אם הכול רע, איך זה שאתם לא מפסיקים לקנות?

שני נתונים שפורסמו החודש מייצרים סתירה, אותה רבים מתקשים ליישב: כיצד ייתכן כי מחד, הקורונה עושה שמות בכלכלה הישראלית - מספר פושטי הרגל נמצא בעליה מטאורית, רבים מהלווים הקפיאו את החזר הלוואותיהם והמונים ספגו פגיעה בהכנסותיהם, ירידה בשכר או פליטה ממעגל העבודה, ומאידך, חודש נובמבר שובר שיאי מכירות שלא נראו כמותם בישראל, עם מיליארדי שקלים שצפויים לעבור מכיס האזרחים לכיסם של בעלי העסקים. על פי נתוני מועדון הצרכנות הייטקזון, שהאתר שלו נחשב לאחד מחמשת אתרי האי קומרס הגדולים בישראל, מדובר בקפיצה בשיעור של לא פחות מ-170% בהיקף המכירות במהלך החודש ביחס לשנים עברו. מידע דומה מדווח גם על ידי שאר הרשתות והאתרים, שמגדירים את חודש נובמבר 2020 כחסר תקדים.

אז מה קורה כאן? האם ייתכן כי התמונה שהתקשורת מציירת על מצבנו הכלכלי אינה משקפת את המצב בפועל? או שמא קיים הסבר אחר לסתירה האמורה? על מנת להבין היכן עוברת האמת שוחחנו עם שורה של מומחים שמנסים להסביר את הפרדוקס.

"נכון להיום, את מרבית הפגיעה חטף הסקטור העסקי ככלל, והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט. הם אלו שחווים על בשרם את התופת הגדולה, בעוד ששיעור ניכר מהשכירים במשק לא עברו טלטלה עזה וירידה דרמטית בכושר ההשתכרות שלהם. כמיליון מהם יצאו לחל"ת ואמנם שולם להם שכר מופחת, אך עדיין - הכסף נכנס מדי חודש. אלא שבעוד מספר חודשים, כאשר תגיע העת לשוב למעגל העבודה, רבים מהם, שכרגע רוכשים מוצרים בלי הכרה, יבינו שאין להם לאן לחזור. אלו שישובו צפויים במידה רבה של ודאות להתמודד עם הפחתת שכר. לפיכך, ניתן להגדיר את המצב הנוכחי ככזה: המוטו הרווח הוא 'אכול ושתה היום כי אלוהים יודע מה יקרה מחר', אבל לא צריך להיות הקדוש ברוך הוא בשביל להבין שמחר יהיה לא קל בכלל. זו העת לכלכל היטב את הצעדים ולרסן את הבולמוס".

"העלייה המשמעותית בהיקפי המכירות אינה מעידה בהכרח על פריצה בלתי מבוקרת של מסגרות התקציב. בשונה משנים עברו, מאות מיליונים של שקלים שזלגו לאתרי סחר בחו"ל נשארו השנה בארץ, כך שבחישוב הכולל איני בטוחה כלל כי מדובר בזינוק בסכום הכולל שהוציאו הישראלים בחודש נובמבר. כמו כן, כאשר צוללים להתפלגות המוצרים שנרכשים, מגלים כי רבים מהם אינם מוצרי מותרות אלא מיועדים למשרד הביתי. אנו מדברים על אלפי מחשבים, כיסאות, שולחנות עבודה ואמצעים אחרים. בנוסף, בשונה מענפים אחרים במשק שחוו טלטלה עזה בגלל הקורונה, ענף ההייטק הפגין עמידות ולא נרשמה פגיעה בכושר השתכרותם. וישנה סיבה נוספת להסתערות: האטרקטיביות של התמחור החודש - לא מעט מבעלי העסקים שנותרו עם סחורות, יוצאים במבצעי כסאח לחיסול המלאי וגם בקרב האחרים, התחרות העזה עושה את שלה".

"תארו לכם מצב בו וירוס השתלט על מחשב הרכב בו אתם נוהגים, וברגע אחד נוטלים מכם את יכולת ההיגוי והבלימה. זה, פחות או יותר, מה שקורה לרבים מאיתנו בחודשים האחרונים - אובדן שליטה, לעיתים מוחלט, על היכולת לבלום את בולמוס הקניות מבלי שיפגע בנו כלכלית או משפחתית. יש קשר ישיר בין חרדת הקורונה ששורה על רובנו לבין הדיווח בדבר הזינוק המטאורי שחל בהיקף הרכישות של הישראלים החודש, ביחס לשנים עברו. שילוב של חוסר ודאות עם לחץ בריאותי וכלכלי בשל הנגיף, המלווה בהסתגרות בלי יכולת פורקן (מכוני כושר, תרבות, בתי קפה וכדומה), מהווה קרקע פורייה להתפתחות 'קנייינות קומפולסיבית', תוך רצון לפיצוי והעדר דחיית סיפוקים עד אובדן שליטה. הלחץ הפנימי שנאגר מתפרץ באופן לא מבוקר והריגוש המסוים שכרוך ברכישה נחווה עבורנו כסוג של נחמה.

"למעשה, אותם תסמינים אובססיביים קומפולסיביים כגון פרפקציוניזם, שסייעו בעבר להצליח ואף לשמור על מסגרת תקציבית מבוקרת, יהפכו להפרעה בדמות 'קניינות כפייתית' (כחלק מOCD-, שהינה הפרעה שמקורה בחרדה). לא בטוח שזה ינחם אתכם, אבל במציאות בה לכל הפרעה נפשית יש שם והכרה, הדחף הבלתי נשלט לקניות קיבל תווית פסיכיאטרית רשמית. הנחמה: יש טיפול איכותי ויעיל לכך".

"בוא נקרא לילד בשמו ונפסיק לאמץ את הנראטיב שהתקשורת מנסה למכור לנו שהמשק הישראלי במצב רע. במקום לשמוח על הותרת דירוג האשראי של ישראל על כנו, היא מחפשת את הרע. נכון, כל העולם נכנס לטראומה בעקבות הנגיף, אולם אם בוחנים את מצבנו בהשוואה למדינות רבות בעולם - מגלים כי המשק הישראלי חזק מאוד. הנהירה לקניות מקורה בין השאר בעבודה כי אין לאנשים חלופות - במציאות בה הריבית אפסית וגם מחירי הדירות יורדים, לציבור אין אפיק השקעה והוא מנתב את הכסף לקניות, זאת כמובן כאשר מעל הכל מרחף הרצון לפצות את עצמנו על התקופה הלא פשוטה שעברנו. את התודות לאיתנות הפיננסית של המשק צריך לשלוח לעובדי ההייטק - יש כאן 320 אלף איש שמחזיקים את הענף, האקזיטים ממשיכים לזרום, אבל בניגוד להפגנות שמצטלמות טוב, תוכנות קשה לצלם. כל התמונה שמוצגת לציבור מעוותת".