סקירה שבועית: מעמדת החיסונים לעמדת הקלפי?

• לאחר שה-FDA אישר את החיסון של פייזר, נסללה הדרך לתחילת החיסונים בישראל. בכל מקרה מבצע החיסונים לא יסתיים לפני סוף החורף, כך שצפויים לנו אפילו בתרחישים אופטימיים עוד מספר חודשים עם מגבלות קורונה.
• למרות שהרבעון האחרון של השנה אופיין בחלקו הגדול בסגרים, אנו רואים פעילות ערה של היצוא, הייצור והצריכה הפרטית, כך שהתכווצות התוצר לא צפויה להיות בו משמעותית אם בכלל. בהנחה של ירידה קלה בתוצר ברבעון הנוכחי, התוצר יתכווץ השנה רק בכ-3.5%.
• הסרת המגבלות על הפעילות הביאה לירידה בשיעור האבטלה הרחב לרמה של 14.6% במחצית הראשונה של חודש נובמבר. אנו מעריכים כי במחצית השנייה של 2021 נראה את שיעור האבטלה יורד לרמה של כ-8%, אך עם ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות.
• אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2021 עשוי להשפיע על חברות הדירוג, ואנו עשויים לראות ירידה באופק דירוג החוב החיצוני בשנה הבאה. אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בשנת 2021 יהיה גבוה ויתקרב לעשרה אחוזי תוצר.
• רכישות האג"ח של בנק ישראל צפויות להימשך, כל עוד הגירעון התקציבי הוא גבוה מאוד, אחרת הלחץ על עליית תשואות יגבר.
• הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. אנו מותירים את תחזית האינפלציה על 0.5% ל-12 החודשים הקרובים.

אחרי חנויות הרחוב נפתחו גם הקניונים ופעילות המסחר צפויה לעלות מדרגה נוספת. בד בבד מספר הנדבקים עולה אף הוא, ולא מן הנמנע שנראה בקרב ביטול של המגבלות. לאחר שה-FDA אישר את החיסון של פייזר, נסללה הדרך לתחילת החיסונים בישראל. בכל מקרה מבצע החיסונים לא יסתיים לפני סוף החורף, כך שצפויים לנו אפילו בתרחישים אופטימיים עוד מספר חודשים עם מגבלות קורונה. סקר שביצע דויטשה בנק בקרב מנהלי השקעות מעלה שהחששות הגדולים ביותר שלהם לשנת 2021 הם מתקלות בחיסונים החל ממוטציות שעמידות לחיסון, ועד סירוב נרחב להתחסן. רק לאחר מכן מגיעים גורמים כלכליים פוליטיים כמו חובות, אינפלציה וברקזיט. כלומר הקורונה עדיין צפויה להכתיב את סדר היום הכלכלי בחצי השנה הקרובה.

נתוני סחר החוץ לחודש נובמבר הצביעו על זינוק חד הן ביבוא והן ביצוא של סחורות. רמת היבוא הייתה כבר גבוהה מזו של החודש המקביל בשנה שעברה. העלייה ביצוא בולטת בענפי הכימיה והאלקטרוניקה. למרות שהרבעון האחרון של השנה אופיין בחלקו הגדול בסגרים, אנו רואים פעילות ערה של היצוא, הייצור והצריכה הפרטית, כך שהתכווצות התוצר לא צפויה להיות בו משמעותית אם בכלל. בהנחה של ירידה קלה בתוצר ברבעון הנוכחי, התוצר יתכווץ השנה רק בכ-3.5%.

הסרת המגבלות על הפעילות הביאה לירידה בשיעור האבטלה הרחב לרמה של 14.6% במחצית הראשונה של חודש נובמבר לעומת 18.0% במחצית השנייה של אוקטובר. ניתן לראות ששיעור האבטלה מגיב מהר להסרת מגבלות, וזה מצמצם את הסיכויים שניוותר עם שיעורי אבטלה דו-ספרתיים ביום שאחרי הקורונה. סקר כוח אדם מראה שכמאה אלף איש יצאו מכוח העבודה בגין סיבות שקשורות בקורונה כמו פיטורים או סגירת מקום העבודה, קבוצה זו היא בעלת סיכויים נמוכים יותר לחזור למעגל התעסוקה, אם כי היא מהווה רק כ- 2.5% מכוח העבודה. אנו מעריכים לכן כי במחצית השנייה של 2021, בהנחה שיוסרו המגבלות על הפעילות הכלכלית, נראה את שיעור האבטלה יורד לרמה של כ-8%, אך עם ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות.

הסיכויים לבחירות נוספות הולכים וגדלים ככל שמתקרבים ל-23 לחודש, מועד בו הכנסת אמורה לאשר את תקציב 2020. הפרישה של חבר הכנסת גדעון סער מהליכוד והקמת מפלגה חדשה, אליה צפויים להצטרף חברי כנסת נוספים, טורפת שוב את הקלפים, וברוב התרחישים אי-הוודאות הפוליטית תלווה אותנו גם בשנה הבאה. אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2021 עשוי להשפיע על חברות הדירוג, ואנו עשויים לראות ירידה באופק דירוג החוב החיצוני בשנה הבאה. ההשלכות של שנה נוספת ללא תקציב מאושר הן המשך תקציב מרסן (אין התאמות לגידול באוכלוסייה), היעדר רפורמות, וכיבוי שריפות באמצעות "קופסאות" שמאושרות לטיפול במשבר הקורונה. גם אם התקציב יאושר במהלך הרבעון הראשון של 2021, הוא לא יכלול צעדים להקטנת הגירעון, כמו קיצוצים או העלאות מסים, כיוון שההמלצות כרגע של כלכלני קרן המטבע הבינלאומית ושל בנק ישראל הן להימנע מכך. בנסיבות אלו אנו מעריכים כי הגירעון התקציבי בשנת 2021 יהיה גבוה ויתקרב לעשרה אחוזי תוצר.

בנק ישראל רכש בנובמבר 3.6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות, 400 מיליון שקל אג"ח קונצרניות, ו-2.5 מיליארד שקל ניתנו כהלוואות לבנקים כנגד אשראי לעסקים קטנים וזעירים. עד כה בנק ישראל רכש 41.6 מיליארד שקל איגרות חוב ממשלתיות, מתוך מכסה של 85 מיליארד. רכישות האג"ח צפויות להימשך, כל עוד הגירעון התקציבי הוא גבוה מאוד, אחרת הלחץ על עליית תשואות יגבר. ניתן לראות שהגידול בחוב הממשלתי מנותב לרכישות בנק ישראל, בנקים ישראלים ומשקיעים זרים. הגופים המוסדיים הישראלים צמצמו בהדרגה את אחזקותיהם באג"ח הממשלתיות.

מגמת ההתחזקות בשקל נמשכה ובשבוע החולף, השקל התחזק ב-0.6% נוספים מול סל המטבעות. בחודש נובמבר בנק ישראל רכש 1.9 מיליארד דולר, ורכישות המט"ח נמשכו כנראה גם בדצמבר. אנו סבורים כי המקור להתחזקות השקל הוא בעיקר העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שגדל בשל השפעות הקורונה, והרווחים שצברו המשקיעים על השקעותיהם בחו"ל. ככל שהייסוף נמשך נוצר מומנטום שלילי לדולר שהאיץ מכירות מט"ח של חברות יצואניות לדוגמה. חלק מהגורמים לייסוף החד, כמו היעדר נסיעות של ישראלים לחו"ל, אינו בר-קיימא, וזה אילץ את בנק ישראל לרכוש מט"ח בהיקף של כ-17 מיליארד דולר מתחילת השנה.

הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. אנו מותירים את תחזית האינפלציה על 0.5% ל-12 החודשים הקרובים. התחזקות השקל מול סל המטבעות והדולר פועלת אמנם לירידה באינפלציה, אולם אנו רואים שמחירי הסחורות והנפט בעולם עלו במונחים דולריים. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע כבר לרמה של 50 דולר בשבוע החולף, וההערכה היא שאם ישובו הטיסות לפעול בשנה הבאה, מחיר הנפט יוסיף לעלות. העלייה בציפיות לאינפלציה בעולם הושפעה גם מההערכה שהדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים לא יצרו אינפלציה בעת הקורונה, בין השאר כי היה קשה לצרוך, אך אם רואים את סוף הקורונה, יתכן שהנזילות הגדולה של משקי הבית, תביא להתייקרויות. גורמים אלו שציינו בעולם נכונים גם לישראל. בעת משבר הקורונה השפעת המיתון וירידת הצריכה על האינפלציה הייתה גבוהה יותר מההשפעה של הפגיעה בצד ההיצע. התמונה יכולה להתהפך עם סוף המגיפה. רמת הציפיות לאינפלציה בישראל עלתה, אם כי היא אינה גבוהה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור של כ-1% לשנה לחמש השנים הקרובות, לעומת 1.83% בארה"ב ו-0.67% בגרמניה. בכל מקרה הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב גם לרמות אינפלציה הרבה יותר גבוהות, ובמקרה של ישראל ייקח עוד זמן רב עד שהבנק המרכזי יחשוב על לחשוב על העלאת ריבית.

בריטניה התחילה בשבוע שעבר במבצע לחיסון תושביה נגד הקורונה, ובארה"ב, לאחר האישור של ה-FDA בסוף השבוע, כבר החלו בחלוקת שלושה מיליון חיסונים ומבצע החיסונים צפוי להתחיל בקרוב. ארה"ב הפכה למדינה השישית שמאשרת את החיסון של פייזר, אחרי בריטניה, בחריין, קנדה, סעודיה ומקסיקו. במקביל, נתוני התחלואה בכל העולם ממשיכים לעלות. מספר הנדבקים היומי בארה"ב הגיע בסוף השבוע ל-220 אלף נדבקים ביום. עד היום נפטרו מווירוס הקורונה בארה"ב כ-290 אלף אנשים. גם באירופה נתוני ההדבקות והתמותה במגמת עלייה, ובמקומות רבים, לצד הציפייה לחיסון, מהדקים את המגבלות על הפעילות ומטילים סגרים.

העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, יחד עם העלייה באפשרות לברקזיט ללא הסדר, העיבו על שוקי המניות, למרות החיסון שבפתח. בסיכום השבועי, מדדי ה-S&P500 והיורוסטוקס ירדו בכ-1%, מדד הניקיי ירד 0.7%, והמדדים בסין ירדו בכ-3.0%. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ירדה בסוף השבוע ל-0.9% לשנה.

ארה"ב: עלייה במספר דורשי העבודה. על רקע העלייה במספר מאובחני הקורונה החדשים, והחמרת המגבלות על הפעילות, חלה עלייה במספר הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ל-853 אלף מ-716 אלף בשבוע הקודם. גם הדרישות המתמשכות לדמי אבטלה עלו ל-5.76 מיליון. ההערכות הן שנתוני הפעילות, בעיקר במגזר השירותים, יצביעו על התמתנות בחודש נובמבר. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.2% בנובמבר, ועלייה דומה נרשמה גם במדד הליבה. ב-12 החודשים האחרונים, שיעור האינפלציה הגיע ל-1.2%, ואינפלציית הליבה ברמה שנתית התייצבה בחודשים האחרונים על רמה של כ-1.6%. במקביל להתייצבות האינפלציה השנתית ברמה נמוכה יחסית, נרשמת עלייה בציפיות לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה משוק ההון בארה"ב לחמש שנים עלו מרמה של 0.5% במרץ ל-1.83% בדצמבר. אופטימיות מסוימת לאחר ההודעה על מציאת חיסון לקורונה הובילה, ככל הנראה, לעלייה באומדן הראשון לחודש דצמבר של מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, לרמה השנייה הגבוהה מפרוץ הקורונה.

גוש האירו: הבנק המרכזי מגדיל את ההרחבות המוניטריות. בהתאם לציפיות, ה-ECB הודיע בשבוע שעבר שקרן החירום לרכישת אג"ח תוגדל ב- 500 מיליארד אירו לסך כולל של 1.85 מיליארד אירו. תוקף ההחלטה הוארך בעוד תשעה חודשים עד לחודש מרץ 2022. במקביל, הוחלט להאריך את תכנית ההלוואות הזולות לבנקים עד ליוני 2022. בצד הפיסקאלי, האיחוד האירופי אישר תקציב של 1.8 טריליון אירו לתמיכה בהתאוששות מהקורונה בתקופה משנת 2021 עד לשנת 2027. חלוקת הכספים למדינות ולאזורים השונים באיחוד האירופי תחל במחצית השנייה של השנה הבאה. מרבית המקורות הכספיים יגויסו באמצעות הנפקות. העמקת ההרחבות המוניטריות והפיסקאליות נעשית על רקע ההערכות שההתאוששות הכלכלית תהיה איטית והדרגתית, בעיקר כתוצאה מהמשך מדיניות הידוק המגבלות והסגרים במטרה לבלום את התפשטות המגפה.

ברקזיט: האם בריטניה תצא מהאיחוד האירופי ללא הסכם? שלושה שבועות לדד-ליין הסופי וטרם הושגו הסכמות לגבי הסכמי הסחר בין בריטניה לאיחוד האירופי. השיחות בין צוותי המשא ומתן ובין ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לבין נשיאת ה-European Commission, אורסולה וון דר ליין נמשכות גם היום, אבל פריצת דרך לא מסתמנת, בייחוד לאחר שהנציגים הבריטים טענו שהצעת האיחוד האחרונה אינה מקובלת עליהם. עמדתה של בריטניה היא שכל הסכם חייב לכבד את הריבונות הבריטית, כאשר אחד המכשולים המרכזיים לטענתם היא דרישת האיחוד שבריטניה תקבל כל שינוי עתידי בכללים ובתקנות של האיחוד האירופי בנוגע לסחר. ביצוע הברקזיט ללא הסכמות עלול לפגוע בפעילות הכלכלית ובתעסוקה בעיקר בבריטניה, אולם גם באיחוד האירופי. ללא הסכם, החל מהראשון בינואר בריטניה תצטרך לסחור עם שכונותיה בהתאם לתנאי ארגון הסחר העולמי, מה שיביא לעלויות גבוהות לחברות ועומסים גדולים בגבולות. נשיא הבנק המרכזי של בריטניה לא פסל בשבוע האחרון את האפשרות שהוא יצטרך להפחית את הריבית לתחום השלילי במידה ותהיה האטה נוספת בפעילות של הכלכלה הבריטית.

יפן: ראש הממשלה מכין תכנית חילוץ שלישית להאצת ההתאוששות הכלכלית. מדובר בתכנית של תמיכות ומענקים בסך כולל של 706 מיליארד דולר. בין היתר, התכנית תקבע תמריצים חדשים להגברת החדשנות הדיגיטלית, לחיזוק התשתית של המערכת הרפואית, ולהגברת המעבר ממקורות אנרגיה מסורתיים לאנרגיה נקייה. מדד אמון העסקים של רויטרס ומדד טנקן עלו לרמה הגבוהה מפברואר השנה. עם זאת, גם ביפן נרשמת עלייה בתחלואה מהקורונה, וביום חמישי האחרון נרשמו 3,000 מקרים חדשים של קורונה, הרמה היומית הגבוהה מתחילת המשבר.

סין: גובר החשש מהמשך סנקציות מהמערב על חברות סיניות המספקות מוצרים ושירותים למערכת הביטחונית והצבאית במדינה. בשבוע האחרון, חברות דאו ג'ונס ו-S&P הודיעו על הוצאת 21 חברות סיניות מהמדדים וה-benchmarks שלהן, וייתכן וגם חברות FTSE ו-ראסל ינקטו בקרוב בצעד דומה. נתוני הפעילות הכלכלית הצביעו על המשך התרחבות. היצוא מסין עלה בשיעור חד של 21% יחסית לנובמבר אשתקד. זה שיעור הגידול המהיר ביותר מפברואר האחרון. עיקר היצוא הופנה לארה"ב. לאחרונה, היואן הסיני הגיע לשיא של 30 החודשים האחרונים: 6.53 יואן תמורת דולר.