חברת "גמי וחיים בע"מ", בבעלותו של איש העסקים השוויצרי חיים חמו, אינה נושה מובטחת של אלדד פרי וקבוצת הנדל"ן שלו. -כך טוענים הנאמנים שמינה בית המשפט לקבוצת אלדד פרי, עורכי הדין גונן קסטנבאום ואהוד גינדס. עמדתם כלולה בבקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי מרכז, שמבקשת למחוק שיעבודים על קבוצות רכישה של קבוצת פרי, שנרשמו על שם גמי וחיים חודשיים בלבד לפני תחילת ההליכים.
בספטמבר 2019 רכשה "גמי וחיים" מניות בהיקף של 40% מקבוצת פרי. במסגרת ההתקשרות מונה חמו לחבר בדירקטוריון של קבוצת פרי, ובנו גבריאל מונה למנכ"ל החברה. ואולם הדברים השתנו במהירות, במהלך 2020, כשלחיים חמו התחוור בהדרגה, כך לדבריו, שקבוצת פרי אינה כה מצליחה כפי שחשב. ביולי השנה נחתם הסכם נוסף בין הצדדים, שבו מצוין מפורשות כי קבוצת פרי נקלעה לקשיים תזרימיים, מה שמעיד על כך שחמו ידע היטב על מצב הקבוצות זמן רב לפני פתיחת ההליכים.
באותו זמן החלה "גמי וחיים" לרשום את השיעבודים לטובתה על החברות של פרי ברשם החברות בלבד, אך לא על זכויותיהן במקרקעין; באוגוסט כבר הודיעה "גמי וחיים" על ביטול הסכמי ההשקעה בקבוצת פרי, צעד שאף הביא לכך שחמו ובנו התפטרו מדירקטוריון החברה ומניהולה.
בספטמבר החלה "גמי וחיים" את הליך חדלות הפירעון של אלדד פרי ושל הקבוצות שניהל, בגין חוב נטען של 218 מיליון שקל, ולמעשה היא זו שהתניעה את כל המהלכים המשפטיים הנוכחיים. בבקשתם אף נטען כי בהתקשרות מול קבוצת פרי הוצגו להם "מצגי-שווא", לשון הבקשה שהוגשה מטעמם לבית המשפט.
ואולם הנאמנים מטעם בית המשפט, עורכי הדין גינדס וקסטנבאום, כותבים בבקשתם, שהוגשה כעת לבית המשפט, כי מכלול המהלכים של חמו נועד להרחיק אותו ואת החברה שלו מהשליטה בקבוצת פרי, כדי ליצור לה מעמד כנושה מובטח ביחס לקבוצה, ולמנוע מצב שבו תיחשב לבעלת מניות בקבוצת פרי וכנושה נדחה או רגיל.
הנאמנים מבקשים להורות על ביטול השיעבודים על הקבוצות של פרי, שנרשמו כחודשיים לפני הליך חדלות הפירעון, שכן המשמעות של קיומם תהיה העדפת נושים. "יצירת ורישום השיעבודים בחודש יולי 2020 לטובת המשיבה, כפסע לפני קריסתה הרשמית של קבוצת פרי, מקנה עדיפות מובהקת וברורה למשיבה ביחס ליתר הנושים של החברות, שעה שפעולה זו שדרגה את מעמדה של המשיבה למעמד של נושה מובטחת, בעוד שאילולא פעולה זו, היה מעמדה כשל נושה נדחה (בשל היותה בעלת מניות) או לא היותר כשל נושה רגיל", כתבו בבקשה.
מדובר במכה כואבת לחמו, אך בצעד עקבי של הנאמנים לאסטרטגיה שהתוו, לפיה יש לפעול אצל הנושים המובטחים כצעד חיוני להביא את החברות של פרי להבראה.
דוגמה אחרת להתייחסות לנושה מובטח מצויה בחיכוכים הקשים בין הנאמנים לבין קרן אקספו, שמלווה שלושה פרויקטים של פרי: "פרי פלייס" ברחובות, "פרי בסט" בלוד ו"פרי ארט" בבת ים - שבהם השקיעה סכום כולל של כ-196 מיליון שקל.
הטענה הבסיסית של הקרן ושל חלק מנציגויות הקבוצות היא כי בשלושת הפרויקטים, רוב יחידות הדיור נמכרו לאנשים פרטיים, וכי לאלדד פרי יחידות דיור ספורות בלתי מכורות. לפיכך רוצים בקרן להחריג את הפרויקטים הללו מפעילות הנאמנים.
הנאמנים טוענים מנגד כי "אקספו" התנהלה שלא כדין עם חברי הקבוצות, לא העניקה להם בטוחות לפי חוק המכר, וכי התנהלותה בפרויקטים הייתה לא תקינה, וחסרת תום-לב, מה שמחייב את הכללת הפרויקטים במסגרת כלל הפרויקטים שנמצאים תחת טיפולם. החשש הגדול של הקרן הוא שמעמדה כנושה מובטח בפרויקטים של פרי ייפגע, באם הפרויקטים שלה לא יוחרגו ויושלמו בצורה עצמאית, או שייכנסו להליכי כינוס נכסים.
לפני כשבועיים שיגרו הנאמנים תלונה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, ובו הביאו את הדוח שהוציא הממונה על חוק המכר במשרד השיכון, עמית גריידי, שבו הביעו תמיהה כיצד קרן מימון בגודלה של אקספו נמצאת בחשיפה פיננסית של כ-200 מיליון שקל לקבוצת פרי.
הנאמנים הביאו גם את החלטתו של הממונה לקבוע כי קרן אקספו נדרשת לעמוד בהוראות חוק המכר והורה לה לפעול בשיתוף עם הנאמנים לרשום את הזכויות בקרקע על שם רוכשי הדירות. הדבר טרם נעשה. הממונה טרם הגיב על הפנייה.
ואילו אקספו טענה במסמך שהגישה בשבוע שעבר לבית המשפט כי "הנאמנים מקפידים לדרדר את רמת השיח ואת רמת הטיעון בכל מסמך המוגש על ידם לבית המשפט הנכבד".
במסמך שהגישה נטען אף כי הנאמנים מסכסכים בין הקרן לבין חברי הקבוצות, שחלקן, כמו בפרי ארט בבת ים, מעוניינים להשלים את הבנייה בסיוע אקספו, ולא מעוניינים להיכלל בנאמנות.