זה לא סוד כי משבר הקורונה הביא את שוק התעסוקה הישראלי למצב הקשה בתולדותיו, ולאחד מהחריפים ביותר בעולם המערבי. לפי נתוני שירות התעסוקה, ישנם למעלה מ-900 אלף דורשי עבודה. אנשי המקצוע גורסים כי ייקח שנים רבות עד שאחוז האבטלה במשק יחזור למספר חד-ספרתי. באווירה הזו, ממשלת ישראל עושה כל שביכולתה כדי להניע את הכלכלה ולצמצם את מספר המובטלים במשק, או לכל הפחות - נמנעת מפעולות שעלולות להרחיב את המשבר העמוק שכבר קיים.
אך כנראה שלא כולם בממשלה שותפים למאמץ. מצד אחד מנסה שר האוצר לצמצם את מספר המובטלים, אך מהצד השני, שר התקשורת יועז הנדל, מקדם רפורמה שתצמצם את התחרות בשוק התקשורת, תגרום להעלאת מחיר האינטרנט לצרכנים ועלייה ביוקר המחייה, ותוביל לפיטורי אלפי עובדים מתחום התקשורת.
מטרת הרפורמה, אותה מקדם שר התקשורת, היא ביטול ההפרדה בין שירות תשתית לבין שירות גישה לאינטרנט הקיימת כיום בישראל. נדמה, כי בתוך מהומת הקורונה הכללית, השיח בנושא נותר מעט "מתחת לרדאר" - אך זו טעות; הרפורמה הזו עוסקת בשירותי האינטרנט, הוצאה שקיימת כמעט בכל בית בישראל.
במשך שנים רבות, הפרדה זו, שקיימת אגב במדינות נוספות, הייתה חיונית; אם על התשתית התחרו 2 חברות בלבד - בזק והוט, שתיהן מונופול בתחומן, הרי שעל שירותי הגישה מתחרות כ-20 חברות שונות - ובהתאם לכך, המחיר לצרכן תחרותי. ההפרדה הזו מונעת מבזק והוט לעשות בשוק האינטרנט ככל שיעלה על רוחן, ההפרדה הזו ייצרה תחרות, ותחרות, כידוע, טובה לצרכנים. הוכחה לכך ניתן לראות בעצם העובדה שמשרד התקשורת, כמו גם בתי המשפט, הותירו את ההפרדה הזאת על כנה, מתוך הבנה שהיא תורמת לאזרחים.
אך שר התקשורת מנסה לבטל את כל זה. הוא מתעלם מכך שהמהלך יגרום לסגירתן של ספקיות האינטרנט בישראל, שאלפי עובדיהן יאבדו בקרוב את עבודתם, שמתן רישיון ספק אינטרנט לדואופול בזק והוט יחזק אותן עוד יותר, ומכך שהוא למעשה מחסל את התחרות בשוק התקשורת בישראל. וכך, בהיעדר תחרות גם בענף התקשורת, מחיר האינטרנט לאזרחי ישראל צפוי להאמיר משמעותית ולהעלות את יוקר המחיה.
ההצדקה שניתנת לקידום הרפורמה טמונה בשתי סוגיות. האחת, לתת מענה ללקוחות שאינם פעילים - אך עדיין משלמים על השירות. השנייה - להקל על הצרכנים להתנהל מול נציג אחד שיספק מענה לבעיות ספק או תשתית גם יחד, במקום מול שניים. מדובר בבעיות הנחשבות 'פשוטות' יחסית, שניתן לטפל בהן בקלות. עד כדי כך שכבר היום יכול צרכן שמעוניין בכך לקבל שירות אחוד במסגרת השוק הסיטונאי; הוא רק צריך לבקש. בבעיות הנ"ל ניתן לטפח באופן ממוקד וישיר. הענקת רישיון ספק אינטרנט לבזק והוט על מנת לטפל בבעיות אלה, היא דרך פעולה מוטעית, בלתי פרופורציונלית ומוגזמת, וטמון בה מחיר כבד מדי של חיזוק המונופולים וביטול התחרות.
בעת הזו, מדינת ישראל, והממשלה שעומדת בראשותה, לא יכולה להרשות לעצמה ליזום מהלך שמחד - יוביל לפיטורי אלפי עובדים ולזעזוע ואי-ודאות בשוק התקשורת בישראל, ומאידך - יעלה את מחיר שירותי האינטרנט לאזרחי המדינה, בתקופה בה רבים מועסקים מהבית ותלויים בשירות האינטרנט לצורך המשך עבודתם, ובשעה שפרנסתם של רבים נפגעת משמעותית. ייתכן ובשל המצב הקיים, ולאור ההשלכות הקשות של משבר הקורונה שצפויות להישאר עימנו גם לאחר שיימצא חיסון, כדאי לממשלה אף לבחון הקמת ועדה שתדון האם ואילו רפורמות ניתן ונכון לקדם כרגע. כך או כך, ראוי שממשלת ישראל והשרים החברים בה ייתנו את הדעת על מהלך שנזקיו רבים על התועלת שתצמח ממנו, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".
לימור ליברמן-לביא היא יו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי