רובוטים יחליפו רופאים? לא כל כך מהר

התקדמותה של הטכנולוגיה בעולם הרפואה מבורכת, אבל להערכות לפיהן רובוטים "ישתלטו" על התחום אין שחר. את היחס האישי בין מטפל למטופל אף מכונה לא תחליף. כן צריך למצוא פיתרון לוויסות העומס

ד"ר שרה נפתלי
17/11/2020
בווידאו: ראש הממשלה מכריז על הסכם לרכישת חיסונים מחברת פייזר (צילום: לע"מ, עריכה: עמית שמחה)

תחום הרפואה הדיגיטלית נמצא בשנה האחרונה בכותרות, ובצדק. הקורונה משנה בימים אלו את כללי המשחק ושולחת אותנו - ואת הסגל הרפואי בפרט - לשמור מרחק. כתוצאה מכך, עוד ועוד טכנולוגיות לאבחון, ניטור וטיפול מרחוק נכנסות לשימוש והמחקר והפיתוח של תחום זה מואץ. במקביל, בבתי חולים בישראל ובעולם נעזרים ברובוטים במטרה שלא לסכן צוותים רפואיים והם משמשים למשימות פשוטות כמו מתן כדורים לקשישים, העברת מטופל ממיטה למיטה, הגשת כוס תה ועזרים אחרים.

בעקבות כך, נשמעו הערכות שלפיהן זה רק עניין של זמן עד שרובוטים יחליפו רופאים ויעניקו טיפול רפואי בקופות ובבתי החולים. מעבר לעובדה שכלל לא ברור האם מבחינה טכנולוגית רובוט יוכל לעשות זאת וכלל לא ידוע האם אנחנו כמטופלים נסכים לכך, חשוב לזכור קודם את המהות ורק לאחר מכן את התחזיות, ההערכות והגימיקים. מהות ההנדסה הרפואית היא לפתח פתרונות הנדסיים או טכנולוגיות לצרכים ובעיות רפואיות. צרכים אלו עולים מהשטח ונועדו לשפר את איכות הטיפול או איכות החיים של המטופלים.

יתרה מכך, מה שבימים אלו ברור יותר מכל, ומהווה מרכיב חשוב ומהותי בכל שלבי הטיפול הרפואי הוא היחס והקשר האישי בין הרופא למטופל - דבר שרובוט משוכלל ככל שיהיה לא יוכל לעולם להחליף. חלק ניכר מתהליך האבחון, הטיפול והמעקב הרפואי נעשה הודות למפגשים וליחס הנוצר במסגרת האינטרקציה האישית אשר מאפשרים לקבל הן מענה רפואי מיטבי והן יחס אמפתי, המשמעותי אף הוא לריפוי.

עוד בוואלה!

משבר האקלים פוגע בחיות המחמד שלנו. אז מה עושים?

בשיתוף MSD Animal Health
גם יחס אמפתי משמעותי לריפוי(צילום: ראובן קסטרו)

לאור זאת, ולאור המקום החשוב של מפגשים בין רופאים למטופלים, מה שאמור להיות במוקד הדיון של הרפואה והטכנולוגיה הוא לא האם הרובוטים הם אלו שיחליפו את הרופאים, אלא כיצד אפשר לווסת ולהפחית את העומס המוטל עליהם ועל מערכת הבריאות כולה. צורך זה, אשר כבר מוכר מזה שנים, מתחדד עוד יותר בימים אלו המשלבים בין ראשית עונת החורף למגפת הקורונה וקיים חשש אמיתי מקריסת מחלקות ובתי חולים שלמים. שילוב נכון ומושכל של טכנולוגיות לאבחון מהיר של קורונה, כמו גם מכשור רפואי מתאים דוגמת חיישנים, מנשמים ואביזרים אחרים יכולים לחסוך זמן יקר של סגל רפואי, לאפשר לרופאים לטפל בחולים אשר זקוקים לטיפול מיידי - וגם בסובלים ממחלות או בעיות רפואיות אחרות שאינן קורונה, אך חמורות לא פחות ממנה. כל זאת, כאמור, לא מחליף את הטיפול הפרונטלי כי אם מייעלים את התהליכים ומאפשרים לרופא לתת את מלוא תשומת הלב למטופל בעת המפגש ביניהם.

גישה זו נכונה לא רק לקורונה אלא גם ל"רפואת השגרה". היכולת לקבל אבחון מהיר, תחסוך הגעה לבית חולים או מוקד רפואי אחר, תאפשר במקרים רבים טיפול מרחוק ותפחית תורים ועומסים במוקדים. התוצאה: שירותי בריאות טובים ויעילים יותר, לצד הפחתה בשחיקה של סגל רפואי. אימוץ מדיניות של שימוש בכלים טכנולוגיים, לצד שימור האינטרקציה האנושית בין הרופאים לחולים היא המפתח להצלחה ולתפקוד נכון ויעיל של מערכת הבריאות.

תהליכים אלו לא יקרו ביום אחד, ולא בשנה. העובדה שמערכת הבריאות בישראל הוזנחה מזה שנים ידועה, אולם דווקא השקעה בטכנולוגיות רפואיות ובמחקר ופיתוח יכולה לסגור את הפער במהירות וביעילות ולספק את אנחת הרווחה לה מערכת הבריאות משוועת כל כך. הקורונה, כפי שנאמר קודם לכן ובהקשרים רבים, האיצה תהליכים שכבר היו קיימים. עכשיו הגיע הזמן לקדם את התרופה. רובוטים לא ידעו לעשות זאת, השקעה במחקר ובפיתוח טכנולוגיות רפואיות דווקא כן.

הכותבת היא ראש בית הספר להנדסה רפואית באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

  • רפואה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully