מחקר של אוניברסיטת חיפה: התנהלות ישראל מול קפריסין מסוכנת

המחקר מתריע - להתנהלות של ממשלת ישראל מול קפריסין בכל הקשור למאגר הגז המשותף לשתי המדינות עלולות להיות השלכות חמורות על מעמדה הפוליטי, הכלכלי והצבאי של ישראל בכלל ועל המו"מ עם לבנון על גבולות המים הכלכליים וחלוקת מאגרי גז משותפים בפרט

וואלה! עסקים
לפתור את הנושא בעדינות. ראש הממשלה בנימין נתניהו באסדת הגז "לוויתן" ב-2019 (צילום: ניב אהרונסון)

מחקר חדש של המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה (בראשותו של פרופ' שאול חורב) אשר הופץ זה לא מכבר למשרדי ממשלה שונים, לרבות משרד האנרגיה, מתריע כי להתנהלות הנוכחית של ממשלת ישראל מול קפריסין בקשר לנכסים במים הכלכליים בכלל ולמאגר אפרודיטה-ישי בפרט עלולה להיות השלכות רבות וחמורות, ובפרט על המו"מ עם לבנון המתקיים בימים אלה. בפניה דחופה לשרי החוץ והאנרגיה שהוציאו השותפות במאגר "ישי" החולק עם קפריסין את מאגר "אפרודיטה" קוראות השותפות פעם נוספת לממשלת ישראל להתעורר ולהתפכח ולפעול מיד ובנחרצות בכל האמצעים ולהפעיל את כל המנופים העומדים לרשותה אל מול קפריסין ושותפותיה למאגר על מנת לעגן את זכויותיה במאגר בהקדם המיידי ולעמוד בהתחייבויותיה בנושא.

המחקר שפורסם לאחרונה מתריע על כך שקפריסין עלולה בקרוב להפיק גז-טבעי באופן חד-צדדי מהמאגר המשותף לה עם ישראל, ללא תיאום עם הצד הישראלי וללא הסכם לחלוקת רווחים. המחקר מזהיר שהמשך מדיניות העלמת העין מפעולותיה החד-צדדיות של קפריסין עלול להוביל להשלכות חמורות במגוון מישורים לרבות פגיעה במעמדה של ישראל באזור; מניעת קבלת רווחים מהמאגר; הקטנת סיכויי ההצלחה של ישראל במוסדות הבינלאומיים וקביעת תקדים לגבי מאגרים נוספים שיתגלו בשטחה בעתיד. מעבר לכך, לוויתור של ישראל לקפריסין בכל הקשור לזכויותיה במאגר עלולות להיות השלכות חמורות על המו"מ המתנהל בין ישראל ולבנון על מיקומו של קו הגבול הימי בין המדינות והוא עלול להקרין על מאגרים שעשויים להימצא בהמשך בסמוך לגבול זה (אם וכאשר יוסכם).

כמו כן מזהיר המחקר כי "מחווה דיפלומטית" של ישראל לקפריסין, גם אם איננה רשמית אלא מתבטאת בהמשך הסטטוס קוו של עצימת עיניים מצד ישראל נוכח פעולות חד-צדדיות מצד קפריסין, יכולה בהמשך להפוך לתנאי קבוע שעליו נשענים היחסים בין הצדדים. בתרחיש בו היציבות האזורית משתנה לרעת ישראל, היא לא תוכל לסמוך על הצהרות בלתי-פורמאליות שמבטיחות פיתוח והפקה משותפים של המאגר בהמשך. בפועל, מקרים דומים ברחבי העולם (כגון איראן-קטאר) מצביעים על כך שכאשר ישראל תבקש לממש את זכויותיה במאגר, הדבר יוכל לשמש עילה משכנעת לצד הקפריסאי לטעון לפגיעה ביחסים בין המדינות ולמהלך אשר עלול להחליש את שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני ביניהן.

עוד עולה מהמחקר כי במידה וישראל תחליט לפנות לבוררות בינלאומית כנגד קפריסין לאחר תחילת ההפקה, אין ודאות שהיא תזכה בה כיוון שעד היום הטריבונל הבינלאומי נטה דווקא לטובת הצד שהציב עובדות בשטח והחל כבר להפיק באופן חד-צדדי מהמאגר. לכן, המחקר ממליץ לממשלת ישראל לחתור לכיוון הבנות בילטרליות עם קפריסין לפני שההפקה תתחיל, ולא בדיעבד.

עוד בוואלה! News

טעמנו את היינות הישראלים האלה ומצאנו אחלה תמורה לכסף

לכתבה המלאה

מסקנות המחקר מהדהדות את העובדה כי התנהלותה של ממשלת ישראל לאורך שנות המו"מ עם קפריסין על המאגר עלולה בסוף התהליך להותיר את מדינת ישראל במבוכה כשקפריסין ושותפותיה למאגר עשויות בקרוב מאד להציב עובדות בשטח אשר ישאירו לישראל מרחב תמרון דל ביותר, אם בכלל, להגנה על זכויותיה במאגר. לא קשה לדמיין את גודל הנזק התודעתי הצפוי להיגרם למעמדה של ישראל באזור מפגיעה או אובדן זכויותיה במאגר כפועל יוצא של ניהול מו"מ כושל מול קפריסין אשר לכאורה נראה כי מאופיין ברפיון כללי, גרירת רגליים ועצימת עיניים חוזרת ונשנית אל מול פעולותיה החד-צדדיות והגלויות של קפריסין.

כידוע, קפריסין אשררה את ההסכם עם מצרים על הנחת צינור גז מהמאגר למתקן ההנזלה לחופה של מצרים - מבלי לערב את ישראל. קפריסין אישרה את תכנית פיתוח המאגר - מבלי לערב את ישראל. שרת האנרגיה של קפריסין נפגשה עם מנכ"ל שברון בקשר למאגר - מבלי לערב את ישראל. קפריסין הצהירה בפומבי כי פיתוח המאגר איננו תלוי בסיום המו"מ עם ישראל ומתקדמת צעד אחר צעד אל עבר תחילת פיתוח המאגר בפועל בהתעלמות מוחלטת מישראל - ובישראל דממה! חוסר תגובתה הכרוני של ממשלת ישראל נוכח פעולותיה החד-צדדיות המופגנות של קפריסין מייצר תקדים שלילי ומציג את ישראל כחלשה אל מול מדינות האזור בכלל ואל מול ממשלת לבנון בפרט בעיצומו של המו"מ על מיקומו של קו גבול הימי בין המדינות.

נוסף על כך, התנהלותה של ממשלת ישראל במו"מ עם קפריסין משדרת מסר מטריד לגבי עתידו של מאגר חוצה גבולות אשר עשוי להימצא על קו גבול המים הכלכליים המתהווה של ישראל ולבנון. כשממשלת ישראל מזה שנים איננה מצליחה להביא מחלוקת על מאגר משותף לסיומה, וזאת מול מדינה ידידותית כקפריסין, סביר להניח שיקשה עליה שבעתיים להסדיר את זכויותיה במאגר משותף עם מדינת אויב כלבנון. למותר לציין כי במישור העסקי, מצב זה תורם להיווצרותה של סביבה עסקית מסוכנת ולאי-נוחות לבעליו העתידיים של מאגר גז משותף שעשוי להימצא סמוך לגבול הימי עם לבנון אשר בוודאי מצפים וסומכים על ממשלת ישראל שתדע להגן על נכסיה במים הכלכליים כיום ובעתיד.

בפניה דחופה לשרי החוץ האנרגיה טוענות השותפות במאגר "ישי" כי הזמן פועל לרעתנו. "שעת השין מתקרבת - החברות המחזיקות בצדו הקפריסאי של המאגר (שברון/נובל, של ודלק) כבר החלו להיערך לפיתוח המאגר בפועל (בהקשר זה, כניסתה של שברון כמפעילת המאגר אינה בהכרח מבשרת טובות לעתיד זכויותיה של ישראל). ברגע שיצטרפו לתהליך הפיתוח גופי מימון ונותני שירותים בינלאומיים ויישכר הציוד הדרוש לתחילת פיתוח המאגר לא תהיה לממשלת ישראל כל דרך לעצור את התהליך, וכך גם ייסגר לחלוטין חלון ההזדמנויות (שעדיין קיים לה, אך לזמן קצר בלבד) להגן על זכויותיה במאגר ולמנוע מעצמה מבוכה רבה. על כן ראוי להדגיש פעם נוספת כי מסקנות המחקר גורסות את הברור מאליו - על ממשלת ישראל לחתור לכיוון הבנות בילטרליות עם קפריסין לפני שההפקה תתחיל, ולא בדיעבד. אנו קוראים פעם נוספת לממשלת ישראל להתעורר ולהתפכח ולפעול מיד ובנחרצות בכל האמצעים ולהפעיל את כל המנופים העומדים לרשותה אל מול קפריסין ושותפותיה למאגר על מנת לעגן את זכויותיה במאגר בהקדם המיידי ולעמוד בהתחייבויותיה בנושא".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully