הכול טוב, אז תתחילו לדאוג: סקירת שווקים בישראל ובעולם

• המשק צמח ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי גבוה של 37.9%. רמת התוצר ברבעון השלישי נמוכה רק ב-1.4% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, אך הצריכה הפרטית ירדה בתקופה זו ב- 9.7% וההשקעה בנכסים קבועים ב- 10.8%.
• המשק שומר באופן יחסי על רמת פעילות גבוהה, אך זה קורה בעזרת גורמים שאינם בני-קיימא, כמו סגירת השמיים ומדיניות פיסקאלית מאוד מרחיבה, שלא ניתן להתמיד בה לאורך זמן.
• השקל המשיך להתחזק גם בשבוע שחלף בשיעור של 0.5% מול הדולר ומעט פחות מזה מול הסל. לחצי הייסוף צפויים להיחלש רק כשהכלכלה תיפתח, הצריכה הפרטית תגבר ונראה עלייה ביבוא.
• פרסום אפקטיביות החיסונים העלה את הציפיות לאינפלציה, בהנחה שחזרה לשגרה תעלה את המחירים. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב- 12 החודשים הקרובים, שהיא גבוהה מזו המגולמת בשוק היום (אפס).

הפתיחה של חנויות הרחוב הגדילה את פעילות המסחר בשבוע החולף, וזה התבטא בעלייה ברכישות בכרטיסי אשראי. המשק צמח ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי גבוה של 37.9%, לאחר התכווצות חדה בשני הרבעונים הקודמים. רמת התוצר ברבעון השלישי נמוכה רק ב- 1.4% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. הירידה המתונה בתוצר מעט מטעה, הצריכה הפרטית ירדה בתקופה זו ב- 9.7% וההשקעה בנכסים קבועים ב- 10.8%. עלייה חדה בעודף היצוא (יצוא פחות יבוא) ועלייה בצריכה הציבורית קיזזו את השפעת הירידה בצריכה הפרטית ובהשקעות. חצי הכוס המלאה היא שבאופן יחסי המשק שומר על רמת פעילות גבוהה, חצי הכוס הריקה היא שזה קורה בעזרת גורמים שאינם בני-קיימא, כמו סגירת השמיים ומדיניות פיסקאלית מאוד מרחיבה, שלא ניתן להתמיד בה לאורך זמן.

יתרות המזומנים במחזור עלו בקצב מהיר של 19% מתחילת השנה, והן הגיעו בחודש אוקטובר לכ-104 מיליארד שקל. הגידול ביתרות המזומנים אינו קשור באופן ישיר לכך שבנק ישראל "מדפיס" כסף תוך כדי זה שהוא מגדיל את הנכסים שלו (אג"ח ומט"ח). הוא גם לא קשור לריבית האפסית, שכן זו נמוכה כבר שנים. העלייה משקפת את העדפות הציבור, משקי בית ועסקים, להגדיל את יתרות המוזמנים. השינוי בהעדפות הציבור הושפע אולי מהחשש של משקי בית מסוימים, שמשתמשים במזומן לצריכה, מהיעדר יכולת ניוד בתקופת סגרים, ולכן אגרו יותר מזומן, ואולי גם תוצאה של עלייה בכלכלה השחורה שעושה שימוש במזומן. אנו לא חושבים שהעלייה בהחזקות המזומנים מהווה אינדיקציה לכך שיעשה בהם שימוש מאוחר יותר לצריכה, או שזה איתות ללחצים אינפלציוניים עתידיים.

השקל המשיך להתחזק גם בשבוע שחלף בשיעור של 0.5% מול הדולר ומעט פחות מזה מול הסל. שער השקל מול הדולר הוא החזק ביותר משנת 2008. יצוא הסחורות והשירותים של ישראל, למעט תיירות, כמעט ולא נפגע מהמשבר, והעודף בחשבון השוטף גדל. רכישות המט"ח של בנק ישראל הגיעו כבר ל- 15 מיליארד דולר עד סוף אוקטובר. לחצי הייסוף צפויים להיחלש רק כשהכלכלה תיפתח, הצריכה הפרטית תגבר ונראה עלייה ביבוא. עד אז כנראה נראה את בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח על מנת להאט את קצב הייסוף.

מדד המחירים לחודש אוקטובר עלה ב- 0.3%, זאת בהשפעת גורמים עונתיים בלבד. פרסום אפקטיביות החיסונים העלה את הציפיות לאינפלציה, בהנחה שחזרה לשגרה תעלה את המחירים. אנו סבורים כי תהיה עלייה מסוימת במחירים של שירותים, שלא נמדדים באופן שוטף בתקופה זו, כמו נסיעות לחול, אירוח בארץ וכדומה. במחירי הסחורות קיימת כבר מגמת עלייה בעולם, וסביר להניח שזו תגיע גם אלינו בשנה הבאה. מנגד, הייסוף בשער השקל ימשיך למתן את עליית מחירי היבוא, וקשה גם לראות את מחירי שכר-הדירה עולים ברמת אבטלה דו-ספרתית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב- 12 החודשים הקרובים, שהיא גבוהה מזו המגולמת בשוק היום (אפס). בהסתכלות ארוכת טווח מחירי הסחורות בעולם עשויים להמשיך לעלות הן בשל תהליכי דה-גלובליזציה, והתייקרות עלויות הייצור בשווקים המתעוררים. הבנקים המרכזיים יגלו סבלנות רבה לעליית מתונה באינפלציה, והמדיניות תיוותר מרחיבה, דבר שתומך גם הוא באינפלציה גבוהה יותר, לאורך זמן. שוק ההון מגלם אינפלציה ממוצעת של כ- 1% לחמש השנים הקרובות, ו- 1.3% לטווח של עשר שנים. בהינתן גורמי אי-הוודאות שציינו, והתגובה הצפויה (או היעדר התגובה) של הבנקים המרכזיים, האינפלציה הגלומה בשוק נראית בעינינו סבירה ואולי אפילו נמוכה.

נתוני הרבעון השלישי מראים שהמשק צומח בקצב מהיר כשההגבלות מוסרות. מבחינת בנק ישראל זה אומר שהמגבלה על התוצר היא מצד ההיצע, והמדיניות המוניטרית, בשלב זה, פחות יכולה להשפיע על תוואי הצמיחה. אנו מעריכים לכן שהוועדה המוניטרית תסתפק בכלים שהיא מפעילה עד כה, כלומר בעיקר רכישות אג"ח ומט"ח. שווי שוק איגרות החוב הממשלתיות עלה מתחילת השנה ועד חודש ספטמבר ב- 65 מיליארד שקל, מתוך זה בנק ישראל הגדיל החזקה בכ- 34 מיליארד. הגופים הנוספים שהגדילו החזקה הם הבנקים המסחריים והזרים. הציבור והמשקיעים המוסדיים, שהם הכיסים העמוקים שאמורים לממן את הממשלה, צמצמו החזקות באג"ח הממשלתיות. היכולת של הממשלה להמשיך לממן את הגירעון במחירים נמוכים תלויה לכן לדעתנו ברכישות האג"ח של בנק ישראל, וכל האטה בקצב הרכישות תביא לעליית תשואות.

החיסון כבר נראה באופק, אבל בינתיים נרשמת עלייה מדאיגה במספר הנדבקים בנגיף בעולם. בארה"ב מספר המאובחנים היומי הגיע בסוף השבוע לשיא של כ- 200 אלף, כמעט כפול מהנתון היומי לפני פחות משלושה שבועות וקיים חשש מהאצה נוספת בהדבקות לקראת סוף השבוע הנוכחי, בעקבות חג ההודיה. במטרה לבלום את ההדבקות מהנגיף, מדינות רבות בארה"ב מגבירות את ההגבלות על התקהלויות ואף מטילות סגר. במדינת ניו יורק, למשל, כל מערכת החינוך עברה ללמידה מרחוק, ובמדינת קליפורניה הוטל עוצר לילי. גם באירופה נרשמת עלייה במספר הנדבקים, ומדינות רבות, כגון אנגליה, צרפת, וגרמניה, יחליטו השבוע האם להאריך ואף להחמיר את המגבלות הקיימות על פעילויות שונות.

שוקי ההון הושפעו בשבוע האחרון מהתפתחויות אלו. מגמה מעורבת נרשמה בשבוע האחרון במדדי המניות הגלובליים. בסיכום השבועי מדדי הדאו ג'ונס וה- S&P500 ירדו בשיעור של כ-0.7%, ומדד הנסדק עלה ב- 0.2%. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 עלה בכ- 1%. באסיה, בלטו העליות במדדי המניות של טייוואן ודרום קוריאה, בשיעורי של 3.3% ו- 2.4% בהתאמה, בזמן שמדדי המניות העיקריים בסין עלו בשיעורים בין 1% ל- 2%. בשוקי המטבע, הדולר המשיך במגמת ההיחלשות שלו, ושער החליפין ביחס לדולר אינדקס חוץ חזר לרמה הנמוכה ב- 28 החודשים האחרונים. מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות הוסיפו לעלות, ומתחילת נובמבר נרשמה בהם עלייה של כ-7.5% בממוצע.

הסכם סחר חופשי בין 15 מדינות מובילות באסיה: ה- RCEP. לאחר עשור של דיונים אינטנסיביים, נחתם הסכם הסחר הבינלאומי הגדול בעולם, בהובלת סין, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ניו זילנד ומדינות נוספות באסיה. המדינות החברות בהסכם מייצגות קרוב לשליש מאוכלוסיית העולם וכ-30% מהתוצר העולמי, שיעור שצפוי לגדול בשנים הבאות. מנהיגי הודו החליטו לא להצטרף להסכם בינתיים, מתוך חשש שהגברת הסחר החופשי יפגע בענפי הייצור והתעסוקה במדינה. הסכם הסחר קובע הפחתה הדרגתית בשיעורי המכס המוטלים על היבוא ממדינות המשתתפות בהסכם. בנוסף לכך, ההסכם כולל סעיפים המתייחסים להסדרת הזכויות לקניין רוחני, שירותי תקשורת, פיננסיים, ושירותים מקצועיים. ההסכם מחזק את מעמדה של סין כמובילה באזור, ומבליט את היעדרה של ארה"ב מהסכמי סחר באזור אסיה.

ארה"ב: ענף הבנייה ממשיך להפגין עוצמה. התחלות הבנייה עלו באוקטובר ב- 4.9% לעומת החודש הקודם, לרמה של 1.53 מיליון יחידות. גם המכירות של בתים קיימים עלו בשיעור מרשים של 4.3% באוקטובר ועמדו על 6.85 מיליון בתים. עלייה נרשמה גם במדד אמון הקבלנים שנהנים מעלייה בביקושים לאור ריבית המשכנתאות הנמוכה והמגמה המתגברת של מעבר ממרכזי הערים לפרברים. עודף הביקוש לדירות מתבטא גם בעלייה של 15.5% במחיר החציוני לבתים מכל הסוגים יחסית לאוקטובר אשתקד. אינדיקטורים לפעילות הכלכלית בחודש האחרון מראים שהעלייה בתחלואה כבר משתקפת בנתונים הכלכליים. המכירות הקמעונאיות עלו באוקטובר בשיעור נמוך מהתחזית של 0.3% לעומת החודש הקודם, האטה בקצב הגידול לעומת החודשים הקודמים. נרשמה גם עלייה מסוימת במספר הבקשות השבועיות החדשות לדמי אבטלה, ל- 742 אלף.

שר האוצר האמריקאי מנוצ'ין הפתיע בהודעה על החלטתו שלא להאריך את התוכנית בה האוצר משתף פעולה עם הפד ורוכש חוב של חברות וחוב מוניציפלי. במכתב ששלח לבנק המרכזי הודיע מנוצ'ין על כוונתו שלא להאריך את התוכנית שאמורה לפוג בסוף חודש דצמבר. במכתבו ביקש שר האוצר מהפד להחזיר לאוצר 455 מיליארדי דולר שהוקצו לפרויקט ושלא נעשה בהם שימוש. חלק מהתוכניות שצפויות להפסיק לפעול בסוף דצמבר הן תוכנית הרכישות בשוקי האג"ח הקונצרני, תוכנית הרכישות בשוק האג"ח המוניציפלי ותוכנית ההלוואות של הפד לעסקים הקטנים. קשה לדעת מה הרקע לדרישה הזו, יתכן שהיא נובעת מההערכה שהשווקים כבר התייצבו ואין צורך בתמריצים האלו. הממשל של ביידן, תמך לאורך הדרך דווקא בהגדלת התמריצים, ולכן יתכן שיפעל להשיב אותם.

גוש האירו - מדד אמון הצרכנים שב לרדת. העלייה בתחלואה וחזרתם של הסגרים והמגבלות על התנועה כבר ניכרים באינדיקטורים השונים לפעילות. מדד אמון הצרכנים לחודש נובמבר ירד החודש והוא כעת קרוב לרמה שנרשמה בחודש מאי. מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.2% ואינפלציית הליבה ב-12 החודשים האחרונים נותרה ברמה של 0.2%.

יפן: התמ"ג עלה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 21.4%. סחר החוץ של יפן היה המנוע העיקרי לצמיחה, תוך עלייה ניכרת ביצוא וירידה ביבוא. הצריכה הפרטית עלתה במהלך הרבעון, אולם היא קוזזה במידה רבה על ידי ירידה בהשקעות בדיור. ראש הממשלה Suga והוועד האולימפי מעוניינים לקיים את האולימפיאדה ביפן מסוף יולי ועד סוף אוגוסט 2021 תוך נקיטת אמצעי הזהירות שיידרשו בהתאם למצב הקורונה בעולם באותה עת. בינתיים, יפן רשמה ביום חמישי האחרון שיא יומי של 2,400 מקרי קורונה חדשים, כאשר עיקר המקרים החדשים מתרכזים בטוקיו ובסביבתה.