מחקר חדש שנערך על ידי אתר AllJobsומכון המחקר שריד, בוחן ומשווה לראשונה את ההשפעות התעסוקתיות שהיו למעבר בין הגל הראשון לגל השני של משבר הקורונה. התוצאות עורכות השוואה בין שני הסגרים (סקר גל ראשון נערך באפריל, סקר גל שני באוקטובר) וכוללות כ-800 משיבים באפריל ועוד כ-800 משיבים באוקטובר, הרשומים באתר אולג'ובס ושותפים לשוק העבודה בישראל.
עיקרי המחקר
- מחצית מהעובדים לא רוצים לחזור למקום העבודה שלהם בתום המשבר
- שיעור המדווחים על פיטורין גדל מ-18% ל-29%
- שיעור התמיכה במעסיקים ירד מ-60% שתמכו מאוד ל-41%
- נשים נפגעו יותר בגל הראשון. הגל השני צמצם מעט את הפערים המגדריים
מחצית מהעובדים לא רוצים לחזור למקום העבודה שלהם
בשאלה: "האם תחזור לאותו מקום עבודה כשהמשבר יסתיים", אנו רואים עליה בשיעור המדווחים שלדעתם מקום העבודה לא יתאושש כתוצאה מהמשבר - 12% בגל הראשון לעומת 18% בגל הנוכחי. במקביל ישנו גידול משמעותי במספר המדווחים שלא רוצים לחזור למקום העבודה שלהם בסיום המשבר - זינוק מ-38% באפריל ל-49% באוקטובר. נראה כי עובדים רבים מנצלים את המשבר הזה כדי "לחשב מסלול מחדש" בנוגע לקריירה שלהם.
פחות חל"ת, יותר מפוטרים
השינוי הניכר ביותר עולה כבר בשאלה הראשונה בסקר: "האם נפגעת מבחינה תעסוקתית בעקבות משבר הקורונה?" התוצאות חד משמעיות: שיעור המדווחים על פיטורין גדל מ-18% ל-29%, בעיקר על חשבון יציאה לחל"ת ששיעורם קטן באופן מקביל מ-45% ל-35%. המשמעות היא שעובדים רבים שהוצאו לחל"ת בסגר הראשון ולא חזרו למקום עבודתם, פוטרו לבסוף לאחר שמצבת העובדים במקום עבודתם התקבעה ו/או העסק בו עבדו לא חזר לפעילות כלל. בשני הסקרים דיווחו כ-27-29% שהיקף המשרה או השכר שלהם לא השתנה.
עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs מסבירה: "חברות רבות הוציאו לחל"ת את רוב מצבת העובדים שלהן בחודשים מרץ-אפריל, ואחרי שביצעו סדר וייעול החזירו רק את חלקם. בסגר השני הן הוציאו אחוז נוסף מהעובדים לחל"ת שגם החזרה שלהם לעבודה - איטית מאוד ומדורגת. כך שבעצם החברות התייעלו "והשילו" אחוז מסוים מהעובדים שלמעשה לא יוחזרו לעולם, או רק אחרי שנים מספר, וזה אומר שנפח העבודה בשוק התעסוקה - ירד אבסולוטית".
יציבות החברה הופכת לשיקול מרכזי
לשאלה "האם תשקול לעבור ולעבוד בחברה יציבה יותר", דיווחו 65% מהנשאלים כי בעקבות המצב שנוצר הם שקלו לעבוד בחברה יציבה יותר. זאת בהשוואה לגל הראשון, אז אחוז המשיבים שהשיב בחיוב עמד על 47%. שיעור ניכר של משיבים (60%) מדווח ששיקוליו בבחירת מקום עבודה ישתנו (לעומת 44% בסקר אפריל).
"גובה השכר" נותר עדיין השיקול המשמעותי ביותר בבחירת מקום עבודה חדש: 61% באוקטובר, לעומת 68% באפריל. לאחריו דורגו האפשרויות הבאות בסדר יורד בחשיבותן; קידום וצמיחה, יציבות, קרבה לבית, אווירה, תנאים נלווים וגמישות בשעות העבודה. התשובות מעידות על השינויים שחלו בהעדפות העובדים בין שני הגלים. כך לדוגמה, החשיבות של "אפשרויות קידום וצמיחה בחברה" ירדה מ-40% באפריל ל-30% באוקטובר.
עדי שריד, שותף במכון שריד, מסביר: "השכר נותר והיה מספר אחד בחשיבותו אך עם זאת, אנו עדים לכך שבגל השני יש פיזור רב יותר בין ההיבטים השונים הנוספים שעובדים שוקלים בבואם לבחון מקום עבודה חדש. ממצא זה מעיד על כך שחשיבותו של השכר פינתה חלק קטן ממקומה לשלל היבטים אחרים".
בוימפלד, מוסיפה: "נראה כי השוק הולך ומתבגר בתפיסתו. הרצון לעבוד במקומות "מאפשרים", התחלף בשאיפה לעבוד במקום עבודה יציב ומוכר. המציאות הכלכלית של היום, והתנודתיות הרבה בשוק, הביאו לכך שהיום העובדים מעוניינים בביטחון וביציבות תעסוקתית ולכן מחפשים לעבוד בחברות גדולות ומבוססות, אלו שיכולות לשרוד משברים גם בסדר גודל של הקורונה".
