לא משאירים אף חייל בודד. לתרומות המרכז לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי היכנסו ועזרו
היום (שלישי) ב-11:00, בשידור מיוחד באתר: אירוע התרמה מיוחד עבור התוכנית לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי במרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים. חיילים רבים, שמתנתקים ממשפחותיהם מסיבות שונות, זקוקים לתמיכה וסיוע על מנת לצלוח את השירות הצבאי ולהשתלב במעגל החיים אחריו. הכירו את האיש שהקים את המרכז ואת התוכנית המיוחדת למען חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי
במשך שנים ארוכות ניהל ציקי אוד את מרכז המידע לעולים ולתיירים בסוכנות היהודית. אט אט, מחוץ לתפקידו הרשמי, החל לסייע לחיילים בודדים לאורך תהליך ההתחיילות. "יום אחד הלכתי עם קבוצת חיילים ליום הגיוס וראיתי שדוברי הרוסית הגיעו עם שקיות ניילון בניגוד לשאר המתגייסים שהגיעו עם תיקים יפים וחדשים. כישראלי, נעלבתי מזה והחלטתי שאין דבר כזה שחייל יתגייס בלי תיק" הוא נזכר. תחילה, אוד דאג לתיקים לאותם חיילים ובמהרה העזרה שלו התרחבה לתחומים נוספים.
במסגרת הסוכנות, אוד היה פוגש משתתפים שונים בתוכניות הצעירים הקיימות בארץ ומסביר להם על האפשרויות הניצבות בפניהם, דוגמת לימודים וצבא. באחד הקיבוצים בהם ביקר הוא הכיר קבוצת צעירים שהקשר עמה התחזק בהמשך. בין הצעירים הללו היה גם מייקל לוין, שעלה לישראל מארצות הברית ב-2004 וחלם להתגייס לאחת היחידות המובחרות בצה"ל. "בהתחלה חשבתי שמייקל לא רציני בנוגע לגיוס, אבל טעיתי. הוא באמת התגייס לצנחנים".
אוד שם לב שהמשרד שלו הופך למעין מועדון חברתי עבור אותם חיילים, שהיו חוזרים מהצבא היישר למפגש עמו. מייקל אמר לו שחיילים בודדים זקוקים למקום שבו יוכלו לקיים ארוחות שישי משותפות, לחגוג ימי הולדת ולצפות במשחקים: "מייקל אמר לי שהוא יביא את הכסף ואני אמשיך לטפל בחיילים".
ב-2006 נסע מייקל לארצות הברית לבקר את משפחתו, אך שב מיד כאשר פרצה מלחמת לבנון השנייה ונכנס עם הפלוגה שלו לשטח. בגיל 21, ב-1 באוגוסט, נהרג מירי צלף בעת שנלחם עבור המדינה אותה אהב והובא למנוחות בהר הרצל. "בהלוויה שלו עמדתי עם עוד 100 חבר'ה ופתאום נפל לי האסימון לגבי כל מה שהוא דיבר עליו" מספר אוד. "המון חיילים ביקשו שאמשיך במה שעשיתי ואמרתי להם שאם מקימים עמותה היא תהיה לזכרו של מייקל. בהמשך, הקימו את העמותה בעצמם", מספר אוד, 'האבא המאמץ' של החיילים הבודדים בעמותה.
העמותה, המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים, הוקמה ב-2009 בעקבות חזונו של מייקל המנוח ליצירת קהילה חמה ותומכת. כיום כבר תומך המרכז באלפי חיילים בודדים בשתי זרועות שונות. עולים חדשים וישראלים חסרי עורף משפחתי, כאלה שנולדו וגדלו בארץ אך מסיבות מגוונות אינם נמצאים בקשר עם משפחתם. אותה חיילים בודדים מגיעים משתי אוכלוסיות מרכזיות: חרדים שיצאו מהקהילה ומשפחתם מסרבת להכיר בהם וצעירים בסיכון מרקעים שונים.
לא משאירים אף חייל בודד. לתרומות המרכז לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי היכנסו ועזרו
בעמותה הבינו שלחיילים חסרי העורף המשפחתי יש מאפיינים וצרכים שונים לעומת העולים חדשים. החיילים הללו פוגשים את החברה כאשר הם חסרי כישורים הנראים לרבים מאיתנו בסיסיים, למשל היכולת למצוא מקום מגורים, לרכוש ביגוד, ריהוט או מזון ולעיתים אף ליצור קשר עם בני המין השני. בנוסף, הם זקוקים לייעוץ, הכוונה ותמיכה נפשית שיסייעו להם להתגבר על מה שהשאירו מאחור ולהעלות את חייהם על המסלול הנכון.
בשל כך, הוקמה בעמותה תוכנית ייעודית לאותם חיילים חסרי עורף משפחתי כדי לאפשר את השתלבותם בחברה הישראלית ולמנוע מהם לשוב לאחור, גם לאחר שחרורם מצה"ל. החיילים זוכים לליווי שנמשך חצי שנה לפני הגיוס ועד לחמש שנים לאחר שחרורם. בנוסף, העמותה דואגת לחבר להם מנטורים ומשפחות מלוות ולקיים פעילויות חברתיות כמו ארוחות חג, טיולים, הרצאות וכו'. כמו כן, אנשי העמותה מלווים את החיילים ביום הגיוס, בטקסים צה"ליים ונקודות ציון משמעותיות אחרות ומעניקים להם תמיכה. אחרי שחרורם, מסייעים להם בהשלמת השכלה, מלגות ללימודים אקדמאיים, לימוד התנהלות פיננסית, הכוונה לתעסוקה ועוד.
"כיום יש לנו מרכזים בירושלים, תל אביב ובאר שבע" מספרת מיכל ברמן, מנכ"לית העמותה, על הפעילות שהחלה לפני שש שנים. "הפעילות שלנו ממוקדת בשלושה תחומים - דיור, חברתי-קהילתי וייעוץ וליווי אישיים".
בתחום הדיור, העמותה מחזיקה בתשעה בתים ברחבי ישראל, בהם מתגוררים קרוב ל-100 חיילים בודדים, בהם מקבלים אוכל מבושל לשבת ויכולים לכבס לעצמם את הבגדים. בתחום החברתי-קהילתי, נערכות ארוחות חג ושבת (כשאין קורונה כמובן) עם פינוקים ומתנות: "הקושי הגדול של חיילים בודדים הוא שאין להם קהילה ואנחנו מייצרים להם מקום שבו הם מרגישים בבית" אומרת ברמן. בתחום הייעוץ והליווי, החיילים נהנים מעזרה בכל הנוגע לזכויות המגיעות להם והכוונה בהתנהלות מול הצבא.
לצער כולנו, משבר הקורונה יצר לא מעט אתגרים. חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי מצאו עצמם בסגר ובידוד כפול - פיזי ורגשי, לעיתים ללא עבודה או דמי אבטלה - מה שהוביל לחרדות. יש לציין כי העמותה מתקיימת מתרומות בלבד ובימים האלה נתקלת בקשיים בגיוס כספים לחיילים הבודדים. עם זאת, ברמן עדיין מלאה בגאווה: "אני נדהמת מהלב הענק של החברה הישראלית. אנשים מתגייסים בכל תחום אפשרי. בכל יום הלב שלי עולה על גדותיו".
לא משאירים אף חייל בודד. לתרומות המרכז לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי היכנסו ועזרו
