נשיא המדינה: "דוח העוני האלטרנטיבי הוא מהקשים שקראתי"

דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020 פורסם היום (רביעי) וממנו עולים מספר ממצאים מדאיגים.
התפרצות מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי הביאו להתרחבות המצוקה הכלכלית ולזינוק בשיעורי העוני בישראל 2020.

422,000 משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית (14.5%+)*; 268,000 משפחות הידרדרו לעוני (9.2%+)*; 143,000 משפחות התווספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי (4.8%+)*; מעמד הביניים התכווץ בשישית (15.5%); רק רבע (23%) ממשקי הבית במצב כלכלי טוב; מחצית (50.7%) מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר; רבע (24%) מהציבור היו זקוקים לסיוע ולא קיבלו אותו.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין: "דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני. הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. לצד הפגיעה הממשית במעמד הביניים, מתברר שהאוכלוסיות הכי הפגיעות, סובלות בצורה הקשה ביותר בזמן המשבר הנוכחי. בשונה מדוחות אחרים, הדו"ח של ארגון לתת משקף את הפן האנושי של העוני, ונותן במה לאנשים עצמם. בדו"ח של ארגון לתת, אנחנו יודעים שיש מאחורי כל מספר, שם, אדם, אבא, אימא, ילד, ילדה, חיילת משוחררת, סטודנט צעיר, שהם ללא גב כלכלי, ללא תמיכה, בחשש מתמיד, חלקם רעבים. הדו"ח חושף, בצורה פשוטה ובהירה, את משבר האמון והשבר הפנימי שאנו חווים בימים אלה בינינו לבין עצמנו, ברמה החברתית והלאומית. תודה לכם אנשי 'לתת' על האחריות שלקחתם על עצמכם בשיקוף מציאות החיים בישראל. ותודה לכם ולעמותות השותפות על המענה שאתם מעניקים לאלפי אזרחים מדי יום".

ז'יל דרמון, מייסד ונשיא לתת: "הזינוק בשיעורי העוני מאמת את התחזיות הכלכליות הפסימיות ביותר של תחילת המשבר, ומדגיש את חולשות ה-אקו סיסטם בישראל. הקורונה הפרה את האיזון הכלכלי העדין ודחפה עשרות אלפי משפחות חדשות למצוקה כלכלית ועוני, אבל המדינה היא זו שבעצם יצרה את התנאים לשבריריות זו, בכך שסירבה בעבר להשקיע באופן משמעותי באותן המשפחות לבניית איתנות חברתית. הסבירות לחיסון נגד COVID-19 בשנה הקרובה, מאפשרת לנו לראות את האור בקצה המנהרה. אבל ברגע שהמגבלות יסתיימו והצמיחה תתחדש, יהיה צורך להתחיל בעבודה ארוכה ואיטית בבנייה מחדש של המרקם החברתי שלנו, שנפגע קשות. זו גם הזדמנות היסטורית לתקן כישלון מבני בחברה הישראלית, ולשקם את הפערים שהונצחו בה לאורך השנים. רק כך, לא נאבד אנושיות בעולם החדש, ונוכל להשיב רמה מינימלית של לכידות חברתית. במקרה של המשך חברה ישראלית משוסעת ואי שוויונית, אני לא בטוח שיש למדינת ישראל עתיד אמיתי".

• מימדי מצוקה כלכלית חסרי תקדים - 422,000 משקי בית חדשים נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6% בזמן המשבר, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר (עליה של 14.5 נקודות האחוז).
• שיעורי העוני מזנקים - שיעור העוני בישראל זינק, בהערכה זהירה ושמרנית, מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582,000) לכמעט שליש (29.3%, 850,000), היינו הצטרפות של 268,000 משפחות למעגל העוני ועליה של 9.2 נקודות האחוז.
• התכווצות מעמד הביניים - הצטמצם בשישית (15.5%), כשליש ממעמד הביניים (29%) ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי.
• התרחבות היקפי אי הביטחון התזונתי - 656,000 (22.6%) משפחות חיות באי ביטחון תזונתי בישראל, מתוכן 286,000 (9.9%) משפחות באי ביטחון תזונתי חמור (ארגון לתת, 2020). זאת, בהשוואה ל-513,000 (17.8%) ו-252,000 (8.8%) בהתאמה טרום התפרצות הקורונה (המוסד לביטוח לאומי, 2018). 143,000 משפחות התווספו לחיים באי ביטחון תזונתי, 34,000 משפחות נוספו לאלה החיות באי ביטחון תזונתי חמור.
• מגפה בריאותית שהתפתחה למשבר כלכלי-חברתי - 50.7% מהאוכלוסייה הכללית העידו על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% בלבד שהעידו על פגיעה חמורה בתחום הבריאותי
• רק רבע מהאוכלוסייה במצב כלכלי טוב - רבע (23%) מהמשפחות בישראל מדווחות על מצב כלכלי טוב ומעלה בזמן המשבר, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה
• צורך אדיר בסיוע - הצורך בסיוע זינק בשיעור של 70%. רבע (24%) מהאוכלוסייה הזדקקה לסיוע ולא קיבלה אותו
• העניים עניים יותר - 80% מהמשפחות העובדות שחיו בעוני טרום הקורונה, נפגעו תעסוקתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי
• פגיעה אנושה בשכבות המוחלשות - 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר, 55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%)
• קשישים ללא כבוד - 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר, 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך
• אי שוויון הזדמנויות בחינוך - 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ל-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר
• האחריות לטיפול בעוני - 79.1% מהציבור סבור שהממשלה היא האחראית לצמצום העוני, אך רק 21.3% מהציבור חושב שהיא אכן מטפלת בבעיה. 63.4% סבורים שהטיפול הממשלתי בזמן המשבר הקורונה תומך בצרכים של אוכלוסיות עניות

ערן וינטרוב, מנכ"ל לתת: "הקורונה התפרצה כמגיפה בריאותית, אך התפתחה למגיפה כלכלית-חברתית חסרת תקדים. אנו מצויים במשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, אשר ייקח לחברה הישראלית שנים להתאושש ממנו. חייבים לעצור את הדימום בקרב האוכלוסיות העניות, ולבלום את הידרדרותם של מאות אלפי ישראלים ממצב של משבר זמני בעקבות אבדן תעסוקה לחיים בעוני, ממנו קשה עד בלתי אפשרי להתאושש. אם הממשלה לא תשכיל להשקיע עשרות מיליארדים באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים להתמוטטות החוסן החברתי ולשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור".

גלעד טנאי, מייסד ויו"ר מכון ERI: "המחקר השנה נעשה בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים שידענו. לכן, הרחבנו את המבט השנה מעבר לעוני, כדי לתקף את ממדיה האמיתיים של המצוקה הכלכלית, מאפייניה ועומקה. החשש הגדול הוא שמצוקה כלכלית שנגרמה ממשבר זמני, אם לא תטופל, תדרדר משפחות לעוני ובהמשך לעוני כרוני. הסכנה הזו מוחשית גם עבור משפחות שקודם למשבר היו במצב כלכלי סביר ואפילו טוב. חשיבות המחקר בכך שהוא מאפיין את המשפחות שנמצאות במצוקה ובסיכון להידרדרות נוספת ובכך עוזר למקד את מאמצי הסיוע ולהפוך אותם לאפקטיביים יותר".