כשאומרים "אלימות", מיד חושבים על סימנים כחולים על גופה של הנפגעת, אך גם אלימות כלכלית היא סוג של אלימות וברוב המקרים קשה אף יותר.
אלימות כלכלית, למרות שהיא לא משאירה סימנים פיזיים, מסוכנת לא פחות מאלימות פיזית ולמעשה אף יותר. האלימות הכלכלית יוצרת תלות בצד החזק והופכת את התא המשפחתי לבית כלא ומאפשר התעללות ללא יכולת לברוח.
הדרך מאלימות כלכלית לטרור כלכלי קצרה עד מאוד וכידוע, לטרור אין כללים. למשל, אם האישה מסרבת לקיים יחסים עם הבעל, הוא יכול לחסום אותה בבנק או לנתק לה את החשמל בבית. אם היא עצבנה אותו, הוא יכול לגזור לה את כרטיס האשראי או להשבית את הרכב. כשהיא חלשה ותלויה בחסדיו, אין ספק כי האלימות המילולית, האיומים וההשפלות יגיעו מהר מאוד ויתכן שגם המכות. סוגיה נוספת וחמורה באלימות כלכלית לעומת אלימות אחרת, היא העובדה כי גם אם אזרה האישה אומץ וביקשה להפסיק אותה, אין לה באמת אפשרות להשתחרר מהסיוט.
להבדיל מאישה הסובלת מאלימות פיזית שיכולה לברוח למעון לנשים מוכות או להיעזר בבית המשפט ולהוציא צו הגנה ולהרחיק את הפוגע. הרי שבאלימות כלכלית, גם אם תברח מהבית, עדיין יוכל בן הזוג למנוע ממנה גישה למקורותיה הכספיים.
חמור מכך: מערכת המשפט בנויה כך שעדיף לשמר את המצב הקיים בין בני הזוג, ערב הגשת התביעות. התוצאה היא, שלאשה תימנע גישה למקורותיה הכספיים עד שתגיש בקשה מסודרת, מפורטת ומשכנעת. בקשה זו תועבר לתגובת הבעל ועד שתינתן ההחלטה, יכולים לחלוף שבועות רבים. וגם אם תינתן ההחלטה, אין כל ערובה כי בן הזוג יפעל לקיים אותה ולא יותיר אותה להמשך מאבקים משפטיים קשים.
וכך, באמצעות אלימות כלכלית וטרור של ממש, יכול בן הזוג להכניע את האישה לתכתיביו, שכן היא עדיין תלויה בחסדיו ומעשיו וגם אם יצאה מהבית והתלוננה על אלימות כלכלית, עדיין כל נכסיה מוחזקים בידיו ואין לה יכולת להתנהל. מנגד, באפשרותו לשכור ייצוג משפטי ראוי ועדיין תהיה לו היכולת הכלכלית להמשיך ולהתנהל למרות ההליכים המשפטיים.
והנה, דווקא האלימות הכלכלית, זו בלי הסימנים, הינה קשה ובעלת השלכות מרחיקות לכת. אל מול קשיים אלו אין ולא מתקבל מענה מהיר וראוי מצד בתי המשפט או המשטרה ואין כל דחיפות במתן סעדים. זאת, להבדיל מאלימות פיזית.
לא ניתן לסיים את הטענות מבלי להתייחס לניסיון לחוקק חוק לעניין אלימות כלכלית. החוק עצמו לא נותן מענה אמיתי למצוקה וישנם שיפורים לא מעטים שיש לשלב בו, על מנת שיהיה אפקטיבי וימלא את מטרתו.
חשוב לציין כי אלימות כלכלית, הינה אלימות לכל דבר והיא יכולה לפגוע בשני המינים. יחד עם זאת אנחנו רגילים לראות יותר נשים עשירות (על הנייר) שמוחזקות כשבויות בתוך התא המשפחתי ונמנעת מהן הגישה למקורות הכספיים השייכים להן על פי דין.
כאשר גבר מתריע על אלימות פיזית שננקטת כנגדו, ברוב המקרים לא ייקחו אותו ברצינות הראויה. כאשר מדובר באלימות כלכלית, הקושי של הגבר הינו גדול אף יותר. שכן, כאשר האישה היא בעלת ההון והיא שמתעמרת בגבר, כמעט ואין סיכוי כי יזכה למענה ראוי וסיכויים נמוכים יותר כי יזכה לצדק.
רק בעת האחרונה, זכו הגברים למעט צדק יחסי, כאשר שינו את נטל הנשיאה בדמי המזונות, אך השוויון עדיין רחוק. לכן ברוב המקרים, הפגיעה הכלכלית בגבר תהא גדולה יותר.
אורי נחמני הוא עורך דין ומגשר בדיני משפחה וירושה ומוביל מיזם "הקפסולה" לגירושין בשיתוף פעולה