קחו יום אחד ותכפילו אותו ב-365: הסיפורים מאחורי אנשים עם מוגבלויות

האוכלוסיות עם צרכים מיוחדים הן אלה שנפגעו קשה במיוחד מהקורונה. ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות יצאנו לבדוק כמה בעייתי המצב וגם שמענו סיפורים אישיים שגרמו לנו להבין: לאנשים הללו יש זכות להכרה במשך 365 ימים בשנה, לא יום אחד

  • מוגבלויות
וואלה! עסקים
היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות (יחצ)

כ-800 אלף איש בישראל, קרוב ל-10 אחוז מכלל האוכלוסייה, מוגדרים כאנשים עם צרכים מיוחדים. כ-300 אלף מתוכם הם אנשים שמסוגלים לצאת לעבודה, אבל מעסיקים אינם נוטים לקחת אותם. 74 אחוזים מהם מובטלים, כשליש מסך המובטלים במשק. העבודה של אלה שכן מועסקים, כוללת בעיקר מטלות מונוטוניות מזדמנות ללא תכנית שיקומית ואופק תעסוקתי אמיתי, כגון - מיון, ספירה ואריזה. מרבית העובדים עם הצרכים המיוחדים אינם מועסקים בתנאי עובד-מעביד ואינם זוכים להטבות וזכויות ככל השכירים מן השורה בישראל. ברוב המקרים אנשים עם צרכים מיוחדים עובדים במקומות סגורים המיוחדים להם, ללא הזדמנויות מספקות למגע ולחוויות משותפות עם הקהילה.

מחקר חדש מצא, כי משבר הקורונה העצים עוד יותר את אי השוויון המובנה בשוק העבודה במגזרים הפרטי והציבורי לרעת עובדים עם מוגבלות. לפי הממצאים, נמצא פער של 20% בין אנשים ללא מוגבלות שדיווחו כי הם מועסקים לבין אנשים עם מוגבלות (69% לעומת 49%). בנוסף, יותר מפי שתיים אנשים עם מוגבלות הוצאו לחל"ת, 17% לעומת 8% בלבד בקרב אנשים ללא מוגבלות.
פערים התגלו בין שתי האוכלוסיות גם ביחס המעסיק כלפיהן בתקופת הקורונה. הממצאים עולה, שעובדים עם מוגבלות חשו כי מעסיקיהם העדיפו להמשיך ולהעסיק בימי הקורונה עובדים ללא מוגבלות על פניהם. 54% בלבד מהעובדים עם המוגבלות חשו שקיבלו יחס הוגן ממעסיקיהם, לעומת 62% מעובדים ללא מוגבלות; ו- 24% מהמועסקים עם מוגבלות ציינו שמנהליהם העדיפו עובדים ללא מוגבלות על פניהם בהקשר של יציאה לחל"ת, חזרה לעבודה, שינוי בתנאים והעלאה בשכר. המחקר בוצע על ידי 'מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי' באוניברסיטה העברית עבור הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, קרן משפחת רודרמן, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים וג'וינט-ישראל, כחלק מפרוייקט "מדד הנגישות העירוני 2020".

שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן: "משבר הקורונה חידד את הידיעה שבתחום התעסוקה הקבוצות החלשות יותר בחברה נפגעות ראשונות ואף יותר מכלל האוכלוסייה. בישראל 2020, אחרי כל כך הרבה הישגים שנרשמו כאן במאבק לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, זהו מצב בלתי נסבל. דווקא עכשיו יותר מתמיד מוטלת עלינו האחריות לחזק ולשמר את ההישגים החשובים ואת ההתקדמות בתחום. חברה מתוקנת תמיד נמדדת ביחסה לקבוצות מודרות או מוחלשות. המדינה חייבת להבטיח כי הטיפול בשוק העבורה באנשים עם וללא מוגבלות שנפגעו מהקורונה יתבצע באופן שוויוני. כחלק משגרת הקורונה, ובמסגרת ההיערכות לגלים אפשריים נוספים של תחלואה והגבלות, על הממשלה לאמץ תכנית עבודה לצמצום האבטלה באנשים עם מוגבלות ולוודא שהכשלים מהגל הראשון והשני לא יחזרו".

עוד בוואלה! NEWS

איך ממשיכים להתאמן לאולימפיאדה בבית בזמן הקורונה?

לכתבה המלאה

גם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה והרווחה מחקר שנערך מטעמו לבחינת החסמים וצורכי הסיוע לתעסוקה של אנשים עם מוגבלות, מנקודת מבטם, כבסיס ללמידה ופיתוח תכניות רלוונטיות והלקחים מתורגמים לתכניות אופרטיביות כבר בימים אלו.

בישראל חיים כ-500 אלף איש עם מוגבלות בגילי העבודה. עם זאת, סך הנעזרים בשירותי סיוע לשילוב בתעסוקה מהמשרדים הממשלתיים השונים, עומד על פי הערכות משרד העבודה על כמה עשרות אלפים בלבד. המשמעות היא שקיימת אוכלוסייה גדולה של אנשים עם מוגבלות שאינה עובדת אך גם אינה נעזרת בשירותי הסיוע לשילוב בתעסוקה שמציעה המדינה.

המחקר הנוכחי לא התמקד בהשפעת משבר הקורונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות, אך בראיונות עלה כי חלק ניכר מהמרואיינים שעבדו, הוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המשבר. כמו כן עלה שהמשבר הרחיב את היקף המיואשים מחיפוש עבודה בקרב המרואיינים, שחשו כי סיכוייהם למצוא עבודה הצטמצמו משמעותית בתקופת זו. במסגרת הדוח מוצגים נתונים מתוך סקר כוח אדם של הלמ"ס אודות תעסוקת אנשים עם מוגבלות בתקופת המשבר (ינואר עד ספטמבר 2020). אוכלוסיות המתקשות להשתלב בשוק העבודה נוטות יותר להיפלט ממנו בזמן משבר. הנתונים אכן מלמדים כי שיעור הפגיעה בתעסוקתם של אנשים עם מוגבלות בתקופת המשבר היה גדול משיעור הפגיעה בתעסוקתם של אנשים ללא מוגבלות. נתונים אלו מדגישים ביתר שאת את חשיבותם של שרותי סיוע איכותיים בתחום התעסוקה העונים לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות.

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות החל היום מאפשר לנו להביא את הסיפורים של חלק מהאנשים הללו.

עמוס קורן, מפעל "אקולוגיה לקהילה מוגנת"

עמוס קורן (צילום: יחצ)

מפעל המחזור "אקולוגיה לקהילה מוגנת מתאגיד אקומיוניטי", התאגיד החברתי למחזור פסולת אלקטרונית בגליל המערבי, הוא עסק חברתי המעסיק 80 עובדים בעלי צרכים מיוחדים עם כל סוגי המוגבלויות (פיזיות, מנטליות ורגשיות), במפעל הם עוברים הכשרות וקורסים ועוסקים במחזור והשמשה של פסולת אלקטרונית.

מפעל המחזור לפסולת אלקטרונית הוקם ע"י דני קוגן, אב לילד בשם יהונתן עם צרכים מיוחדים, שיזם וייסד בשנת 2008 את העסק החברתי מתוך מחשבה על עתידו של יונתן ובמטרה לחולל שינוי תפיסה בחברה הישראלית לגבי מקומו של האחר בה.

עמוס קורן, בן 40, מוגדר כסכיזופרן פרנואידי ועובד במחלקה הטכנית. בנוסף, עמוס הוא ילד מאומץ מצ'ילה המתגורר בדיור מוגן של "אנוש". במהלך שירותו הצבאי ב- 2002 עמוס היה עד לאירוע דמים בו נרצחו 6 חברים שלו, והוא נאלץ לסייע בפינוי של חבריו. לאחר סיום הצבא הוא נסע לטיול תרמילאים בצ`ילה ועל הדרך פגש לראשונה את אביו. כשחזר ארצה עבר התמוטטות עצבים פסיכוטית מלוות בפרנויות. הוא התאשפז בבית חולים מזרע ועבר טיפול של עשר שנים.

בהיבט התעסוקתי היה לו קושי רב בהתאקלמות והתמדה לאורך זמן במקום עבודה אחד. הוא עבד בהרבה מקומות ותפקידים (בחנות חשמל, במפעל שוקולד ועוד). כשהגיע לאקולוגיה לקהילה מוגנת החל לעבוד בחנות המחשבים המחודשים במיון ובמחלקת המחזור-שדרוג.

ישי בן טוב, אקומיוניטי

ישי בן טוב (צילום: יחצ)

ישי בן -טוב הוא ראש צוות לוגיסטיקה באקומיוניטי. את שירותו הצבאי הוא עשה בדיוק כמו אביו בחיל הים בסטי"ל אח"י. לאחר הצבא הוא התגורר כחמש שנים בלונדון, וכשאימו חלתה הוא חזר ארצה ושהה עמה עד לפטירתה. לאחר מותה ישי שקע בדיכאונות קשים ולא הצליח לתפקד ולטפל בעצמו. הוא פנה לקבלת עזרה למחלקת הרווחה ועבר להתגורר בהוסטל "קשר". ב-2012 הוא החל לעבוד במפעל 'אקולוגיה אנושית מוגנת', שם מילא שורה של תפקידים במפעל. לאחרונה מונה לראש צוות לוגיסטיקה, וכיום הוא עובד במתקנים ביטחוניים שלא ניתן לפרטם, בסיווג בטחוני גבוה כחלק מעבודת מחלקת אבטחת מידע באקומיוניטי.

לישי יש בת זוג, שרית, אף היא עובדת במפעל. לאחרונה הוא כרע ברך והציע לה להינשא לו. הוא מטפח תחביבים ותחומי עניין רבים כמו - קונדיטוריה, אמנות בעץ ובגבס ומחשבים.

חן חכמון אללוף - מתאונת דרכים לקריירה בתחום הסוציאלי

חן חכמון אללוף (צילום: יחצ)

חן אללוף היא בת 41 נשואה + 2, עובדת סוציאלית משמשת גם כמשאבי אנוש. היא נולדה וגדלה בכרמיאל למשפחה דלת אמצעים. חלומה הגדול היה לצאת לקורס קצינות ולשרת בתפקיד משמעותי. לפני תחילת הקורס אושר לה לצאת לחופשה מיוחדת בת שבועיים על מנת שתוכל לחסוך מעט כסף לרווחת המשפחה. ביום הראשון של החופשה חן ואחותה נסעו לקנות ציוד עבור הקורס, בדרך אירעה להם תאונת דרכים קשה. רכב נכנס בהם מאחור ומעוצמת המכה חן נפגעה באופן קשה ברגליה ובכל גופה ואיבדה את יכולת ההליכה. היא הפכה למוגבלת ושהתה בבית החולים כעשרה חודשים, במהלכם עברה סידרה של טיפולים וניתוחים. לאחר השחרור היא עברה עוד ניתוחים בברכיים ובמשך כשנתיים היא הלכה באמצעות קביים.

העובדות סוציאליות שליוו אותה בתהליך הן אלה שגרמו לה לפנות לתחום הסוציאלי. לאחר שביטוח לאומי ומשרד הביטחון הכירו במצבה והעניקו לה אחוזי נכות לא מבוטלים (כיום יש לה 49% לצמיתות), חן החלה בתהליך שיקום, השלימה את לימודי הבגרות ולמדה תואר ראשון בעבודה סוציאלית. היא עבדה במשך 9 שנים עם נוער בסיכון.


לפני כשנה היא הגיעה לאקולוגיה לקהילה מוגנת. על סדר יומה בעבודה עומד הרצון והצורך לתת מקום לאחר ולשונה, לראות את האחר על אף המגבלות שלו, לתת ולקבל יחס שווה בערך עבודה על אף הפער המקצועי. מאז תחילתה בתפקיד היא מקפיד לערוך שיחות אישיות עם כל עובד ולהיות בקשר אישי עם הצוות המטפל בו בהוסטל ומחוץ להוסטל. הוא מקיימת במפעל על בסיס קבוע מפגשים עם גורמי בריאות ורווחה שמדווחים על תהליך ההתקדמות והצמיחה של כל עובד.

עדן טהרני: העיוורת שמעוררת השראה

עדן טהרני, בת 21, מחולון, בת שירות לאומי-אזרחי, עיוורת, שעברה הרבה חרמות וביריונות בחייה, רוצה להיות זמרת וכבר הוציאה מספר סינגלים.

עדן עשתה שירות לאומי בשנה ראשונה ב'והדרת', תוכנית שבמסגרתה צעירים מתנדבים ומגיעים לקשישים וניצולי שואה. בחלק מהמפגשים יצא לה להליות במרכזי יום והייתה גם מגיעה לבית של הקשישות. היו קשישים שבהתחלה לא ידעו איך להסתדר עם העיוורון של עדן, שהיו אומרים לה "תרגישי טוב". במסגרת התנדבותה לקשישה אחת נפטר בעל, היא הרגישה עוד יותר בודדה, הייתה מסתגרת. היו יוצאות ביחד החוצה, עדן ניסתה לתת לה את כל היחס והחום שיכלה לתת.

בשנה שנייה עם פרוץ הקורונה, הצטרפה לפרוייקט של עיריית חולון שעיקרו היה ליצור קשר עם קשישים בודדים וגלמודים בעיר ולהיות שם בשבילם. היו מקרים שהייתה צריכה להעביר את הטיפול לגורם יותר מקצועי. אם זה ברמה של סיוע במזון, או כאלה שחששה שיכולים לפגוע בעצמם.

למרות שיש לה לקות ראייה, ומנווטת עם מקל נחייה, היא שומרת על אופטימיות, מציבה לעצמה מטרות ומגשימה אותן, תעבור בקרוב לכלב נחייה, דבר האמור לשפר את איכות חייה. במקביל עדן זמרת, יוצרת תוכן ברשתות, יש לה טיקטוק עם מעל 30 אלף עוקבים, אינסטגרם עם מעל 7000 עוקבים, היא מוציאה סינגלים, ובקרוב הולכת לעבור לדירת שותפים וללמוד לתואר ראשון.

האחים של דור

רוני, שיר ועלמה (צילום: יחצ)

רוני, שיר ועלמה ממעלה אדומים הם האחים של דור, אשר מאושפז כבר מעל לשנה בבית החולים השיקומי לילדים ונוער אלי"ן אחרי שעבר פגיעת ראש אנוקסית באופן פתאומי והפך למונשם וסיעודי.

הפגיעה של דור אילצה אישפוז ארוך מאוד באלי"ן. לקראת חג פורים, כמה חודשים אחרי הפגיעה הוא היה אמור להשתחרר בפעם הראשונה הביתה וההתרגשות של האחים לו היתה אדירה, אלא שאז יום לפני, אחרי שכבר הוזמנו הסעות מונגשות ובוצעו הכנות מיוחדות, הגיעה הודעה בהולה שלא ניתן להשתחרר בשל התפרצות הקורונה. המחלקה הועברה למקום סגור בקפסולה מוגנת במיוחד בבית החולים, אליה אסור להם להיכנס בשל סכנת ההידבקות שכן מצבו של דור מצריך הגנה כפולה ומכופלת. המצב גרם ללכך שהאחים לא יכלו לראות את אחיהם הבכור, שלא לדבר על לחבק אותו, לשיר ולצחוק איתו.

האחים מספרים שזו היתה גזירה קשה. ההתמודדות עם הפגיעה של דור עוד היתה טרייה ופתאום הם היו צריכים להתמודד גם עם הקושי הבלתי יתואר של ריחוק כפוי: שיר (9): "הבריאות של דור הכי חשובה ובגלל זה היה אסור לנו לבקר אותו בבית החולים. זה היה לי קשה כי אני מתגעגעת אליו מאוד".

גם האחות עלמה (6) מספרת על הקושי: "הייתי עצובה שאני לא יכולה לשחק איתו, הוא תמיד היה מראה לי משחקים כיפיים בטלפון".

האח רוני הוסיף: "הדברים שלו פה מזכירים לי אותו כל יום אבל הוא לא נמצא וזה מאוד כואב".

עדי נגב - נחלת ערן: תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות

חנוכה בעדי נגב (צילום: יחצ)

'בית היוצר - עדי אופקים', של עמותת עדי נגב נחלת-ערן (עלה לשעבר) לטיפול ושיקום אנשים עם מוגבלויות מורכבות שבמועצה אזורית מרחבים, מרכז תעסוקתי-שיקומי פורץ דרך, שמטרתו להקנות לעובדים המועסקים בו אורח חיים יצרני ובסופו של דבר גם השתלבות בקהילה ועצמאות כלכלית. המרכז הוקם על ידי עיריית אופקים, ולהפעלתו נבחרו צוות הכפר השיקומי 'עדי נגב - נחלת ערן', שמאמין כי צריך לשים את האדם במרכז תוך דגש על תעסוקה מגוונת ומותאמת, עצמאות ושכר מכבד.

במרכז מועסקים כ-80 עובדים ממסגרות שונות, שישתלבו בארבעה מתחמים שונים על פי בחירתם: אומנויות, תעשייה, חקלאות ומתחם בית קפה קהילתי. בסדנאות התעסוקה יקבלו המשתקמים כלים ויועסקו במסגרת מכילה ומשלבת שתאפשר להם להגיע למירב הפוטנציאל הטמון בהם, במקביל לתמיכה נפשית ומוטורית. את הסדנאות ילוו אנשי מקצוע מתחומים שונים ומפעלים כדוגמת FLEX ששותפים בהפעלת סדנת התעשייה.

שיתופי פעולה רבים נרקמו עם 'בית היוצר', שניים מרכזיים הם של בית הקפה החברתי הפועל במקום, המאפשר מפגש של העובדים עם הקהילה, שיספק בעתיד גם שירותי קייטרינג לאירועים פרטיים וציבוריים. כמו כן עובדי החממה החקלאית שישולבו בעבודות הגינון העירוני של עיריית אופקים.

"המרכז החדש הינו מהפכה אמיתית בתעסוקת אנשים עם מוגבלות", אומר אלוף (במיל') דורון אלמוג, יו"ר הכפר השיקומי "עדי נגב - נחלת ערן", "האמונה כי לכל אחד מגיע מקום עבודה ראוי ומכבד היא שהובילה אותנו להיכנס אל תוך הפרויקט המרגש הזה. נמשיך לפעול למען כל אלו הזקוקים לנו עם המון מרץ ואמונה כי מגיע להם הטוב ביותר.

כיצד נסייע לעובד בעל צרכים מיוחדים להיכנס למעגל העבודה - חן חכמון אללוף, איקומיוניטי

  • לפני שמקבלים עובד בעל צרכים מיוחדים לתפקיד חדש ולמעגל העבודה, חשוב מאוד להיפגש אותו לראיון עבודה במקום נינוח ונעים בכדי שמנהל משאבי אנוש /עובד סוציאלי יוכל לשמוע לראות ולהרגיש אותו, האם למרות חששות והפחדים קיים בתוכו רצון ועניין לעבוד ולהשתלב במעגל העבודה. כאיש מקצוע בתחום הטיפול והעבודה הסוציאלית בבואנו לקבל החלטות חשוב מאוד לתת מקום גם לתחושות הבטן ולא להסתמך רק על עובדות יבשות.
  • התאמת התפקיד לעובד וליכולותיו. חשוב מאוד להתאים את התפקיד או התחום באופן מרבי ליכולותיו ולבחירתו של העובד, תוך הקניית מיומנויות וקידום העובד בתחומים נוספים המשיקים לשילוב התעסוקתי ועשויים לעודד ולהשפיע על הצלחתו בתפקיד כגון: הקניית מיומנויות חברתיות, פיתוח עצמאות, העלאת הדימוי העצמי.
  • יום התנסות לפני הכניסה לתפקיד. בטרם הכניסה לתפקיד, מומלץ לזמן את העובד ליום עבודה בכדי שיוכל להתרשם בשטח עצמו מהתפקיד ודרישותיו. ההתנסות תאפשר לצוות המקצועי לבחון את התמצאות במרחב, את הדינמיקה התעסוקתית החברתית ובהתאם להתרשמות לבנות עבורו תכנית עבודה מדורגת שתלווה אותו בתחילת התהליך ולאורך תקופת ההתאקלמות.
  • פידבקים כמנוע צמיחה. מתן פידבק חיובי לעובד, מהווה כלי מאוד משמעותי וחשוב המאפשר לעובד לקבל משוב על עבודתו ותהליך הקליטה והצמיחה בתפקיד.
  • גישת הכוחות. גישה שמראה לאדם את היכולות שלו ואת הכוח בעשיה שלו, גם אם מדובר על צעד קטן זה צעד שהוא עושה ואם הוא עשה אחד קטן הוא יכול הרבה גדולים בהמשך , זה מעניק הרבה כוח להמשיך ללכת קדימה בראש מורם.

יוזמות ליום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות

עמותת איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים) הקימה את מיזם "קמפוס איל"ן און ליין", אשר נולד בעקבות משבר הקורונה.
בקמפוס משתתפים כ- 150 בוגרים עם מוגבלויות פיזיות בקורסים שונים און-ליין להעמקה והעשרת הידע. את הקורסים מעבירים מנחים ומרצים מקצועיים במסגרת שיעורים דיגיטליים. הסטודנטים נדרשים לעמוד במשימות ודרישות הקורס וזוכים לתעודה בסיום הסמסטר. המטרה בין היתר היא העשרת ידע והנגשתו ותעסוקה הפוגתית לימי הקורונה בהם אנשים עם מוגבלויות נאלצים להישאר זמן רב בביתם ללא תעסוקה. מעבר לתכנים ולהעשרה, הקמפוס מאפשר לחברים בו גם ליצור קשרים חברתיים.

בימים אלה מועבר המחזור השלישי של הקמפוס, אשר פונה לאנשים עם מוגבלויות פיזיות מכלל החברה הישראלית וכולל הרצאות במגוון נושאים, בהם: הישרדות בשלג, אורח חיים בריא וספורט, אימון אישי וקבוצתי, תרבות, היסטוריה, סין וסינית, NLP, קידום בפייסבוק, חולמים בגדול, הצגה עצמית ועוד. כמו כן, ישנם קורסים במסגרתם ניתן ללמוד תחומים שונים ואף לעסוק בהם לאחר מכן, כמו תמיכה רגשית טלפונית במוקדי התמיכה של איל"ן.

יו"ר עמותת איל"ן, רו"ח אהוד רצאבי: "קמפוס איל"ן און ליין, נולד כתוצאה ממשבר הקורונה, מהשאיפה להעניק לחברינו מסגרת תומכת נוספת, העשרה, תעסוקה ובעיקר העצמה. מסיימי הקמפוס מקבלים תעודה, ומעבר לכך, הם מקבלים עצמאות והיכרות חברתית מעצימה וזו מטרה מרכזית באיל"ן, על אחת כמה וכמה בתקופת הקורונה בה רבים חשים בודדים. איל"ן תמשיך לשכלל את הרעיון שנולד בעקבות המצב והפך לקמפוס החברתי הראשון, על מנת שחברי העמותה ורבים נוספים יוכלו לקחת חלק במיזם משנה חיים זה".

רו"ח אהוד רצאבי (צילום: יחצ)

בנק מזרחי טפחות, שתומך לאורך השנים בעמותות ועסקים חברתיים המעסיקים אנשים עם מוגבלות או אוכלוסיות מוחלשות, חבר לסטודיו אנד ג'וי , עסק חברתי ייחודי, המתמחה בהכנת חבילות שי ומעסיק עובדים המתמודדים עם מוגבלויות שונות . במסגרת שיתוף פעולה זה, יעודד הבנק את הציבור לרכוש מתנות חנוכה מעמותות ועסקים חברתיים. את המתנות ניתן יהיה לרכוש באתר של סטודיו אנד ג'וי תחת קטגוריית "מתנות חברתיות".

סטודיו אנד ג'וי המשלב בהתמדה עשרות אנשים עם מוגבלויות , פועל בגישה של רווח-רווחה-רוח ומתמחה בעיצוב וביצור זרי פרחים ומתנות. הפעילות מתקיימת מתוך גישה של צרכנות חברתית ברת- קיימא, ללא קבלת תרומות. "יריד האור" של בנק מזרחי טפחות בשיתוף אנד ג'וי, יקודם ע"י הבנק באמצעות קמפיין דיגיטל רחב.

מבין בעסקים החברתיים והעמותות שלוקחים חלק ביריד האור: אדווה-מוצרי ספא מהטבע, אלין בית נועם, נערי האור, יקב טוליפ, בית מרים-איל"ן, גוונים של מתוק, ציפור הנפש, מאפיית ילדודס וסטודיו אנד ג'וי. ביריד ניתן למצוא מגוון מתנות כגון: מגוון חנוכיות, סביבונים בעיצוב מיוחד, מארזי סופגניות מארזי ספא, קרמי גוף, מארזים ליולדת, מארז ממתקים, מלחים מתובלים בטעמים שונים, מארזי שוקולד, יינות ומארזי יינות, עציצים, מארזי מסיבות תה, עוגות וקרקרים ועוד

לדברי תמר סאפר, מנהלת אגף פיתוח ארגוני והדרכה בבנק מזרחי-טפחות: "במסגרת פעילות מזרחי טפחות בקהילה הבנק משקיע משאבים בקידום ותמיכה בעמותות ועסקים חברתיים המעסיקים אנשים עם מוגבלות או אוכלוסיות מוחלשות. הבנק יוזם ומקיים אירועים מגוונים כדי לתמוך בעמותות ועסקים חברתיים, כמו, רכישה של מתנות חג חברתיות על ידי עובדי הבנק לקראת החגים (פסח וראש השנה - בראש השנה האחרון נרכשו מתנות לחג על ידי העובדים בסך 60,000 שקל), רכישת מתנות לאירועים שונים בבנק מספקים חברתיים, הפקת לוח שנה חברתי וכד'. בעשר השנים האחרונות הפיק הבנק מידי שנה בחג הסוכות את יריד יוצרים מהלב למען הקהילה. השנה בשל הקורונה נדרשנו לחשוב על פתרונות יצירתיים והחלטנו לקיים בחנוכה יריד בדיגיטל ובכך להמשיך לסייע ולתמוך בארגונים חברתיים המעסיקים אוכלוסיות עם מוגבלות ,להגדיל את מכירותיהם, להגביר את מודעות הציבור לעשייה החברתית שלהן, ולהטמיע תרבות צרכנית ערכית חדשה" .

מארז תה ואנרגיה חיובית של נערי האור. להשיג בבנק מזרחי טפחות (צילום: יחצ)

לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, חניכי תנועת הנוער העובד והלומד ישתתפו במיזם "שוויון בסלון" של נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. במסגרת המיזם, נערכים מפגשי Zoom ברוח התקופה, עם אנשים עם מוגבלות. בנוער העובד והלומד ובמועצת תנועות הנוער, החליטו לקחת חלק במיזם כדי לחשוף את החניכים והחניכות לקשיים, לאתגרים ולהצלחות של אנשים עם מוגבלות, במרחב האישי והציבורי. זאת, על מנת לעודד ולהרחיב את ההבנה כלפיהם ולעודד יוזמה ויחס מכיל במפגש היומיומי. ההשתתפות במיזם זה הינה חלק מתכנית הדרכה שנכתבה במועצת תנועות הנוער יחד עם הנציבות.

בנוסף, צוות של רכזי שילוב וטכנולוגיה בנוער העובד והלומד לוקח חלק ב"האקוטיזם", האקתון מיוחד בשיתוף עם גופים וארגונים נוספים לפיתוח מוצרים טכנולוגים וחברתיים. במסגרתו פיתח הצוות מהתנועה מערכת לחיבור בין מתנדבים לבין מקומות התנדבות וילדים שמעוניינים בחונכות אישית.

פעילות הזום של הנוער העובד והלומד (צילום: יחצ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully