מאז תחילת 2020 איבד הדולר מערכו כ-6% כנגד סל מטבעות שבמדד DXY - סל הכולל את האירו (57.6%), הין היפני (13.6%) וכן את הליש"ט, הדולר הקנדי, הקרונה השבדית והפרנק השווייצי. ערכו ירד גם בכ-21% כנגד הזהב, ובכ-60% כנגד הביטקוין, הזהב הדיגיטלי. הסיבה לנחיתה הזו של הדולר, נעוצה במדיניות הפדרל ריזרב (הפד), הבנק המרכזי של ארה"ב.
סך היצע הכסף במשק האמריקאי גדל השנה בכ-26.4%. מכ-15,300 מיליארד דולר בתחילת ינואר ל-19,100 מיליארד דולר באמצע נובמבר. את סך אספקת הכסף במשק מבטאים במונח M2 - הוא כולל את כל המזומנים, פיקדונות עו"ש, וכן פיקדונות שהם "מעין מזומן" ,כמו פק"מים למיניהם, אותם ניתן להמיר בקלות ובמהירות למזומן. הגידול, באחוזים, שווה לגידול מאז 2014 ועד 2020. בדולרים, 3.8 טריליון דולר, הוא שווה לסך הגידול ב-M2 בין השנים 1981 ו-2002.
עד כמה שזהו סכום גדול, הוא רק 60% מסך הכסף החדש, כ-6 טריליון דולר, שנוצר בדמות חוב על ידי הבנקים המסחריים והבנק המרכזי, בשנת 2020. מהסך העצום הזה של כסף חדש, 3.1 טריליון הם בהדפסה ישירה של הפד ונועדו למנוע את עליית הריבית נוכח הגידול העצום בחוב הממשלה הפדרלית. זה גדל מ-23.2 טריליון דולר בסוף 2019 לכ-27.3 טריליון דולר היום. חוב זה שנועד ברובו לממן גירעון תקציבי מצטבר של מעל 3.1 טריליון דולר בשנת התקציב 2019, ועוד מעל 500 מיליארד דולר גירעון חדש שהצטבר בחודשיים הראשונים, אוקטובר ונובמבר, של שנת התקציב 2021.
במשטר של כסף קבוע זינוק כזה בביקוש הממשלה לכסף היה דוחק החוצה מבקשי אשראי אחרים ומזניק מעלה-מעלה את שערי הריבית. עלייה בעלות הריבית בכלל, ושל הממשלה הפדרלית בפרט, אינה עניין שהפד יכול להרשות, ובכל מחיר. משק הבנוי על הר חוב של מעל 81 טריליון דולר ואינו מגדיל בשנה רגילה את התוצר אפילו לא בשיעור מחצית הריבית שעל החוב, אינו יכול לשאת גידול בריבית בכלל, ובשנת הקורונה בפרט.
ואכן נוכח הגידול העצום הזה בהיצע הכסף שערי הריבית הלכו וקרסו. בתחילת ינואר 2020 עמדה הריבית (התשואה לפדיון) על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב לשנה, על 1.56% זו תצנח ביותר מ 90% לריבית של 0.12% בתחילת דצמבר. גם הריביות לטווח ארוך יותר יצנחו, זו של איגרות החוב לעשר שנים תרד ב-51% מ-1.88% ל-0.92% וזו של איגרות החוב ל-30 שנה תרד בכ-28%.
ההערכות הן כי הידרדרות הדולר תימשך.
בהתחשב בעובדה כי האינפלציה הרשמית בארה"ב עומדת על כ-2% לשנה, והמעשית על ככפול הסך הזה, ברור כי כל איגרות החוב של ממשלת ארה"ב נושאות כיום ריבית ריאלית שלילית. ההתחייבות המוצהרת הן של הבנק המרכזי והן של הממשל החדש להמשיך במדיניות הגירעון, ההדפסה והריבית אגרסיביים, מבטיחים כי שיטפון הדולרים לא עומד להתייבש בשום זמן הנראה לעין.
הקומבינציה של גידול דרמטי בכמות הדולרים, המפעיל לחצים קבועים כלפי מטה על ערכם, וההבטחה של הפד להמשיך להחזיק את הריבית על איגרות החוב הממשלתיות בתחום הריבית הריאלית השלילית, מבטיחות כי משקיעים זרים לא ינהרו לרכוש דולרים כדי לקנות בהם חוב אמריקאי.
מסיבה זו בין השאר, מעריכים אנליסטים שונים כי מגמת ההידרדרות במחיר הדולר תימשך. "מומחי מטבע הזר אצלנו מאמינים כי הירידה הנוכחית בדולר היא רק ההתחלה של ירידה מבנית בערך הדולר... הוא עשוי ליפול יותר מ-20% משיאו האחרון (במרץ)", נכתב בדוח של גולדמן זאקס לא מזמן. מומחים אחרים מעריכים כי הנחיתה תהא עוד קשה יותר. מנהל מחלקת המט"ח באי.גי. ביסט השקעות, העריך כי הדולר ייפול ב-36% כנגד האירו בשנתיים הקרובות. והמשיך, "החולשה הנוכחית של הדולר היא התחלה של מהלך גדול מאוד שיפגע במשקיעים רבים החשופים לדולר דרך השקעות באיגרות חוב ובמניות".
הנה כי כן, גם ללא אינפלציה רשמית במדד המחירים לצרכן, המתיימר למדוד את הירידה בכוח הקנייה "הצרכני" של הדולר, הדפסת הכסף הולכת ופוגעת גם בכוח הקנייה "ההשקעתי" של הדולר. ירידה בכוח זה מתבטאת היטב במחיר כל הנכסים, ובמיוחד אלו המהווים הגנה וגידור כנגד הדולר האמריקאי בכלל, ומדיניותו המוניטרית המופקרת של הפד בפרט, ובראשם הזהב והביטקוין.
הביטקויין נהנה מרוח גבית
לאחר שנתיים במדבר, ושפל של 3,300 דולר לביטקוין בדצמבר 2018, ירידה של כ-75% מהשיא של 19,783 דולר בדיוק שנה לפני כן, זכה הביטקוין לעדנה מחודשת. במהלך 2020, לאחר שהוכיח איתנות ויציבות ולאחר שלא נעלם לגמרי כמו שחזו בשעתו כמה מאויביו הגדולים כמו פרופסור קרוגמן, ויו"ר ג'.פי. מורגן, ג'יימי דימון, החלו יותר ויותר משקיעים מוסדיים להתחמם לרעיון כי הביטקוין הוא נכס פיננסי חדש המתחרה בזהב.
ביוני פירסמה חברת פידלטי העוסקת בניהול השקעות ולה כ-3.3 טריליון דולר בניהולה, סקר שערכה אצל 800 משקיעים מוסדיים מאירופה ומארה"ב. בסקר השיבו 60% מהנשאלים כי לנכסים קריפטוגרפיים, כמו הביטקויין, מקום בתיק ההשקעות שלהם. גרייסקייל, חברה ציבורית המנהלת כמה קרנות המשקיעות בנכסים קריפטוגרפיים ובראשם ביטקוין, דיווחה כי נכון למחצית הראשונה של השנה סך של 1.4 מיליארד דולר הוזרמו לקרנות השונות שהיא מנהלת. כשלושה רבעים מההשקעות הופנו לזו העוקבת אחר הביטקוין. 85% מהמשקיעים הנ"ל היו משקיעים מוסדיים.
הביקוש הזה לבדו של משקיעי גרייסקייל ברבעון השני, עלה על כל הביטקוינים החדשים שנכרו באותו רבעון, כך על פי האנליסט קווין רוק. שווי השוק של הביטקוין עדיין קטן מאד, פחות מ-350 מיליארד דולר, בהשוואה למשל לשווי שוק של מעל 10 טריליון לכל הזהב הפיזי בעולם. אך גם כך הפוטנציאל והקשר בינו ובין עתיד הדולר הוכר לא מכבר על ידי לארי פינק מנכ"ל בלאקרוק, חברת השקעות מהגדולות בעולם, המנהלת השקעות בסך 7.4 טריליון דולר: "ישנה אכן אפשרות כי הנכסים הקריפטוגרפיים יתפתחו להיות נכס פיננסי בינלאומי... להם השפעה ממשית על הדולר... הופכים אותו (את הדולר) לפחות רלוונטי למשקיעי חוץ המחזיקים נכסים הנקובים בדולרים".
אך לא רק המשקיעים המוסדיים התחממו לביטקוין. שתי חברות המציעות ארנקים אלקטרוניים, פייפאל וקאש-אפ, גם הן הוסיפו לארנקיהן את היכולת לקנות ביטקוין והתוצאות היו מדהימות. ברבעון האחרון דיווחה קאש-אפ כי ברבעון השלישי של השנה סך של 1.63 מיליארד דולר של ביטקוין נרכשו דרך הארנק הדיגיטלי שלה.
בניגוד לדולר, לביטקוין אין מועצה בת שבעה חברים המחליטה בחשאי כמה ממנו ייוצרו השנה, קצב הייצור הזה קבוע ונעול בפרוטוקול המנוהל באופן מבוזר על ידי מיליון הכורים המתחזקים את הרשת. עד היום יוצרו 18 מיליון ביטקוין, והם ממשיכים להיות מיוצרים, בשלוש השנים וחצי הבאות, בקצב של 6.25 ביטקוין חדשים בכל כ-10 דקות, או כ-328,500 ביטקויין לשנה עד 2024, אז ייחתך קצב הייצור שוב במחצית. עם חוב ממשלתי תופח המשלם ריבית שלילית. והמשך הייצור המסיבי של כסף חדש כמובטח על ידי כל הבנקים המרכזיים בעולם, לא יהיה זה ניחוש פרוע להאמין כי הביטקוין, אשר היה הנכס הפיננסי המבטיח ביותר בשנה האחרונה כמו גם בעשור האחרון, ישמור על כתר זה גם בשנה שבפנינו, שעה שהדולר ימשיך בהידרדרותו.
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקאסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart