לאחרונה התפרסם, כי שירה איסקוב אשר כמעט נרצחה על ידי בעלה, ביקשה לחסן את בנם התינוק גם ללא הסכמת האב, שסירב לכך מתא המעצר בעודו ממתין למשפטו ולבירור כתב האישום שהוגש כנגדו. במקרה טראגי וחריג זה, עומד חוק זכויות החולה לצידה של שירה, בקובעו כי כאשר הואשם הורה בעבירות אלימות כלפי קטין, ניתן יהיה להעניק לילד טיפול רפואי גם בלא הסכמת אותו הורה.
בעקבות מקרה זה שבה והתעוררה השאלה מתי רק אחד מההורים מוסמך לקבל החלטות לבדו על ילדם המשותף ומתי יוכל בעצם לשמש עליו כאפוטרופוס יחיד ובלעדי בנוגע לכל ענייניו וצרכיו השוטפים, לרבות ובפרט בריאותו וחינוכו ומבלי להיזקק להסכמת ההורה הנוסף. הסכמת ההורים נדרשת בעצם בכל דבר ועניין הקשור בקטין, לרבות ובפרט בענייני הוצאתו של הקטין לחו"ל, ענייני חינוך ובריאות.
אפוטרופסות טבעית של ההורים עד הגיע הילד לגיל 18 שנים
ככלל קובע חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כי שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים עד הגיעם לגיל 18 שנים. משמעות האפוטרופסות היא למעשה האחריות ההורית המשפטית והנורמטיבית של ההורים המטילה עליהם חובה אך גם זכות לדאוג לכל צרכיהם. על ההורים לפעול בשיתוף פעולה וככל שלא הושגה ביניהם הסכמה, רשאים הם לפנות ביחד או לחוד לבית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע בצורך הספציפי שלשמו נדרשה הכרעת בית המשפט.
כך קרה, למשל, במקרה שבו בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה שהגשתי בשם אמו של קטין לאפשר לתת לו ריטלין כטיפול תרופתי על אף התנגדותו של האב. במקרים כגון זה מסתייע בית המשפט בגורמי מקצוע כדי לבחון איזו מעמדות ההורים עדיפה, צודקת ו/או נכונה יותר והכל בהתאם לעיקרון העל, הלוא הוא עיקרון טובת הילד אשר על פיו יישק דבר. בתוך כך, וככל שעמדות ההורים המנוגדות נשענות על המלצות גורמי מקצוע, עשויה להכריע חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.
מתי הסמכות לקבל החלטות על קטין תהא בידי רק אחד ההורים?
ואולם, במקרים מסוימים אין מדובר אך ורק בהחלטה נקודתית שבמחלוקת בין הצדדים כמו למשל בצורך בקבלת חיסון, מתן ריטלין ואפילו הסכמה הנוגעת לענייני חינוך בבית הספר, רישום למסגרת חינוכית חדשה וכיוצ"ב, אלא בקביעה גורפת, כי רק אחד מההורים יהיה מוסמך באופן בלעדי לשמש כאפוטרופוס בכל ענייני ילדיהם המשותפים ומבלי להיזקק לאישורו והסכמתו של ההורה הנוסף, כך שבפועל נשללות זכויותיו של ההורה הנוסף לשמש כאפוטרופוס על הילדים, בין אם באופן זמני ובין אם לצמיתות, הכול בהתאם לנסיבות.
על ההורה המעוניין בכך להגיש תביעתו בבית המשפט לענייני משפחה ולהוכיח, כי ההורה השני נמנע מלשתף פעולה ושהתנהלות מעין זו לא רק שאיננה משרתת את טובת הילד אלא אף פוגעת בו באופן המצדיק להיעתר לתביעה.
אין רשימה סגורה של עילות אשר בעטיין תקום לאחד ההורים הזכות לעתור בתביעה שכזו, אולם ככל שאותו הורה ממעט לקיים קשר וזמני שהות עם הילד, ממעט לקיים קשר עם ההורה הנוסף ביחס לילד ולא נותן מענה בתוך פרק זמן סביר לצרכיו, בכלל זה אף חתימה על מסמכים או מתן אישור עבור צורך הכרחי תהא נטיית בית המשפט להיעתר לתביעה ולצמצם לעיתים לחלוטין את הצורך בקבלת הסכמתו בעניינים הנוגעים לקטין.
משרד עורכי דין דן לימור עוסק בענייני משפחה ומעמד אישי ומתמחה בסוגיות הקשורות באפוטרופסות