תורתו אמנותו? לא על חשבון מזונות הילדים

אב גרוש ניסה להתגונן מתביעת מזונות לבנו בן השלוש בטענה שהוא אברך כולל שתורתו אומנותו והוא איננו מתפרנס בצורה שמאפשרת לו לשלם מזונות. בית המשפט לא התרשם מהטענות, ובמהלך שלב ההוכחות אף התווספו גילויים שהיטו את הכף

  • חרדים
  • מזונות
מי ומה מונוגמיה (AP, Reuters, Getty Images, Shutterstock)

פסק דין שניתן לאחרונה ע"י השופטת הילה גורביץ שינפלד מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עסק בטענותיו החריגות של אב להשתכרות נמוכה משום שהוא שקוע בעולמה של תורה. האב נתבע ע"י גרושתו לשלם מזונות לבנם בן השלוש, שהיה בן פחות משנה כשהתגרשו.

אחת מטענות ההגנה היו כי הוא בכלל לא אביו של הקטין, אולם טענה זו נדחתה ע"י בית המשפט לאחר שמצא, בין היתר, כי טענה זו עומדת בסתירה לגרסה שמסר האב בדיון קודם שהתקיים בבית הדין הרבני.

טענת ההגנה העיקרית של האב היתה כי על פי דרישת האם - הוא שקע בלימודים תובעניים ב"כולל אברכים" ומשום שהלכה למעשה הוא תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו הוא איננו מחזיק בעבודה מסודרת אלא מתקיים ממלגה זעומה של 1,200 שקל בחודש ומסתייע בתמיכה כספית מאחיותיו.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה
מתקיים מקצבה של 1,200 שקל? לא בדיוק (צילום: ShutterStock)

אלא שבית המשפט לא התרשם מן הטענות. חקירתו של האב גילתה שהוא עוסק בעבודות שונות ומזדמנות - גם הן בעולמה של תורה: בהסעות רבנים ובכתיבת מזוזות ומגילות כסופר סת"ם. בנוסף, הוכח כי הנתבע מקבל כספי מעשר (תרומות צדקה) ממספר גורמים. בחקירה אף נתגלו הפקדות של כספים מזומנים לחשבונו שאת טיבן לא ידע האב להסביר. בחשבון אחר של האב התגלו כספים מזומנים שאף שהיקפם לא היה רב, קבעה השופטת שעצם קיומם מפריך את גרסתו לפיה הוא מתקיים מסכומי כסף מועטים. "ברי כי מי שמתפרנס מקצבה בסך 1,200 שקל לחודש", כתבה השופטת, "לא יצבור חיסכון בסכום שכזה" ואף הוסיפה, כמתבקש, כי "ההסבר כי מדובר בחיסכון עבור הקטין אינו תואם את הטענה כי הקטין אינו בנו".

גילויים אלה הובילו את בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו החוקית כדי לקבוע את יכולת ההשתכרות הריאלית של האב ע"פ שיקול הדעת השיפוטי והוא קבע שיכולתו עומדת על סך 6,000 שקל נטו בחודש (קרי: פי 6 מטענותיו של האב).

בית המשפט הזכיר את הפסיקה הידועה של ביהמ"ש העליון, לפיה על כל אב חלה חובה להתאמץ עד קצה גבול היכולת ולעשות כל שביכולתו לשם קיום חובותיו כלפי משפחתו, והדגיש כי "האמור חל גם על תמידי ישיבות ואברכים בהיות אבות". למעלה מן הצורך, השופטת אף ציטטה ממבחר מקורות שהביעו תמיהה על כך שמי שאינו יוצא ידי חובת פרנסת המשפחה יוכל לשבת ולעסוק בתורה, והבהירה בלשון ברורה כי נטל פרנסת המשפחה איננו מוסר מעל כתפיו בהיותו מסתתר באוהלה של תורה.

עו"ד אוהד הופמן ודניאל פרידנברג, ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחים בענייני משפחה וירושה מסבירים כי מדובר בפסיקה ברורה ועקבית של בתי המשפט. לאורך השנים ניתנו מספר פסקי דין (רובם אף מאוזכר בפסק הדין של השופטת גורביץ) אשר מבהירים כי אברך כולל אינו פטור מחיוביו לאשתו ולילדים. גם כאשר האישה - בתמימות ומטעמים דתיים - מתנדבת לאפשר את לימוד התורה בזמן שהיא נוטלת את עול הפרנסה על כתפיה, הדבר איננו משחרר את האב מחובתו כאמור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully