"אני מחפש כבר שבועות מכונת קפה. מכיר את כל המכונות ואת כל המחירים. באוקטובר אמרתי 'נחכה לנובמבר'. הגיע שופינג IL, בדקתי את המכונות, פרסמו הנחות - 10 אחוז, 15 אחוז פחות, רק מה? אני רואה שהמחירים נשארו בעצם על אותה רמה. הבנתי את הטריק".
עמית שי מרמת גן הוא לא היחיד שמשהו במכירות האתרים הישראליים בשבוע החולף נראה לו מוזר. גולשים רבים מתלוננים, ולא רק השנה, על כך שלפני ימי הקניות הרשתות מעלות מחירים רק כדי להוריד אותם בחזרה לאותה רמה בימי החג. כדי לבדוק האם יש אמת בטענה, פנינו למעיין פרילוק, בעבר כתבת והיום מומחית צרכנות ברשת ומקימת דף הפייסבוק "ליידי חיסכון".
"קיימים המון כלים בשוק שמאפשרים לעקוב אחרי ירידות ועליות מחירים", מסבירה פרילוק, "אני עובדת עם KEEPA ו-HONEY שמנטרים את עליות וירידות המחירים לאורך השנה, ואני רואה מתי באמת מדובר במבצע אמיתי. בקבוצת הפייסבוק שלי אני מעלה רק מבצעים כשהמחיר מגיע לשפל".
אז יש או אין העלאות מכוונות?
"חנויות רבות 'משחקות עם המחיר' במובן שהן מורידות מחיר על המוצר אבל מוסיפות על השילוח, ואז נראה שהוא ירד אבל בפועל לא ממש. האם באתרים מעלים מחירים לפני ואז מורידים? אפשר לומר שמשחקים עם המחיר כל הזמן, רוב החנויות מעלות ומורידות מחירים על בסיס שבועי ואז רואים תנודות".
עם זאת, פרילוק מסבירה שהתופעה רחוקה מלקרות רק בישראל. "כשאנחנו מסתכלים על האתרים בסין כמו אליאקספרס ו-banggood, אפשר בהחלט לומר שמדובר בירידות מחירים ביום הזה, אבל הן לא כאלה חד פעמיות כמו שמנסים לצייר אותן. כמי שעוקבת אחרי המחירים, אני יכולה בהחלט לומר שהירידות והמחירים ה'מיוחדים' קיימים בעוד ימים בשנה. בוא ניקח למשל מותג כמו שיאומי - נכון, אפשר לראות ירידת מחיר על מוצרי שיאומי ביום הזה, אבל מצד שני לפני חודשיים הייתה 'חגיגת שיאומי באליאקספרס' והמחירים ירדו בדיוק לאותה רמה. כלומר, לא מדובר בכאלה 'מבצעים חד פעמיים' כמו הרושם שמנסים לייצר".
ירון בן אלי, מנכ"ל קבוצת USHOPS, מחדד: "כאזרח ישראלי שגר בישראל ואוהב את המדינה, חשוב לי לראות את בעלי העסקים הישראלים חוזרים כמה שיותר מהר לפעול ולסחור כבשגרה. לצד זאת, כיוון שאני עומד בראש קבוצת USHOPS המתמחה ביבוא אישי מארה"ב כבר שנים רבות, אני יכול לומר שהניסיון 'לגייר' את אירוע ה-Black Friday מבחינת המודעות, הפרסום והיצע המבצעים, עדיין אינו עומד בקנה אחד עם המתרחש בארצות הברית, שם הפערים עומדים על עשרות אחוזים בתחומי הצעצועים, הגאדג'טים, תוספי התזונה וכמובן בקטגוריית האופנה לרבות ביגוד, הנעלה ואקססוריז. יחד עם זאת, במבט על, אין ספק שאימוץ חגי הקניות בישראל, הן מהפן של בעלי העסקים והן מהפן של הצרכנים, גורם למגמה מבורכת של ירידת מחירים, הנגשת מבצעים והעלאת התחרות בין המותגים והחברות השונות המתחרות על כיסו של הצרכן הישראלי בקניות בארץ ומול קניות בחו"ל. אני מעריך שככל שהיקף והיצע הקניות מחו"ל יגדל, הצורך והנחיצות של העסקים הישראלים לתת פייט ולשמר את הרכישות בישראל רק ילכו ויגברו".
ד"ר אביחי שניר, חוקר מאקרו כלכלה מהאקדמית נתניה, מתייחס לפסיכולוגיה שמאחורי המבצעים בישראל. "למבצעים יכולות להיות מספר מטרות", הוא מסביר, "עבור מרבית החנויות בארץ, מבצעים משמשים כדי למשוך לקוחות ולצור דימוי של מחיר נמוך, גם כשהמחיר הממוצע הוא בכלל לא כזה. הדוגמה הבולטת בארץ היא סופר-פארם, שפועלת על בסיס מחירים 'רגילים' גבוהים ומבצעים תכופים. המטרה של הרשת היא שהאנשים שקונים את מחירי המבצע יקנו באותה הזדמנות גם כמה מוצרים במחירים רגילים. בסך הכול, הלקוח הממוצע גם משלם מחיר שמשאיר לחנות רווח מאוד יפה, וגם מרגיש מרוצה כי הוא קנה כמה מוצרים בהנחה של 30%".
אבל אליה וקוץ בה, משום שכשהקהל לא מבין את הטכניקה, עלול להגיע יום הדין - וזה מה שקרה לסופר פארם מוקדם יותר השנה. "מקרה שהגיע לכותרות היה בתחילת התפרצות הקורונה", מספר שניר, "הכותרות בעיתונים דיברו על המחיר של אקווג'ל שעלה מ-9.90 ל-17.90 שקל ועל חוסר ההגינות בעליית המחיר הזאת. למעשה, לא הייתה שום סיבה לכל הרעש הגדול. סופר-פארם עשו מה שהם עושים בשגרה כל הזמן: מסיימים מבצע על מוצר מסוים, ומחזירים אותו למחיר הרגיל שלו. ייתכן מאוד שסיום המבצע היה מתוכנן מראש, ורק במקרה הוא התנגש עם הביקוש הגדול לאקווג'ל, אבל כשאנשים התלוננו על זה בעיתונים, הרשת העדיפה לא להסביר ללקוחות שמה שקרה זה מה שקורה תמיד. במקום זאת, הם העדיפו להתנצל ולהודיע שזאת הייתה טעות בתמחור. כנראה שהם יודעים למה".
אז האם משתלם לקנות דווקא בימים האלה? תלוי איך מסתכלים על זה. בארה"ב, שהמציאה את חגי הקניות, זה נכון באופן די מוחלט. שם, כמו שאומרים בסלנג של מבוגרים, כל מבצע הוא מבצע. "אם מסתכלים על אמזון שמובילה את בלאק פריידי, הכללים הרבה יותר ברורים", אומרת פרילוק, "האמריקנים הרבה יותר מסודרים ואמינים באופן כללי, ובאמזון המדיניות מאוד נוקשה. אם עולים שם על מוכר שמנסה לעשות תרגילים, אין הרבה חוכמות - נפרדים ממנו לשלום".
את הישראלים לא מאוד מעניין אם המבצע אמיתי או לא. הם רק חיכו לגונג הפותח לימים האלה, שהשנה במיוחד היוו פורקן. הסגר הארוך, שכלל הרחקה מחנויות פיזיות, כלא את יצר הקניות, שהתפרץ במלוא עוזו בתחילת החודש. על פי נתונים שהציגה כאל ביום חמישי האחרון, הישראלים הזרימו 110 מיליון שקל לאתרים הזרים ו-80 מיליון שקל לאתרים הישראליים בזמן מבצעי Shopping IL ויום הרווקים בלבד, 190 מיליון שקל בסך הכול - כמעט כפול מהימים המקבילים אשתקד. ההערכות הן שבכל נובמבר יוציא הקהל הישראלי קרוב למיליארד שקל. החנויות דיווחו על גידול מטורף, במיוחד בתחום מוצרי החשמל - המכירות של מחסני חשמל עלו ב-360 אחוז באתר וב-73 אחוז בחנויות הפיזיות. א.ל.מ דיווחה על צמיחה של לא פחות מ-600 אחוז ברכישות אונליין.
אבל לא הכול ורוד בממלכת החשמל. מי שחושב שהקמעונאים מייצרים ארגזים של כסף בימים האלה, לא רואה את התמונה המלאה. בתחום הזה, טוענת פרילוק, התחרות אמיתית, כנה ופועלת לטובת הצרכן ופחות לטובת הספק: "יש מלחמת חורמה שנפתחת שבוע לפני בלאק פריידיי. כל מוצר הוא מותג בפני עצמו. כשרשת אחת מורידה עליו מחיר, הרשת השנייה מסתערת ומורידה גם היא ולכן בפעמים רבות אנחנו באמת מגיעים למחירי שפל. מבחינת הרשתות, הן מוכרות המון בימים האלו אבל מרוויחות מעט, וכל השבוע הזה הוא כאב ראש מבחינתן".
מגזר שחשוף יותר למניפולציה ופחות פועל לטובת הלקוח הוא עולם האופנה. "שם המשחק קצת אחר", היא ממשיכה, "הרי לא מדובר בפריטים זהים, לכן קשה להשוות ואין תחרות בין החנויות על אותו פריט. זה לא כמו דגם ספציפי של לנובו, למשל, שהוא זהה. כל חנות מחזיקה דגמים אחרים וחולצות אחרות, לכן הימים הללו לא מחייבים את החנויות לרדת למחיר הנמוך ביותר".
פרילוק מציינת שיש מבצעים על בגדים, אבל נובמבר הוא לא בהכרח החודש שבו הם קורים: "באופן כללי, בתחום האופנה נוכל לראות מבצעים עמוקים יותר בדצמבר וינואר, כשהם צריכים להיפטר בדחיפות מהמלאי של החורף. ככל שהסגרים ימשיכו והמצב לא ישתנה, אני מעריכה שהספקים יצטרכו להקדים את המבצעים ולהעמיק אותם".
בנובמבר שעבר, על פי נתוני כאל, חלוקת הרכישות ברשת עמדה על 70 אחוז מהאתרים הזרים ו-30 אחוז מהישראלים. השנה הפער הצטמצם - 65 לעומת 35. הסיבה היא לא בהכרח המחירים והמבצעים. "לאור הקשיים בהובלה הבינלאומית והעליה במחירי השילוח של האתרים הבינלאומיים, חגי הקניות של נובמבר הם חגיגה השנה לאתרי הסחר כחול-לבן", אומר דגן רונן, המנכ"ל המשותף של מועדון ההנחות הייטקזון.
אלא שיש עוד אספקט שנכנס לתמונה - הסנטימנט. בעלי החנויות בישראל התחננו בשבועות האחרונים לצרכנים שיקנו מהם. "עם ישראל, אנחנו לא גנבים", זעק הסוחר דני אלחרר בריאיון לעמליה דואק מחדשות 12 בסוף אוקטובר, "אני מתחנן - אל תקנו מאתרים סינים שלא משלמים כלום. כשיפתחו את החנויות שלנו תיקנו מאיתנו. הילדים שלנו רעבים. אנחנו לא גנבים, הבן שלי הולך לקרבי איתכם, אל תקנו מהסיני בשביל חיסכון של חמישה שקלים. יש לנו אתרים מעולים".
יכול להיות שהרגש הזיז את המחט? אל תהיו כל כך בטוחים. "אחת לכמה שנים, ובעיקר בתקופות של משבר והאטה בפעילות הכלכלית, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי 'כחול-לבן' לצורך הגברת הפעילות הכלכלית המקומית", אומר לירן מימוני, חוקר כלכלה התנהגותית במכללה האקדמית ספיר ובאוניברסיטת בן גוריון, "ההנחה עליה נשענים תומכי השיטה, היא שעידוד שכזה יביא לחיזוק התעשייה הישראלית תוך יצירת מקורות תעסוקה חדשים בשל החלפת הייבוא בייצור מקומי. אולם, כלכלנים רבים סבורים כי על אף היתרונות הברורים ביצירת העדפה כזו של צריכה, לעיתים קרובות צריכה שאיננה מבוססת על שיקולי איכות ומחיר המוצרים, עלולה להביא להתייקרות סל התצרוכת, צמצום אפשרויות הקנייה של הצרכן ופגיעה ברווחתו. כמו כן, בטווח הארוך העדפה שכזו עלולה לגרום לעיוות בהקצאת מקורות המשק ולהביא לפגיעה ברווחת המדינה כולה".
שניר לא רק מבטל את האפשרות, הוא אף מבקר את הקריאה עצמה: "הטענות 'תקנו כחול-לבן' הן בעייתיות ממספר סיבות. ראשית, חלק גדול ממוצרי הכחול לבן לא באמת מיוצרים בארץ, או שחלקים גדולים מהם לא מיוצרים בארץ. גם החולצה של פוקס וגם החולצה של אסוס לא מיוצרת בארץ. שנית, הניסיון של המשווקים/יצרנים לשכנע אותנו לקנות כחול לבן נועד כדי לתת להם כוח על הצרכנים וכך לשמור על המחירים גבוהים. בעצם, כשהיצרנים/משווקים מנסים לשכנע לקנות כחול-לבן במחיר גבוה, הם מנסים לשכנע את הצרכנים שמגיעה להם הזכות למכור במחיר גבוה כי הם ישראלים. אבל אולי מאותה סיבה בדיוק, גם לצרכנים יש זכות לקנות במחיר נמוך?"
על ידי שימוש בסקרים ושאלוני העדפות, מספר מחקרים הראו כי הצרכן הממוצע יעדיף רכישת מוצר מקומי על פני מוצר מיובא, ואף יהיה מוכן לשלם פרמיה מסוימת עבור רכישה שכזו, אבל מימוני סקפטי לגבי האפשרות שזה יקרה בפועל: "מחקרים שביצעו ניסויים המדמים התלבטות רכישה שכזו הראו תוצאות מעורבות ולא קבעו העדפה חד משמעית. לפיכך, ניתן להסיק כי נדרשת התערבות ממשלתית על מנת להשפיע על תודעת הציבור ויצירת העדפה מלאכותית למוצרים מקומיים. מסקר שערך משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נמצא כי 70% מהציבור בחרו ב'איכות' כשיקול מספר אחת בקניה, ואחריו 17% בחרו ב'מחיר המוצר' כשיקול המרכזי. שאר השיקולים, ביניהם 'מותג' או 'מקום הייצור' תפסו בין 2% ל-3% בלבד במקום הראשון בשיקול הקניה. על אף ניסיונות שונים ומשונים מצד הממשלה והתאחדות התעשיינים, ניכר כי היכולת לשינוי העדפות הצרכן לקניית תוצרת מקומית היא מזערית ביחס להקצאת המשאבים התקציביים ליצירת השינוי".