הבעיה המרכזית של גני הילדים ההגונים היא לא אלימות, היא שיווק

אם לא הגעתם ממאדים בתקופה האחרונה, סביר להניח שראיתם שיש הרבה כעס וחוסר אמון בכל מה שקשור לגני הילדים הפרטיים (מגיל לידה ועד שלוש). הרשתות החברתיות, מהדורות החדשות, והכתבות בעיתונים הציפו את אם כל הפחדים: מי שומר על היקר לנו מכל בזמן שאנחנו בעבודה, ובאיזה אופן?

תחשבו רגע מה הרגשתם כשצפיתם בסרטונים של התעללות בפעוטות חסרי ישע ותקבלו ענף שחווה משבר אמון גדול שהוציא אלפי הורים זועמים להפגין ברחובות. ואם כל זה לא הפך לכם עדיין את הבטן, תוסיפו את העובדה שרק לפני כשבועיים התגלו מקרי אלימות נוספים בגן ותיק ברמת גן.

בסופו של יום חשוב להבין שגני ילדים זה מוצר שהביקוש שלו לא ייעצר בעקבות משבר האמון. אולי רק קצת ישתנה. בעלת פעוטון שעושה עבודה מעולה, אבל לא משווקת את העסק בגלל התקופה הסוערת, תורמת לכך שהלקוחות שלה ילכו למקום אחר. מקום שבו אולי עושים עבודה פחות טובה. חשוב שבעל העסק ישפוך אור על הכאבים של לקוח הקצה וייתן את הפתרון. זה נכון תמיד, ומתעצם בתקופות מאתגרות.

איך אנשים בוחרים את המוצר או השירות המתאימים להם ביותר? בשפה שיווקית קוראים לזה 'מסע לקוח'. המסע הזה מתחיל מהרגע שאצל לקוח מסוים עולה הצורך ומסתיים בזה שהוא בוחר לקנות דווקא את המוצר שלך. אלפי דו"חות ומחקרים נכתבו על הנושא, אבל אחד מהדברים הראשוניים שהורה בודק לפני שהוא בוחר גן זה את חוות הדעת של הורים אחרים על הגן הפוטנציאלי. אלו הן הוכחות חברתיות, והן נמצאות ברשת, בהמלצות של מכרים וחברים. כל תחום והזירה העסקית הרלוונטית שלו.

לקוחות מפרגנים כשהם מקבלים שירות טוב בדרך כלל. אם שיווק הגן יתבסס על חוויות ההורים שילדיהם בגן, זה יגרום לקהל לקוחות פוטנציאלי של אנשים שלא מכירים אתכם לסמוך עליכם. כך שבתוך המשבר אתם יכולים לשמש אי של אמון דווקא בעתות משבר.

תקופת הקורונה הפכה את המשפט הזה למטבע שחוק, אבל הוא עדיין נכון. לא משנה כמה תהפכו את זה, משברים מייצרים הזדמנויות למי שבאמת עושים עבודה טובה. בחסות המשבר הם יכולים לבלוט מעל המתחרים בתחומם.

להתמודד עם משברים זאת התמחות בפני עצמה ויש הרבה טקטיקות לעשות את זה. אין נכון או לא נכון, אבל חשוב להתנהג בהלימה אחת עם ערכי המותג. לדוגמא: לפני כמה שנים רשת מזון מפורסמת חוותה משבר כאשר מצאו עכברוש מטייל על אחת המנות במסעדה. המשבר הוציא את מנכ"ל החברה לתקשורת. בריאיון הוא הישיר מבט למצלמה, התנצל והסביר שאזור המסעדה נמצא בין אתרי בנייה, וכנראה ששם נעוצה הסיבה לבעיה. בנוסף, הסביר כי הם לא יכולים לשלוט על דברים שמחוץ לשליטתם, אבל שהם עושים את המקסימום. והסניף? סגר את שעריו. יש מקרים בהם כדאי להבליט את החוזקות ולא להתמקד בחולשות. כפי שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, הרשת עדיין עובדת במרץ (וגם אני נמנה עם קהל לקוחותיה המסור).

מנגד, יש את הדוגמא של רשת עולמית אחרת, שברגע שהופץ כי באוכל שלה נמצאו תולעים בעלות שם אקזוטי, הרשת התעלמה מהטענות. במילים אחרות, התגובה שלה לאירוע הייתה לא להגיב כלל. אבל אין מה לדאוג לאותה רשת, שמאז התקרית המשיכה לצמוח.

גננת זו או אחרת בישראל אינה רשת בעלת שם עולמי שנשען על מערך יועצי תקשורת מנוסים. די אם היא תדבר על המשבר, תביע את דעתה בפני קהל הלקוחות שלה ותציג את מגוון פתרונותיה - גן מצולם לאורך כל שעות היום, פיקוח אישי שלה, היכרות אישית עם כל הסייעות שמטפלות בילדים ועוד.

לסיכום, כל עסק שהענף שהוא פועל בתוכו חווה משבר אמון, יכול לפרוח אם הוא עושה עבודה טובה. צריך רק לשווק את זה החוצה ולדעת איך לעשות את זה ביחס לתחום שבו אתם פועלים.

הכותב הוא מומחה לקידום ופיתוח עסקי ובעלי חברה המלווה עסקים לצמיחה.