"בית הדין נבוך ומרים ידיים ונאלץ לסלק עצמו מלדון בכל תביעה שתוגש בנושא מזונות לילדי הזוג".
כך החליט בית הדין הרבני בנתניה לאחר כשלוש שנות דיונים בתיק מבלי שהייתה לו הסמכות לכך. בכך הדיינים קיבלו את טענתה של עו"ד דקלה אסייג ירמיהו ממשרד אסייג - ירמיהו ימיני ושות', באת כוחו של האב, שטענה מהיום הראשון, כי לבית הדין אין סמכות לדון בתיק בהסתמך על הלכת שרגאי ופרשנות בית המשפט העליון.
הדיינים מחו על כך שהלכת שרגאי ופרשנות בית המשפט העליון מוחקים למעשה את הסעיף בחוק המאפשר לבתי הדין הרבניים לדון בתביעת מזונות ילדים, אף על פי שהחוק מסמיך אותם לדון בכך. למרות המחאה המובעת בפסק הדין, בדעת רוב, פוסקים דייני ההרכב חד משמעית שאין לבית הדין סמכות לדון בתביעה, שהיא תביעה עצמאית.
לפני כ-3 שנים, עד שהתקבלה ההחלטה המיוחלת באשר לחוסר הסמכות, פסק בית הדין מזונות זמניים בסך 4,500 שקלים לחודש. עוד בטרם נשמעו הראיות בתיק, ניתנה החלטה שלפיה המזונות הזמניים יהפכו קבועים. האב הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, במסגרתו הלין גם באשר לסוגיית הסמכות. בית הדין הגבוה קיבל את טענת באת כוחו של האב באשר למזונות וביטל את ההחלטה שקבעה שהמזונות הזמניים יהפכו לקבועים. יחד עם זאת, הייתה התעלמות מהטענה לפיה לבית הדין אין סמכות לדון בתיק.
בפסק דינו של אב בית הדין, הרב יצחק רפופורט, אשר אל דעתו הצטרף הרב אוריאל אליהו, מציין בית הדין כי גם האפשרות שניתנה על פי הלכת שרגאי לדון בתביעות שבמהותן הנן תביעות השבה, אינה ניתנת ליישום. בכך, למעשה, לבית הדין אין יכולת לדון בתביעה למזונות קטינים אלא בהסכמת שני ההורים.
בית הדין פסק כי למרות שהמזונות נפסקו בהיעדר סמכות, האישה לא תחזיר את דמי המזונות שקיבלה. הוא נימק החלטתו זו בכך שבמהלך השנים ניתנו החלטות שונות של העליון בסוגייה. על כן, ההחלטות שניתנו עד להחלטת בית המשפט העליון משנת 2019 (בבע"מ 7628/17 ), אף שהן בטלות רטרואקטיבית, אין המדובר בהחלטות שניתנו בתוך התעלמות מהוראות בית המשפט העליון. לכן, בית הדין קבע כי לא יהיה צודק להטיל את תוצאות התהליכים המערכתיים המובנים על בני הזוג שפעלו בהתאם להחלטות שניתנו. באותה נשימה קובע בית הדין כי ככל שישנו חוב מזונות בעבור התקופה האמורה, אין מקום לגבותו.
בסופו של יום, ועל אף השוני בהנמקה, בית הדין הורה על מחיקת התביעה של האישה למזונות ילדים ועל ביטול מכאן ולהבא של פסקי הדין למזונות זמניים. בנוסף, הורה ביה"ד על מחיקת כל חוב שנוצר לאב עקב פסקי הדין הקודמים ועל סגירת תיק ההוצאה לפועל שהאשה פתחה נגדו.
עוה"ד דקלה אסייג ירמיהו העוסקת בדיני משפחה: "לפסיקה תהיה השלכה על כל התביעות למזונות ילדים שיוגשו לבתי הדין, כאשר אחד הצדדים יסרב לדון בתיק בבית הדין הרבני ויעדיף על פניו את בית המשפט לענייני משפחה. זוהי פסיקה חשובה מאין כמותה שמקבעת את ההלכה באשר לחוסר סמכותו של בית הדין לדון בתביעה עצמאית למזונות קטינים בהעדר הסכמה של שני הצדדים, והיא אף יכולה להיות רלוונטית במקרים מסוימים גם בתיקים מתנהלים. לקביעה יש חשיבות של ממש במיוחד בימים אלה בהן לאור פסיקת ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15 והשוני של יישום ההלכה בין הערכאות השונות. לגבי התיק הספציפי עודנו לומדים את פסק הדין ונשקול את צעדנו בהתייחס לכך שאנו סבורים שהיה מקום גם להורות על השבת הסכומים ששולמו".