צעירה בת 23 ממצפה רמון נהרגה הבוקר (שלישי) לאחר שנפלה מגובה עשרה מטרים מחלון ביתה. התאונה אירעה לאחר שהצעירה נשענה על סורגי החלון, ואלו נתלשו ממקומם. כתוצאה מהנפילה, היא נפגעה בראשה פגיעה חמורה, ומותה נקבע במקום.
הצילומים מזירת האירוע מעלים חשש כבד כי לכאורה מדובר על מוות שמקורו ברשלנות אפשרית של הרתך והמסגר שהתקינו את הסורג, שכן ככל הנראה הוא עוגן לקיר רק באמצעות ברגים בחלקו העליון ושגם הם כשלו בריתוק הסורג לקיר. כל המומחים לרתכות עימם שוחחנו אחידי דעים כי סורג שמתוקן באופן הזה, ללא עיגון בכל פאותיו, מהווה סיכון חמור שבנקל יכול להתממש, כפי שקרה לאותה בחורה שמצאה את מותה. לצד זאת, מציין יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, כי ייתכן בהחלט שמדובר בכשל כפול, שבא לידי ביטוי גם בחיבור לקוי של הברגים בחלקו העליון. כך או אחרת, המקרה האמור מעלה שורה של תהיות לגבי המקצועיות של הגורמים שהיו מעורבים בהתקנה, שיזומנו בימים הקרובים לחקירת משטרה.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין מבהיר כי מעיון בצילומים ניתן להניח כי מדובר על בניין חדש יחסית, שיתכן והסורגים בו הותקנו באופן עצמאי ע"י רוכש הדירה או המחזיק בה. למעשה, בישראל אין חובת התקנת סורגים בחלונות בבנייני מגורים, אך קבלן המעונין להתקין סורגים בחלונות, חייב לעמוד בתקן הישראלי. בישראל הייתה קיימת בעבר חובת התקנת אמצעי הגנה לחלונות בדירות שבקומה הראשונה או העליונה בבנייני מגורים, מתוקף תקנות התכנון והבנייה. התקנה שימשה בעיקר כהגנה מפני פריצות, אך היא בוטלה בשנת 2003. לאור זאת, את האצבע החוקרת יתכן וצריך להפנות לכיוון הרתך או המסגר ששניהם גם יחד וכל אחד לחוד עלולים לכאורה להימצא אחראים במידה כזו או אחרת לאירוע המצער. בכל הנוגע למסגר, ובהנחה כי אכן הסורג נבנה ללא עיגון בכל פיאותיו, ייתכן שיש מקום לתהות על פשר ההחלטה לתכנן אותו באופן הזה שיוצר מראית עין של אמצעי הגנה ולא יותר. פקודת הנזיקין מטילה אחריות כבדת משקל על כתפיו של מי שצריך ויכול היה לצפות כי תכנון לקוי (ככל שזה המקרה), יוביל לנפילת הסורג תחת עומס סביר.
עו"ד ורשה מבהיר כי יש לבחון את מידת הרשלנות של הרתך ו/או של מי שעיגן את הסורג לחלון, ויתכן בהחלט כי לא מדובר באותו גורם: "היה מצופה גם ממנו לצפות כי הסורג לא יעמוד בעומסים, ועל פניו בנקל הוא יכול היה לעשות זאת".
ובהנחה כי התרחיש שהנפילה התרחשה בעקבות כשל בעיגון יתברר כמדויק, עולה השאלה לגבי מידת הרשלנות התורמת של בעלי הכנס או המחזיקים שהזמינו את הסורגים ואילו הזמינו והאם התריעו בפני מי מבין הגורמים הרלוונטיים על הסיכון שכרוך בו. עו"ד ורשה מציין כי מוקדם לקבוע מה ארע שם ובהתאם לחקירת המשטרה וממצאיה, ניתן יהיה לגבש גם תשתית ראייתית להגשת תביעת נזיקין.
"הטרגדיה שהתרחשה היום מציפה שוב סוגיה כואבת ומהותית מאוד, אומר גל אמיר, מנכ"ל המכללה לריתוך בתל אביב", אין בישראל חובת רישיון לעבודה כרתך מוסמך וכל אחד שקם בבוקר והחליט שהוא רתך, יכול להציע את שירותיו. מדובר בעבודה שביצוע כושל שלה הביא בעבר לאין ספור פציעות, ולצערנו ייתכן מאוד שגם המקרה הזה יכול היה להימנע: "במקרה זה אנו מניחים שהייתה גם בעיה בעבודת המסגרות וזה כואב מאוד".
לדבריו של אמיר, "התרענו בעבר פעם אחר פעם על הצורך של המדינה ליצור אסדרה של התחום ולהתנות את העבודה בו בהוכחת מיומנות ועמידה בבחינות הסמכה, אולם שום דבר לא נעשה. ישנם רתכים מוסמכים רבים, אך בשוק פועלים גם רתכים לא מוסמכים ורק במקרים בהם האירוע מסתיים בפציעה או במוות זה מגיע לכותרות. הרי זו רק שאלה של זמן עד שהמקרה הבא יתרחש. אני מפציר בבכירי משרד העבודה והרווחה שירימו את הכפפה ויפעלו בהקדם".
משיחה עם גדעון הינדי, מורה במכללה לריתוך, בהקשר לאירוע המצער עולה כי בכל התקנת סורג יש לבצע התקנה בלפחות ארבע פינות בעיגון שיעמוד בעומס מעל הסביר.