעו. מדובר בהצעה שגוררת עמה עלויות תפעול ואחסון גבוהות מאוד עבור אותו בעל עסק.

השנייה, עליה ארצה להרחיב, עוסקת בהקמת מאגר צרכני "אל תתקשרו אליי" שינוהל על ידי הרשות להגנת הצרכן. משמעות המאגר היא כי כל בעל עסק אשר מבקש ליזום שיחה טלפונית ללקוח קיים או חדש לצורך הצעה עסקית, יהיה מחויב קודם לבדוק אם המספר מופיע במאגר, ובמידה וכן - לא יוכל ליזום שיחה שיווקית לאדם זה. המאגר עתיד להיות נגיש לכלל הצרכנים והופעת המספר עתידה לחסום את האופציה מצד כלל המעסיקים לפנות לאותו לקוח.

צריך לעצור רגע ולהבין את ההשלכות של החקיקה הזו. תקופת הקורונה היא תקופה קשה. כמות רבה של אנשים מפוטרים נדרשו להמציא עצמם מחדש והחלו ביוזמות חדשות, כגון בישול ביתי, אימון כושר פרטי, שיעורים פרטיים ועוד. בעלי עסקים קיימים החלו לפנות לתמהיל מוצרים או שירותים חדש, כגון מכירת מסיכות ומוצרי היגיינה.

המשותף לכל העוסקים הללו הוא שאין להם באמת יכולת ממשית להציע ללקוחות את המוצר או השירות החדש שלהם. אין לעוסק חדש את היכולת לפנות ולהציע את שירותיו באימייל, בהודעת טקסט או בווטסאפ בשל חוק הספאם. וכעת תיחסם בפניו גם הדרך להתקשר ללקוחות, במידה וירשמו למאגר.

האם התקופה הזאת לא קשה גם כך, שבעלי עסקים לא יוכלו להפיץ את מרכולתם ולהגיע לקהלי יעד? (צילום: ראובן קסטרו)

המצב חמור אף יותר בכל הנוגע ללקוח קיים. ועדת הכלכלה של הכנסת סירבה להחריג מהחוק לקוחות קיימים של עוסק. מצופה היה כי יתאפשר לעוסק לפנות ללקוחות הקיימים שלו, שכן ברור כי אין המדובר במקרה של עושק וניצול. אלא שהחריג היחיד שנדון בימים אלה בהקשר זה הינו לקוח בעסקה מתמשכת, וזאת רק כאשר הפנייה נעשתה לגבי אותה עסקה, ולא לגבי עסקה אחרת או הארכת העסקה הקיימת.

הקוסמטיקאית שלנו לא תוכל לפנות ולעדכן כי החלה בשירות חדש של הסרת שיער, חדר הכושר לא יוכל לפנות ולהציע הארכת המנוי הקיים, וחברת התקשורת לא תוכל להציע חבילה חדשה הכוללת שירות שטרם קיבלתם.

גודל האבסורד הוא שגם במקרה בו הצרכן נתן הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו מטעם העוסק הספציפי - הסכמה זו תהא תקפה לשנה בלבד, ושוב מוטל הנטל על העוסק לוודא הסכמה מחודשת.

הצעת חקיקה זו הינה רק דוגמה נוספת לעד כמה קלה היד על ההדק כשעוסקים בהכבדות על המגזר העסקי. מעניין מה היה קורה לו היו מוטלות חובות אלו גם על המגזר הציבורי.

עו"ד קרן חן-סופר היא יועצת משפטית לענייני מסחר וצרכנות באיגוד לשכות המסחר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully