לא רק שופרסל ורמי לוי: מי עוד מרוויח מהקורונה?

בזמן שרוב הציבור חרד לגורלו הכלכלי נוכח מגפת הקורונה, ישנם לא מעט בעלי עסקים שבהחלט מרוצים מהמצב. לכאורה מדובר בעיקר רק על שופרסל וכו' שריפדו את כיס בעלי המניות שלהם בעקבות ההסתערות על המדפים, אך בפועל, ישנם לא מעט עסקים שמרוויחים הון מהאילוצים, החרדות והשינוי באורחות החיים. מי צריך להגיד תודה לסינים על המגפה שארגנה לו מחזורי מכירות חריגים ושורת רווח חלומית?

אחד מגורמי הסיכון להחמרת מצבו הבריאותי של חולה בקורונה הוא תפקוד לקוי של הריאות. ומי הנהנות הישירות מחשש זה? חברות התרופות. וכך לדוגמא, חברת מרק דיווחה על רווח של 1.74 דולר למניה ועקפה את תחזית השוק. ההכנסות הסתכמו בסכום 'איזוטרי' של 12.55 מיליארד דולר, כאשר היא מציינת בדוחותיה באופן מפורש כי מגפת הקורונה גרמה ללקוחות לנסות להישמר יותר מהרגיל מפני מחלות ריאות.

בימים טרום קורונה, מגבונים לחים שימשו בעיקר לניגוב עכוזים, אך בעקבות המגפה, המוני ישראל השתמשו בהם לצורכי מניעת מגע והקטנת חשיפה למיקרובים. כפועל יוצא, חברת 'על בד' דיווחה לאחרונה על תוצאותיה הכספיות, והם איך נאמר - חלומיים. מדובר על שיא של כל הזמנים במכירות שהסתכמו בתום המחצית הראשונה של שנת 2020 בלא פחות מ-783.5 מיליון שקלים, המהווים עליה של 16.2% בהשוואה להיקף המכירות במחצית הראשונה של שנת 2019. אך בעוד בעלי מניותה של החברה צוהלים, במשרד לאיכות הסביבה ורשות המים שופכים מים עכורים על החגיגה, לאור הסיכון החמור שכרוך בזריקתם לאסלה.

הביקוש למכונות הנשמה נותר יציב פחות או יותר במשך תקופה ארוכה, אולם הקורונה הכניסה הרבה מאוד חמצן לצינורות הפיננסיים של החברות העוסקות בתחום. כך, לדוגמא, בשנה שעברה רשמה חברת 'פלייט' ירידה בשיעור של 30% בהכנסות שלה לעומת שנת 2018 והפסידה 4 מיליון שקלים. ואז הגיע הנגיף ונרשמה קפיצה גיאומטרית במספר ההזמנות מצד משרד הבריאות וגורמים נוספים מחו"ל. על פי הדיווחים, צבר הזמנותיה של החברה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2020 קפץ פי 5 בהשוואה לרבעון הקודם.

על פי הערכות, חברת ד"ר פישר מחזיקה בלא פחות מ-65% משוק הג'ל האלכוהולי לידיים בישראל. לפי נתוני חברת סטורנקסט, מכירות מוצרי ההיגיינה לידיים בכללותו הגיעו ל-12.1 מיליון שקל וזאת רק בהתייחס לשבוע מסוים בחודש מרץ - נתון שמשקף עלייה של 1,309% לעומת שאר השבועות בשנה.

במרוצת השנים האחרונות דעך לאיטו שוק המחשבים הביתיים לטובת זינוק מטאורי במכירת סמארטפונים, אך הקורונה ששלחה את כולנו לעבוד מהבית ואת הילדים ללמוד בזום, יצרה בחודשים האחרונים מציאות חדשה בתחום. על פי נתוני המחקר Canalys שפרסמה את סיכום המכירות של המחשבים האישיים והלפטופים, עולה שברבעון השלישי של 2020 נמכרו כמעט 80 מיליון מחשבים ברחבי העולם (כ-79.2 מיליון). מדובר בעלייה של 12.7% לעומת מספר המחשבים שנמכרו בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

ומה קורה בישראל? מנתוני חברת המחקר IDC עולה כי שיעור מכירות המחשבים הניידים בישראל זינקו ב-109.8% ברבעון השלישי של 2020 לעומת הרבעון המקביל ב-2019 . על פי נתוני החברה, ברבעון זה יובאו לישראל כ-250 אלף מחשבים ניידים, לעומת 131 אלף בשנה שעברה.

תהיה זו חרדה מפני המחלה עצמה או בשל ההשלכות הכלכליות שלה - מבחינת חברות התרופות, באמת שלא אכפת להן מדוע אתם צורכים כדורי הרגעה, ואלו נבלעו במרוצת החודשים האחרונים משל היו סוכריית טיק טק. הסתדרות הרוקחים מפרסמת מדווחת על עלייה של 25% בצריכת תרופות שקשורות בהרגעה ושיכוך חרדה בישראל. נתון זה מצטרף לרשימת מחקרים וסקרים התומכים בסברה שלמשבר הקורונה השלכות קשות על בריאות הנפש. וזה לא שקודם לכן, מדיניות נטילת הכדורים בישראל היתה מוקפדת. הנתונים על צריכת כדורים פסיכיאטריים בישראל מראים על עלייה מתמדת: רק לפני שנה ועדת הפיקוח הבין-לאומית של האו"ם לשימוש בנרקוטיקה קבעה שצריכת תרופות נוגדות חרדה בישראל היא מהגבוהות בעולם.

מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש מרץ 2020 נרשם שיא כל הזמנים בלקיחת משכנתה חודשית בסכום פנטסטי של כ-9 מיליארד שקלים, אולם הנהירה לבנקים למשכנתאות לא נעצרה והציבור המשיך להסתער על דירות גם בחודש ספטמבר, שבמחציתו השנייה הוטל הסגר השני. בספטמבר הציבור נטל 6.3 מיליארד שקל משכנתאות, נתון שהופך אותו לחודש ספטמבר החזק ביותר בעשור האחרון מבחינת היקף המשכנתאות. השורה התחתונה היא כי לצד החששות מאי עמידה של הציבור בהחזר הלוואות, שיעור הריבית המצטבר שהבנקים יגבו בגין כל המשכנתאות שנתנו במהלך חודשי הקורונה יגיע לסכומים מופרעים.

האיסור על שהייה במקומות סגורים לצד החשש המובנה של בתי עסק להדבקה המונית הביאו לעליה חסרת תקדים במספר אוהלי האירועים שנמכרו במרוצת החודשים האחרונים. על פי נתוני חברת TENTO (מבית חברת קולדר), העוסקת במכירה והתקנה של אוהלים לאירועים, מדובר על עליה בשיעור של אלפי אחוזים בהשוואה לשנים קודמות, כאשר על פי נתוניהם, היקף המכירות הרקיע לאלפי אוהלים במהלך התקופה מרץ - אוקטובר. בחברה מסבירים כי לצד אלפי מפעלים שהעבירו את חדרי הישיבות לאוהלים שמוקמו בחצרותיהם, מדובר גם על מאות בתי כנסת שרכשו מוצרים. היתרון המובנה של אוהל שמאפשר פתיחת חלונות וסרקולציה שמקטינה משמעותית את הסיכון שכרוך בשהייה במרחב סגור הביאה גם מרכזי קניות לא מעטים להשקיע ברכישת המוצר וכך גם ועדי עובדים לא מעטים שסרבו להשלים עם רוע הגזירה של איסור קיום אירועים ומצאו פתרון חוקי לכך.