נגמרה הסבלנות: האמון בין מעסיקים לעובדיהם - התערער
המחקר ביקש לבדוק גם את מערכת היחסים שבין עובדים למעסיקיהם בעקבות המשבר. לשאלה "באיזו מידה לדעתך מקום העבודה שלך נוהג בהוגנות עם העובדים שלו בעקבות משבר הקורונה?" ניתן לראות כי שיעור התמיכה במעסיקים ירד מ-60% שדיווחו בגל הראשון כי המעסיק היה הוגן במידה רבה עד רבה מאוד, ל-41% בחודש אוקטובר. ישנן מספר סיבות לתפיסה זו, אחת מהן היא הקשר בין המעסיק לעובד שנמצא בימים אלו בחל"ת וממתין לחזרה לעבודה.
שריד: "מקורה של הירידה שאנו עדים לה בנוגע להוגנות המעסיקים, עשויה להיגרם מכך שבסגר הראשון, עת שהמשבר רק החל, הרבה מהעובדים תפסו את קשיי המעסיק ברמה מסוימת של סימפתיה. עם זאת, בחלוף הזמן וככל שהמשבר העמיק, הוא החל לתת אותותיו ביתר שאת על ציבור העובדים. ייתכן שבחלוף הזמן הציבור החל לשנות את נקודת מבטו כך שנותנת דגש יותר על המצוקות והקשיים האישיים והמשפחתיים מאשר על קשיי המעסיקים".
אנו רואים שהמעסיקים שומרים פחות על קשר עם העובדים מאשר בפעם הקודמת: עליה מ-33% שדיווחו שלא שומרים איתם על קשר, ל-43% כעת. עם זאת, שיעור העובדים שמדווחים שכן דיברו איתם באופן אישי לא השתנה מהותית ואף ישנו גידול קל, במסגרת הטעות הסטטיסטית מ-32% ל-36%. יתר הנשאלים מדווחים על קשר באמצעות מיילים והודעות ארגוניות ולא אישיות.
בוימפלד: "האמון בין מעסיקים לעובדיהם מתחיל להתערער. דברים שהתקבלו בהבנה בגל הראשון, כבר לא מתקבלים בהכנעה עכשיו. העובדים מרגישים שהפעם לארגונים היה מספיק זמן להתארגן ולהכין את עצמם, ומאחר שרובם כבר התייצבו על מצבת עובדים חיונית - הפגיעה באלו שנשארו צריכה להיות קטנה יותר".
בעוד שבאפריל היה הבדל משמעותי בין היקף הנשים שהוצאו לחל"ת לעומת הגברים - 53% בקרב נשים לעומת 39% בקרב גברים, באוקטובר אנחנו רואים שהיקף היציאה לחל"ת התאזן ודומה בין נשים לגברים - 37%. היקף הפיטורין עלה והפער בין גברים לנשים השתנה בין אפריל לאוקטובר.
בנוסף, באפריל, השיקול של מעבר לעבודה בחברה יציבה יותר היה דומה בין נשים לגברים ועמד על 46%-48% בהתאמה. באוקטובר אנו עדים לחיזוק מגמה זו, וביתר שאת אצל גברים, 61% אצל נשים לעומת 68% אצל גברים. באופן כללי, ניתן לומר ששיעור המדווחים על שינוי במערך השיקולים לבחירת מקום עבודה, דומה בין נשים וגברים. כך גם התפיסה של מידת ההוגנות של המעסיק דומה בקרב נשים וגברים.
נתון נוסף ומעניין עולה בקבוצות הגיל הצעירות, עד 35. בקבוצות אלו ניכר כי השיקול של עבודה בחברה חיונית למשק עולה מכ-7% בחודש אפריל לכ-16% בחודש אוקטובר. קבוצות גיל אלו שמתאפיינות בזוגות צעירים והורים לילדים קטנים מעדיפים את היציבות והביטחון התעסוקתי והכלכלי לאורך השינויים שחלים בשוק העבודה בשנה האחרונה ואי היציבות בתחומים רבים במשק, בדגש על תיירות, תעופה, תרבות ומסעדנות.
AllJobs היא הפלטפורמה המתקדמת והגדולה ביותר בישראל לקריירה וגיוס, עם קרוב ל-1,000,000 מחפשי עבודה מידי חודש, כ-35,000 משרות לפני הקורונה, ולמעלה מ-25,000 משרות באתר בימים אלו. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם משרות הנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות) ולכן מהווה ברומטר למצב השוק.
מחלקת המחקר של AllJobs מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק, כגון: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד.
מכון שריד הינו מכון מחקר בוטיק בינלאומי המתמחה במתן פתרונות מתקדמים בתחום הסקרים, המחקרים האנליטיים, ותהליכי איסוף וניתוח מידע. הניסיון המעשי והידע הרב של מומחי המכון מאפשרים לו לתת מענה יצירתי המותאם אישית לדרישות הלקוח ונסמך על למידת הצרכים, ניסוח שאלת המחקר המדויקת, ובחירה קפדנית של כלי המחקר והאנליטיקה הנכונים ביותר לכל משימה.