למה טירוף הקניות הזה טוב בכלל?

יותר מאי פעם, דווקא המסחר המקוון ניצל את שהייתנו בבתים ובכך הנחית פגיעה משמעותית על כדור הארץ. הפסולת המזהמת שתיווצר מנובמבר תביא אותנו ואת ילדינו לסכנה אמיתית. דעה

  • קניות אונליין
אמנון שחרור
בווידאו: סוחרי הכרמל נקנסים אחרי שפתחו את הדוכנים, תורים במרכזי ביג (צילום: יותם רונן וניב אהרונסון)

חודש המכירות העולמי חוזר, ואיתו הנזקים האקולוגיים והסביבתיים האדירים מבולמוס הקניות שלנו. החל מיום הרווקים הסיני שחל ב-11 לנובמבר, דרך בלאק פריידי שיחול ב-27 לחודש ועד לסייבר מאנדי ב-30 לחודש. בצל משבר הקורונה הפך חודש הקניות אונליין להרסני עבור כדור הארץ שלנו, יותר מאי פעם. למרות הפגיעה המשמעותית שהנחיתה הקורונה על הכלכלה העולמית, דווקא המסחר המקוון ניצל את שהייתנו בבתים, כדי להגיע למכירות ולרווחים חסרי תקדים. סקר מקיף של חברת לייבפרסון שפורסם באוקטובר, בקרב 2,650 אזרחים בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, קבע כי לאור משבר הקורונה תחול עלייה של 250% במספר הרוכשים אונליין בחודש המכירות העולמי, ושל 200% בהשוואה לחודש המכירות של 2019.

כך צפויים מאות מליונים ברחבי העולם לרכוש סמארטפונים וגאדג'טים חדשים און ליין, בהיקפים שלא נראו מעולם. על הדרך הם יפטרו ממכשיריהם הישנים, שבמקום לעבור מחזור, יזרקו, יטמנו וישרפו באופן בלתי חוקי. מליוני טונות של מתכות כבדות שמזהמות את האוויר, הקרקעות ומי התהום, ומגיעות בסופו של יום לברזים הביתיים שלנו, למזון שאנו אוכלים ולאוויר שאנו נושמים. בציוד האלקטרוני והחשמלי שלנו ניתן למצוא כמויות פלסטיק גדולות, מעכבי בעירה, ארסן, אנטימון, נחושת, קדמיום, בריליום, כספית, אבץ, ניקל ועופרת בכמויות משמעותיות, אשר גורמות לנזקים עצביים, סרטן, ולפגיעה משמעותית בהתפתחות עוברים וילדים, כאשר אינן מטופלות וממוחזרות כראוי. עד שנת 2040 סמארטפונים בלבד צפויים לזהם את כדור הארץ כמו כל כלי התחבורה כיום (!) חברו את כל הנתונים הללו יחד, וקבלו אסון בריאותי ואקולוגי עולמי הרובץ לפתחנו. לכולנו היכולת לשנות את הרגלי הצריכה שלנו ולעשות טוב לכדור הארץ.

עוד בוואלה!

הסוף ל-FOMO: גילינו איפה נמצא המייק-אפ שלעולם לא תרצו להחליף

לכתבה המלאה
מתוך כל הארגזים האלה יוצאת סכנת זיהום (צילום: ShutterStock)

בישראל המצב חמור לא פחות - ישראלים רבים עדיין זורקים סוללות, אזניות, מטענים, סמארטפונים ושאר מכשירים לפח האשפה, אשר ללא טיפול נאות מועברים לשריפה פיראטית או להטמנה בשטחים הפתוחים ובשטחי הפקר. מלבד ההשלכות הבריאותיות הקשות, ישנן גם השלכות כלכליות. לפי ההערכות, הנזק הכלכלי שנגרם למשק הישראלי מפסולת אלקטרונית שאינה מופנית למיחזור נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה, זאת כאשר לוקחים בחשבון את הנזק הבריאותי (התחלואה וימי האשפוז, הטיפול והסיוע הרפואי), את העלויות של סילוק הפסולת והטמנתה, ואת אובדן המשאבים מחומרי גלם שלא מתאפשר לעשות בהם שימוש יותר.

בשנים האחרונות נעשים בישראל מאמצים להגדיל את היקף המיחזור של פסולת אלקטרונית מסוכנת, באמצעות מגוון הסדרים סביבתיים. אחד החשובים שבהם הוא ה"יום החשמלי" של תאגיד מ.א.י הפועל מטעם המשרד להגנת הסביבה. המיזם החל לפעול בימים אלו לראשונה בישראל בהיקף משמעותי. כדי להפחית את יציאת האזרחים מהבתים במהלך הקורונה, מאפשר ההסדר אחת לשבוע וביום קבוע, לפנות אל המדרכה הסמוכה לבית את כל מכשירי החשמל שהתקלקלו (ממכשירים גדולים כמו תנורים, מחשבים, מכונות כביסה ומקררים, ועד לטלפונים סלולריים, לפטופים, טאבלטים, בטריות, צעצועים וגאדג'טים למיניהם) המועברים למחזור ברכבים ייעודיים.

אך במבחן התוצאה, מעטים לוקחים חלק באותם מיזמים המצריכים מאיתנו שינוי הרגלים. רובנו לא מבינים שאם לא נשנה בהקדם את הרגלי הצריכה שלנו, אנו עומדים בפתחו של אסון. האדמה שלנו זועקת - היא אינה יכולה להכיל עד אין קץ את אוזלת ידינו ואת המתכות הרעילות. אתרי הפסולת הפיראטים ותחנות המעבר קורסות תחת מליוני מוצרים חשמליים, והמים שאנו שותים מורעלים מסוללות משומשות וחומרים כימיים מיותרים. אז בפעם הבאה שאתם מתכוונים לרכוש את הסמארט פון הכי חדיש, עיצרו רגע ושאלו את עצמכם - האם הוא באמת חיוני? חשבו על הילדים שלכם, על העתיד שלהם, על מליוני האנשים הסובלים מזיהום אוויר ומתים מסרטן. במקום להחליף ולהחליף חישבו על כדור הארץ שלנו, אם חלילה יכחד - לא יהיה לו תחליף.

אמנון שחרור הוא מנכ"ל תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully