על אף ההתנגדויות שהביעו בכירים במשרד הבריאות, נפתחו בראשית השבוע חנויות הרחוב. לצערי, ההחלטה על פתיחת החנויות מהווה כניעה נוספת של קבינט הקורונה בפני הלחץ הציבורי האדיר, שפעם אחר פעם מביא לדחיית עמדתם של גורמי המקצוע, האמונים על הטיפול במגיפה.
יש לציין, שהלחץ שמפעילים בעלי העסקים הוא מובן, ואני בהחלט מבין לליבם. כך, למשל, על פי נתוני דן אנד ברדסטריט, רק השנה צפויים להיסגר למעלה מ-85 אלף עסקים, שנפגעו באופן משמעותי ממשבר הקורונה, מה שמעמיד את קצב סגירת העסקים על פי שניים מזה שבשנה רגילה. מנגד, הממשלה לא יכולה להתעלם מעמדות מערכת הבריאות, שראשיה מתנגדים לפתיחת העסקים ומזהירים מההשלכות שלה. התפטרותו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו (שקדמה לה גם התפטרותה של ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, לפני מספר חודשים), רק ממחישה את עומק הפער בין הפוליטיקאים לראשי מערכת הבריאות.
אמנם, התקנות שאושרו קובעות כי החנויות שיפתחו הן חנויות הרחוב בלבד, ואינן מאפשרות פתיחתן של חנויות בקניונים מקורים או במרכזים מסחריים פתוחים שבהם מעל ל-20 בתי עסק, אך גם לפתיחתן של אלו התנגד משרד הבריאות. מעבר לאפשרות שפתיחה כזו תוביל לסגר נוסף, שיפגע פגיעה אנושה עוד יותר בבעלי העסקים, לא בטוח שפתיחת חנויות הרחוב בשלב זה באמת מיטיבה עם הסוחרים, וכעת עומדת בפניהם דילמה. אם הם יחזרו להרוויח, תישלל מהם הזכאות להטבות ממשלתיות, והם צפויים שלא ליהנות מהן גם בעתיד. לאור זאת, ייתכן שבעלי עסקים לא ימהרו להציג רווחים, מה שעשוי לעודד עבודה ב"שחור" לצורך עמידה בקריטריונים הנדרשים לקבלת ההטבות והמענקים הממשלתיים.
כמו כן, התקנות שאושרו מגבילות את השהייה בחנות ל-4 לקוחות לכל היותר, מה שמעלה את שאלת הכדאיות של פתיחת חלק מן החנויות. לאחר כחודשיים של סגר, ידרשו בעלי העסקים להשקיע כספים בפעולות שפתיחת העסק מחדש כרוכה בהן, כמו החזרת עובדים מחל"ת, תשלומי שכירות, חידוש הסכמים עם ספקים, הגבלות בהנחת הארנונה ועוד. כל זאת, כאשר מספר הלקוחות שרשאים לשהות בחנות הוא מזערי, ולא בהכרח מצדיק את ההשקעה. בתוך כך, ניתן להניח שגם המוטיבציה של הלקוחות עצמם להגיע לחנויות תקטן, בעיקר בשל העובדה שחווית הקנייה עשויה להיות כרוכה בעמידה בתורים מחוץ לחנויות וגם בסכנת הדבקה. לאור זאת, לקוחות רבים ימשיכו לרכוש בעיקר באינטרנט, שמאפשר רכישה מרוכזת ונוחה, שאיננה כרוכה בהמתנה בתור המשתרך מחוץ לחנות בימים גשומים.
לנוכח תקופת המבצעים בחודש הקרוב, כשבראשה ה"בלאק פריידי", ייתכן שכדאי לחשב מסלול מחדש. מחד, המדינה צריכה לגבש מדיניות ראויה, שמבוססת על שיתוף פעולה עם ראשי מערכת הבריאות, ולא על התעלמות מהמלצותיהם. כמו כן, הגיע הזמן שהמדינה תעניק פיצוי הולם לבעלי עסקים, מה שיאפשר להם להתקיים בכבוד ולא יצריך הפעלה של לחץ מצידם, שמביא לאימוץ מדיניות בריאותית בעייתית. מאידך, בעלי העסקים צריכים לחשוב על מתווה הפתיחה שאושר, ולנסות להבין עד כמה הוא באמת מיטיב עמם. לדעתי, חלק משמעותי מהמאבק צריך להתמקד בעידוד רכישות בישראל, כמו גם בסיוע מעשי לבעלי עסקים קטנים בהקמתם של מערכי משלוחים ומכירות מקוונות. בימים בהם מבצעים כמו אלו שמוצעים ב"בלאק פריידי", בלחיצת כפתור, מפתים הרבה יותר מיציאה לחנות, ראוי להשקיע משאבים ומאמץ דווקא במישור זה, וכך לשמור גם על הבריאות.
אבישי כהן הוא מנכ"ל אפק פתרונות מימון