אם משבר, אז לפחות שהצרכן הפרטי ירוויח

ענף העופות הוא חלק חשוב מרשת הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, לא רק שהוא נמצא במשבר עמוק שדורש התערבות, את הירידה במחיר הצרכן הפרטי עדיין לא מרגיש מספיק

  • עופות
רון ארצי

הרומן של החברה הישראלית עם בשר עוף התחיל בשנות ה-50, כאשר חלק מהסיוע האמריקאי ניתן כתערובת מזון עשירה בפרוטאין לעופות, מה שהזניק את ענף הלול בישראל, הוזיל עלויות והוריד את מחיר העוף בהשוואה למחיר הבשר. למרות השינויים הרבים שעברו מאז, שמר הציבור הישראלי נאמנות לעוף. למעשה ישראל נמצאת גבוהה בחמישייה הראשונה העולמית בתחום צריכת העוף ולא בכדי שניצל הוא אחד המאכלים הכי ישראליים שיש.

אין ספק שבשר העוף הוא אחד מהמוצרים הבסיסיים בסל המזון הישראלי וחלק בלתי נפרד מהתפריט הישראלי. בנוסף להיותו טעים וזול יחסית, בוודאי בהשוואה לבשר בקר, בשר עוף טרי מכיל לא מעט יתרונות בריאותיים, הוא דל שומן ומהווה מקור חשוב וזמין לחלבון, ברזל, ויטמינים מקובצת B (ובעיקר B-12), אבץ ומינרלים נוספים. בעידן בו עולה החשיבות לתזונה מאוזנת וביתית והפחתת צריכת המזון המתועש והקפוא, הזמינות של עוף טרי הופכת אותו לחומר גלם מרכזי עבור המשפחה הישראלית.

בממוצע צורך כל ישראלי כ-65 ק"ג (גולמי) עוף בשנה וזה מסביר את ענף העוף המפותח בישראל. ייצור הפטם בישראל הולך וגדל בקצב. השבחת התזונה, שימוש בזרזי גדילה ובטכניקות חדשניות הביאו את ענף הלול הישראלי להתמקצעות גבוהה המאפשרת קפיצה של פי 50 במשקל מרגע בקיעת האפרוח במשקל 52 גרם ועד בגרותו במשקל 2.5 ק"ג - הישג מרשים לכל הדעות.

בעבר נוהל הענף בהתאם למשטר מכסות קבוע מראש, היום קיימות מכסות אך לקיומן אין משמעות ולמעשה כל מגדל מתפקד כיחידה עצמאית. התוצאה היא שכיום מיוצרת כמות גדולה ולא מבוקרת כמותית של עופות. ענף הלול מוסיף לייצר תפוקה גדולה של עוף וכבר הרבה זמן מתנהל השוק במצב של היצע הגדול מהביקוש. להערכתי המשק מצוי בעודף של כ-10% היצע על הביקוש. למעשה, ענף הלול שידע בעבר לא מעט משברים נמצא למעשה עמוק בתוך משבר שאף מסכן את עצם קיומו.

טוב לדעת (מקודם)

איך לבחור את מערכת הישיבה המתאימה ביותר לסלון שלכם?

לכתבה המלאה
הענף המפותח בישראל. עוף צמחוני של משק ארצי (צילום: משק ארצי)

המחיר הסיטונאי נמוך - אך ההנחה לא מגיעה במלואה לצרכן

בשל ההעדפה התזונתית לעוף טרי ובשילוב עם חיי מדף קצרצרים של כ-5 ימים, נאלצים המגדלים למכור את התוצרת גם בהעדר ביקוש. המשמעות הפרקטית של זה הם מחירי הפסד הנעים בין שבעה לשמונה שקלים לקילו במחיר סיטונאי. כשעלות הגידול נעה סביב אחד-עשר שקלים לקילו, הרי שמחירי הפסד אלה חותכים בבשר החי - תרתי משמע.

הנקודה אינה רק הפגיעה במגדלים, אלא העובדה שגם הצרכן, שבהחלט יכול ליהנות מההנחה בוודאי בתקופה כלכלית קשה זו, אינו רואה במלואה את גילום ההנחה המשמעותית הזו במחיר העוף. עבור הצרכן הפרטי הירידה המשמעותית הזו אינה מתבטאת בכיס, למרות שהוא נהנה מהנחות ומבצעים, אך הם עדיין לא משקפים את מלוא הירידה במחיר הסיטונאי הסופי. אפשר לקוות שהמודעות תביא לירידה משמעותית יותר במחיר העוף גם לצרכן, אני בהחלט מאמין שההוזלות והמבצעים ילכו ויתגברו.

משבר הקורונה משנה את התמהיל ודורש היערכות

משבר הקורונה הביא עמו ירידה גדולה בביקוש לעוף. למרות העלייה בצריכה של הצרכן הפרטי, השוק המוסדי, שכולל בתי מלון, אולמות אירועים, מסעדות נעצר כמעט כליל וכמובן הוריד מהותית את הביקוש לבשר עוף. הפגיעה הזו תורגש בזמן הארוך ובהחלט מצריכה הבנה לשינוי בתמהיל הביקוש. זה מצריך תכנית גג ותכנון ברור של ענף כולל התערבות ממשלתית. ענף העוף הוא נדבך חשוב ברשת הביטחון התזונתית של הציבור הישראלי והמשבר העמוק שהוא נכנס לתוכו אינו משרת אף אחד, בוודאי לא את הצרכן הפרטי.

רון ארצי הוא יו"ר קבוצת תדמיר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully