מנכ"לים מסכמים: הדברים הטובים שהביאה לנו הקורונה

כן, זו הייתה שנה קשה מלאת אתגרים, אבל בכל רע יש טוב. רגע לפני ש-2020 מסתיימת וייתכן שהגרוע מכל מאחורינו, מנכ"לים מסבירים כיצד השנה הזאת בכל זאת קידמה אותנו בגזרות השונות

13/12/2020
בווידאו: פרופ' אש קורא לכולם להתחסן (עריכה: טל רזניק)

הקורונה שיבשה את כל המערכות, על כך לא צריך להכביר מילים. רבות דובר וסופר על הנזקים שהיא עשתה ועוד תעשה למגזר העסקים. אלא שכמו בכל דבר, חייבים להסתכל על מחצית הכוס המלאה. עם הזמן הבנו שהרגלים חדשים והזדמנויות קרו מתחת לפני השטח. מנכ"לים בכירים במשק הישראלי, מדברים על הנקודות החיוביות איתן הביאה הקורונה, בהיבטים הכלכליים-עסקיים, חברתיים ופוליטיים-מדיניים.

עוד בוואלה!

קולקציית האיפור שתסגור לכן לוק זוהר - גם לערב וגם ליומיום

בשיתוף בובי בראון

עינת יוזנט רביד, מנכ"לית אלטמן בריאות

עינת יוזנט רביד(צילום: עופר חג'יוב)

במישור החברתי - הסולידריות עלתה פלאים בתקופת הקורונה, ועשויה להערכתי להישאר ברמות גבוהות גם בתקופת הפוסט קורונה. התקווה הזו נשענת על חשיבה שערכי הקהילתיות, האכפתיות, העזרה לזולת, השיתופיות והאחריות הדדית שכה חשובים לדור הצעיר, דור ה- Z, יישארו אתנו ברמה גבוהה בשנים הקרובות. בשנה האחרונה ראינו את האחווה, הרצון לסייע למבודדים ולתרום לחלשים. קמו קבוצות רבות עם מיזמים של חלוקת אוכל, סיוע לקשישים ולמי שנפגע בצורה חזקה בתקופת הקורונה. ההתארגנות אינה ממסדית, היא נושאת אופי יזמי וצעיר של דור שהשיתופיות היא ערך מרכזי עבורו. בנוסף, התחזקה תחושת המקומיות, השכונתיות, הקרבה בין אנשים שחיו בסמוך לך והפכו להיות יחידת ה-100 מטר לשעת צרה. קרבה זו צפויה להישאר אתנו גם בחלוף המגפה. גילינו את האמרה הוותיקה "טוב שכן קרוב מקרוב מאח רחוק".

במישור העסקי - הקורונה הביאה לשיבוש חיובי. חברות למדו ששיבוש מביא לבחינה מחודשת של נתיבי צמיחה ולחדשנות עסקית. התיאבון הבריא לחדשנות צפוי להמשך ולהוביל לצמיחה כלכלית מואצת בתחומים רבים. בתחום הבריאות אני יכולה להעיד על עשרות מיזמים ורעיונות בתחום תוספי התזונה, אכילה נכונה, איתור מקדים של חסרים תזונתיים, שנולדו בעקבות הקורונה וילוו אותנו בשנים הבאות. רבים מאתנו הבינו ששמירה על הבריאות "משתלמת" וכדאית, ולכן נזכה לראות חדשנויות ומיזמים רבים בנושאי התנהלות ואורח חיים בריא.

בנוסף, נולד מודל עבודה חדש שעשוי להוביל למהפכה של ממש בשוק העבודה. מודל היברידי של שילוב בין עבודה ובית באופן שונה. האפשרות העקרונית לעבודה מרחוק פתחה אופציות מגוונות לקהלים שמתגוררים במרחק ואינם צריכים לעמוד כל יום שעות בפקקים בכדי להגיע לעבודה. להורים צעירים שיכולים לנווט אחרת את חלוקת השעות ביניהם, הגמישות תישאר אתנו ומי שיידע לנהל אותה נכון יהיה גם אפקטיבי וגם יצירתי. המפגשים הפיזיים בחברות ינוצלו להחלפת דעות וחשיבה יצירתית והעבודה מהבית להעמקה וקידום יעיל של משימות.

בנוסף, קפצנו כיתה, סוף סוף עבודה תימדד על פי תוצאות ולא רק במודל השעות הקלאסי. בהיעדר שליטה מוחלטת על שעות העבודה מהבית, נדרש אמון גבוה יותר בעובד. ארגונים שהשכילו לטפח תרבות ארגונית בריאה שבה האמון הוא הבסיס למערכת היחסים בין העובד והמנהל, חוו התנהלות מצוינת של העבודה. היו רבים כאלו, ולכן במקרים רבים ניתן יהיה להמשיך עם מודלים גמישים.

אפקט טוב נוסף הוא ההבנה כי ישיבות ומפגשים יכולים וצריכים להיות קצרים יותר. שעת זום = שנת כלב, ולכן למדנו לקצר ישיבות, ולסיים ימי עבודה מוקדם יותר. האחריות האישית קפצה מדרגה, הבנו שכדי להגיע להצלחות וליעדים משותפים כל פרט צריך לנהל באחריות משימותיו גם אם רמות הפיקוח והבקרה נמוכות יותר עקב המצב.

במישור הפוליטי - בשנת הקורונה ניתן לשים פוקוס על מנהיגות שבלטו במיוחד, כמו ג'סינדה ארדרן, סאנה מירלה מרין, אנגלה מרקר הוותיקה ומנהיגות נוספות שפעלו בצורה אחראית, נחושה, קשובה לציבור ועם זאת קשוחה במיגור המגפה. מנהיגות נשית מצוינת שאני רק יכולה לאחל ולייחל לה גם במדינת ישראל. במישור אחר, המנהיגות המקומית, המוניציפלית התחזקה. בהיעדר מנהיגות ארצית חזקה, המושכות עברו לידיים מקומיות. התופעה החלה לפני הקורונה והתחזקה במהלך שנת המשבר. אני צופה שמנהיגות מקומית תתחזק בשנים הקרובות כחלק מהתחזקות הלוקליות הגאוגרפית והחיבור לשכונה ולקהילה המקומית.

אור לנצ'נר מנכ"ל לומינטי נטוורקס

אור לנצ'נר(צילום: תמרה ברלסקי)

השנה האחרונה התאפיינה מבחינה עסקית בפניה של חברות רבות לפתרונות איסוף מידע כמענה למציאות הדיגיטלית החדשה שהציב משבר הקורונה. כיום יותר מ-30 אחוז מקרב אוכלוסיית העולם עברו לפעילות מלאה באינטרנט וזה כולל גם אזרחים מבוגרים יותר אשר בעבר נמנעו מכך. עובדה זו הורגשה היטב במהלך "חודש הקניות העולמי" - נובמבר. כתוצאה מכך, תחום איסוף המידע - Data, צבר תאוצה והפך להיות נכס הכרחי ואסטרטגי לכל חברה, בייחוד כשמדובר באיסוף דאטה מהאינטרנט. תופעה נרחבת שהתרחשה במהלך 2020 היא שיותר ויותר חברות וארגונים פנו לדאטה ככלי לעריכת מחקר שוק, אסטרטגיית תמחור או לקבלת החלטות בתחומים חברתיים ובריאותיים. 2020 הציבה את הדאטה במרכז הבמה.

כיום, רגולציות בתחום הדאטה מתרכזות בעיקר בנושאים הקשורים לפרטיות המידע אבל לאור המציאות החדשה, מציאות שהיא כאן כדי להישאר, הן מבחינה עסקית והן חברתית, הזרקור כעת מופנה לכל הליך איסוף הדאטה והדגש הוא על התנהלות אתית ואחראית.

דאטה הוא כלי בעל כוח, אולי הכלי החזק ביותר שקיים כיום בחזקת עסקים, חברות וארגונים. רגולציה היא דבר מבורך אך לרוב הרגולציה מתקדמת באיטיות רבה יותר מאשר הטכנולוגיה המתחדשת. לכן חובת ההתנהלות האתית חלה על כולנו. כיבוד כללי האתיקה המקצועית תמנע פגיעה גדולה בעסקים בפרט אך גם בציבור באופן כללי. כבר היום אנו רואים כי גופים ציבוריים וחברות עסקיות רבות שמות דגש על תהליך האיסוף כולו ודואגים להתנהל באחריות מקצועית כוללת.

אני מאמין ש-2021 תהיה שנת המפנה הגדול בה רבים יפעלו למען רגולציה כוללת יותר וכן למען בניית תהליכי איסוף דאטה הדוגלים באחריות ובאתיקה מקצועית. אזרחים וגופים רבים כיום דורשים שקיפות מקסימלית בכל הקשור לאיסוף דאטה ואנו כחברה רואים בהליך האיסוף האתי כערך עליון. שקיפות תמיד תמזער פגיעה או נזק גדולים יותר בהווה ובעתיד, קל וחומר במציאות הדיגיטלית בה אנו חיים כיום. שקיפות מוחלטת היא גם הדרך היחידה להשגת המצרך היקר ביותר לכלל החברות, הארגונים והעסקים והוא אמון הציבור והלקוחות. אני מאמין ש-2021 תהיה שנת האתיקה בכל הקשור לאיסוף נתונים מהאינטרנט.

רו"ח מירי אורן, מנכ"לית אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

רו"ח מירי אורן(צילום: יחצ)

היבט כלכלי - נגיף הקורונה הדגיש את המחסור של מהנדסים בשוק, ושיקף את הצורך החשוב בפתרון שלו ובגיבוש רצף חינוכי להנדסה כבר מגיל צעיר. הקורונה המחישה לנו עד כמה תפקיד מהנדס חיוני וחשוב בחיי היום יום שלנו וכיצד פתרונות הנדסיים הופכים לחלק משגרת חיינו. מי שעומד מאחורי טכנולוגיות בדיקה חדשניות, אפליקציות המאפשרות עבודה ולימודים מרחוק ופיתוחים אחרים הם מהנדסים. זו הסיבה זו גם אחת הסיבות שגם בתקופה כזו של משבר כלכלי התחום לא עבר טלטלות מהותיות ומהנדסים שמרו על יציבות תעסוקתית ותנאי שכר גבוהים. לכן, אנחנו רואים עלייה משמעותית בביקוש ללימודי הנדסה באקדמיה.

מגמה חשובה לא פחות שהואצה על רקע הקורונה היא ההשקעה הניכרת במחקר הרפואי, וכן בתחום ההנדסה הרפואית. הקורונה חידדה את הצורך במכשור רפואי לאבחון מהיר, טכנולוגיות לטיפול ואבחון מרחוק וכן שימוש במידע רפואי שמסייע לקבלת החלטות וטיפול מיטבי. תהליך זה יימשך גם בשנים הקרובות, ויסייע בהתמודדות עם קורונה אך גם עם מחלות אחרות ואתגרים רפואיים אחרים. משרד הביטחון, מפא"ת ואפקה מנהלים בחצי השנה האחרונה מחקר מיוחד לאבחון קורונה באמצעות הקול, שעשוי להוות פריצת דרך במידה ואכן יצליח.

היבט כלכלי-חברתי - לרצף החינוכי לחינוך מהנדסים יש חשיבות כלכלית יוצאת דופן, שיכולה לקדם את הכלכלה הישראלית ולהאיץ את התאוששותה ממשבר הקורונה. ההייטק הוא קטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית והרצף החינוכי יאפשר לעוד ועוד תושבים ישראליים, מרקעים שונים ומגוונים, להיכנס לתחום וליהנות מתנאי ההעסקה של הייטק. יתרה מכך, הרצף אף ישמר את מעמדה של ישראל כאומת חדשנות, שכן אחד הסיבות שחברות מגיעות לכאן היא איכות ההון האנושי.

היבט חברתי נוסף ומשמעותי היה האתגר עמו התמודדה האקדמיה לשמירת חיבור עם הסטודנטים, חרף האתגר של מעבר מואץ ללמידה מרחוק. הסיטואציה שנוצרה הובילה אותנו למחשבה יצירתית ושונה בכדי לשמר את חווית ההוראה והאינטרקציה עם הסטודנטים. כחלק מפעילות זו הקמנו במכללה כיתות היברידיות המאפשרות ללמד ולתקשר עם הסטודנטים במגוון דרכים, שלחנו ערכות ניסוי לבית הסטודנטים כדי לשמר את פעילות המעבדה ואף הצלחנו לקיים קורס שייט ייחודי בהתאם להנחיות. התהליך הזה מוביל אותנו לצאת מהקופסה ולחשוב אחרת, וגם ב"יום שאחרי הקורונה" נמשיך לעשות זאת ולפתח את הפדגוגיה החדשנית.

היבט מדיני - אין ספק שהתחממות היחסים עם מדינות האמירויות מהווה הזדמנות יוצאת דופן לפיתוח טכנולוגיות במגוון רחב של תחומים ולשיתוף פעולה מדעי והנדסי בינן לבין ישראל. בנוסף לכך, יש כאן הזדמנות לביסוס שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי, המקדם מטרות משותפות ובשאיפה גם מחקרים ולפריצות דרך מדעיות שרלוונטיות לכל העולם. זוהי בהחלט הזדמנות גדולה, ואני שמחה לראות כבר בימים אלו ניצנים ראשונים של שיתופי פעולה.

משה שטיין, מנכ"ל רשת פרח לחינוך מיוחד

משה שטיין(צילום: יחצ)

בממד החברתי - הקורונה שינתה את תפיסת העולם בכל הנוגע לצורת ואופן התקשרות של אנשים, ארגונים, מערכות, ויצרה מחדש את הדרך לאינטראקציה בין ארגונים, בין מערכות ובתוך הארגונים עצמם. בלי תכנון מראש, החל מהרבעון השני של 2020 כולנו עברנו להתנהל בזום. למדנו לנהל פגישות עבודה, ישיבות הנהלה, אסיפות צוות בזום, אפילו אסיפות הורים עברו לזום, ואם אני מדבר על הורים, דווקא כארגון שחותר כל העת לחדשנות ולפיתוח שיטות למידה, אנחנו ב"פרח" הבנו שהורים, ובעיקר הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, זקוקים להמשך הכוונה ותמיכה שוטפת בימי הקורונה, בעיקר בתחילת הדרך בשבועות בהם המסגרות לא היו פעילות ואלו היו ימים לא פשוטים עבורם.

לשם כך, בחודשים האחרונים פתחנו את ה"אקדמיה להורים", האקדמיה הראשונה בארץ להורים, שאפשרה לאותם הורים שלא יכולים לצאת מהבית ולהתייעץ עם מדריכות ועם צוות פרא רפואי לגבי הילדים שלהם, להיכנס להרצאות בזום, לשאול שאלות בחופשיות ולקבל מענה ממומחים בתחומים שונים כמו משברים בזוגיות בשל אבחון והתמודדות עם ילדים מיוחדים, איך לגמול ילדים מיוחדים מחיתולים, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ועוד. מאות הורים השתתפו מדי שבוע בהרצאות, למדו והתנסו, ומה שהכי מרגש שבזכות המפגשים המקצועיים הללו נבנתה קהילת הורים מחזקת ותומכת.

בנוסף, לאורך משבר הקורונה היה לנו חשוב ברשת, לשמור על האחדות והקהילתיות הפנים ארגונית. ערכנו הדרכות ומפגשים בזום לצוות, וסייענו ותמכנו במנהלות, גננות וסייעות שהיו צריכות לתפקד תוך כדי גם כאימהות ולנהל בית בשלט רחוק.

בממד העסקי - דווקא בתקופה הזאת של הקורונה, בה עסקים נסגרים ומצטמצמים, הארגון זיהה הזדמנויות ובעיקר צרכים של הורים וילדים, ופתח מוסדות חדשים על מנת לספק מענה להורים ולילדים. במסגרת זו הקמנו מתחם פרא רפואי ראשון מסוגו בבאר יעקב, שמכיל חדר סנוזלן יחיד בעיר, חדר פיזיותרפיה, חדר קלינאות תקשורת ואבזור חדשני וייחודי. בנוסף, פתחנו לאחרונה, באמצע השנה, מעון שיקומי בחריש וגן נוסף בבאר יעקב. אני מקווה שנמשיך לקדם ולפתח את ילדי החינוך המיוחד ולהגיע לעוד רבים אחרים ברחבי הארץ.

בממד האנושי - אני חושב שאחד הדברים החשובים שהביאה איתה הקורונה, הוא איזושהי פרופורציה, הכרת תודה על מה שיש, ללמוד להעריך את שגרת החיים הרגילה והשקטה אליה הורגלנו, ובעיקר מסר של שותפות והבנה של מה חשוב באמת. בתקופה זו, שבה למדנו להעריך את מה שיש, חשיבותה של משפחה והצורך באהבה ומגע, חשוב לי בהזדמנות זו גם להעלות למודעות את ערך קבלת האחר וחשיבות השילוב והאחדות בקרב ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים רגילים. קידום ושילוב הילדים עם הצרכים המיוחדים והסרת הסטיגמות הם יעד לאומי וערכי, וחשוב שיהיו על סדר יומו של משרד החינוך, על מנת להשקיע תקציבים בתכניות שילוב בגנים ובבתי הספר ולהעביר הכשרות לסגלי החינוך ברחבי הארץ. זאת בפרט אחרי יותר מחצי שנה שתכניות השילוב היו מוקפאות בשל הקורונה.

קרן אור אורן, מנהלת תחום הגיל הרך במכון אדלר

קרן אור אורן(צילום: מיה חבושה)

רחוק הוא הקרוב החדש - אומנם נדרשנו לריחוק חברתי, אך הקרבה למשפחה הגרעינית היא מתנה נפלאה. קיבלנו הזדמנות לעצור את המרוץ ולקבל אתנחתא משפחתית 24/7 הכוללת קרבה, מגע, ארוחות משפחתיות וזמן להכרות מעמיקה. מהם נוצר חיבור חזק ומלכד.

ביחד ולחוד - בכל רגע נתון הן של אושר והן בשינויים, אתגרים ומשברים אנחנו בני האדם חברתיים. נעשה הכל ל"טוב ולרע" במטרה שלנו להשתייך, להיות חלק ולא לצעוד לבד. נכון שלפעמים אנו צריכים את המרחק, להתבודד לחשוב ולזקק לעצמנו, אך המסקנה מה אנו מחפשים ומה אנו רוצים, בסופו של דבר תהיה הצורך שלנו להרגיש אהובים ושייכים. ראינו את זה במשברים שהיו השנה, אנשים רבים יצאו לחל"ת או חלילה פוטרו והיו צריכים רגע להבין לאן ממשיכים מכאן. מפלגות וקואליציות עברו שינויים, התחברו, התפצלו וחוזר חלילה.

למידה והתפתחות מתרחשת בכל רגע נתון - אז נכון שלסירוגין אין מסגרות חינוכיות פרונטליות, אך אין המשמעות שהפסקנו ללמוד. אנו כל הזמן לומדים ומתקדמים וההוכחה לכך, "המהפכה הטכנולוגית", שבא למדנו ליצור קשרים חברתיים ועולמות חדשים, דרך המסכים. וגם אותם אנו ממשיכים ומשכללים בתנועה מתמדת, בכל גיל ובכל זמן. אנו עדים לאנשים רבים שהתחילו לעבוד מהבית, להשתמש במחשב ובתוכנות שלא הכירו קודם לכן. ארגונים שינו את התפיסות שלהם והתאימו את עצמם לזמן החדש. משפחות נאצלו לחגוג חגים במתכונת חדשה ולא מוכרת, המחשב הפך לאורח קבוע בשולחן החג כדי שנוכל לראות גם את סבא וסבתא מרחוק.

הכול פתוח והבחירה בידינו - אומנם אנו מרגישים בסגר, שאין יוצא ואין בא. אך למעשה נראה כי דווקא ה"סגר" פתח בפנינו הזדמנויות חדשות. דווקא מתוך תחושת המחנק, הסגר, ואולי תחושה של סוף. אנו מגלים את האומץ לעשות שינויים בתחומים שונים בחיים: משפחות משתנות, מתקבלות החלטות שאולי היו צריכות להיות שם קודם, שינויים בקריירה ובתעסוקה, אפילו קבלנו ממשלת אחדות, שאף אחד לא האמין תחילה שתקום. הדבר מוכיח שהרבה בראש ובבחירה האישית שלנו.

הזמן הוא עכשיו - כל רגע שלנו כאן הוא מתנה והזדמנות. עלינו ללמוד להפיק ולקחת מהשנה הזו את הטוב. להבין את תפקידנו ולנסות להיות בהודיה, הוקרה ועשייה. שום דבר איננו מובן מאליו, לכל אחד יש השפעה ותאריך תפוגה, אך זה לא מה שמניע אותנו. אלא עשייה משמעותית, כזו שעל אף ולמרות הכל, אנו מרגישים תורמים ומועילים בהיותנו.

אופטימיות - חוסן לישראל הוא לא רק שם מפלגה, חוסן נפשי הוא היכולת לעמוד מול אתגרי החיים בלי להישבר ובלי להתייש. בתקופה זו אנו נדרשים לחזק את השריר של החוסן החברתי, הנפשי והמשפחתי, שעוזרים לנו לתפקיד כאמא או אבא, כעובדים, כמקבלי החלטות ועוד. אחת הדרכים היא להתעסק יותר בדברים שעושים לנו טוב.

  • קורונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully