איך הייתם מגדירים את 2020? שנה קשה? מוזרה? הכול נכון, אבל אם חשבתם שראיתם הכול, אתם עדיין לא מכירים את התביעות והדיונים שהסתובבו השנה במערכת המשפט. אז הנה מקבץ של כמה פנינים נחמדות ויש לומר שגם מקוריות.
הפכה לשפחת מין של סוכן המכירות
סוכנת בק אופיס שבעלה מתפטר ממקום עבודתו ניסתה להתנחמד בפני סוכן מכירות אליו היא צוותה בהוראת מעסיקה, הכול על מנת להבטיח כי פרנסת הבית, שמוטלת כעת על כתפיה, לא תיפגע אף יותר. לצורך כך, היא הזמינה אותו בין היתר לסעוד עימה צהרים. אלא שבדרך חזרה מהמסעדה, סטה הסוכן לצד הדרך וכפה עליה לקיים עימו יחסי מין.
מאז, לטענתה, במשך כשנתיים היא שימשה כשפחת מין שלו. בהמשך היא התפטרה ממקום עבודתה והגישה תביעה כנגד החברה והסוכן בהליך גישור שבסופו נפסקו לה 80 אלף שקלים כפיצוי. לאחר מכן, היא פנתה לביטוח לאומי על מנת שיכיר במצבה ככזה שמזכה אותה בקבלת דמי פגיעה, אך בקשתה נדחתה. בצר לה היא פנתה לבין הדין לעבודה, אך ביטוח לאומי המשיך להעמד על רגליו האחריות. לטענתו, בין התובעת לבין הסוכן התקיימה מערכת יחסים רומנטית והדדית, וכי התובעת לא הוכיחה אירועים חריגים שאפשר לבודד בזמן ובמקום.
בסופו של יום, קבע בית הדין כי מהסיפור עולה תמונה קשה של יחסי שולט-נשלט תוך ניצול ממושך של יחסי הכוחות בין השניים, וכי יש מקום למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבה הנפשי לבין האירועים במסגרת מקום העבודה.
הטסטר במבחן נהיגה מעשי : "התלמיד אשם בתאונה"
לא צריך להיות משפטן, אלא רק בעל היגיון לקבוע כי מי שאחראי על התלמיד והרכב במהלך ביצוע מבחן נהיגה מעשי הוא הטסטר. לא המורה לנהיגה שהשאיל את הרכב ולבטח לא התלמיד. אולם לאחרונה נדרש בית המשפט השלום בראשון לציון לדון בתביעה בנסיבות כאלו: התובע, מורה לנהיגה נאלץ לתבוע את חברת מילגם (אחת מהזוכות במכרז להפרטת מערך הטסטים), לאחר שזו סירבה לפצותו בגין נזקים שנגרמו במהלך מבחן מעשי. מנגד, טענה הנתבעת כי האחריות מוטלת ראשית כל על המורה שכן הגיש את הנבחן לטסט כאשר עדיין לא היה מוכן.
לעומת זאת, לטענת הנתבעים, הנתבע אינו אחראי לתאונה, שכן מדובר בפעולה פתאומית שבוצעה על-ידי תלמיד הנהיגה שביצע את המבחן, אשר לא הייתה אפשרות למנוע אותה. עוד נטען כי האחריות מוטלת על התובע, אשר הגיש את הנבחן לטסט כאשר עדיין לא היה מוכן. בנוסף, טענה מילגם כי האחריות מוטלת על תלמיד הנהיגה עצמו.
ומה חשב בית המשפט?
השופט דחה את טענת הנתבעים כי מורה הנהיגה התרשל בכך שאפשר לנבחן לגשת למבחן הנהיגה על אף שהוא לא היה ערוך לכך. "מדובר בטענה בעלמא, שלא הובא לה שמץ של הוכחה. ברור כי עצם העובדה שהנבחן עשה טעויות אינה אומרת כי לא היה מקום להגישו למבחן". גם את הטענה לגבי אחריות התלמיד הוא לא קיבל כמובן. עורכי הדין אסף ורשה ואייל בדור, שייצגו את מורה הנהיגה התובע, מסרו בתגובה לפסק הדין כי "מדובר על ניסיון מופרך מצד החברות שזכו במכרז להשית את האחריות על מורה הנהיגה, וחמור אף יותר - על התלמיד. תקוותנו כי פסק הדין ימנע מהן להעלות טענות אלו בתיקי תאונות נוספים שהתרחשו במהלך מבחן נהיגה והפיצוי ישולם בלא צורך לבזבז שוב את זמנו של בית המשפט".
זה תחתון או מכנסון?
שנת 2018, בחורה עולה לקן 143 של אגד בדרכה למשמרת כברמנית במסעדה בירושלים, כשהיא לובשת מכנסיים קצרים. אלא שהנהג הדתי של האוטובוס, 'פחות' חיבב את בחירתה האופנתית והבהיר לה ש'כך היא לא עולה' והמשיך בנסיעה. ביום למחרת בעודה ממתינה לנסוע למקום עבודתה, הגיח שוב אותו נהג, ולשאלתה מדוע סירב להעלותה, השיב כי לבשה מכנסיים שהיו "כמו תחתון".
השופטת קבעה כי 'לבוש שאינו הולם' - על פי השקפת הנהג או נוסעים אחרים באוטובוס - אינו נמנה עם אחת מהעילות המעניקות לנהג את הסמכות שלא להעלות נוסע". סוף דבר - אגד חויבה לשלם לתובעת פיצוי בגובה של 120 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין.
עדר אנטילופות רמס את הרכב - האם זו תאונת דרכים?
מדובר במקרה שאירע בשנת 2015, במהלכו המתינו שלושה נוסעים בפקק תנועה שנוצר בסמוך ליציאה מהספארי, כאשר לפתע עדר אנטילופות נחושות דהר לעברם, עלה על הרכב ורמס אותו. בעקבות כך, נפצעו השלושה בדרגות חומרה שונות. לאור זאת, הוגשה תביעה כנגד הספארי וזה בתורו השיב כי מדובר בתאונת דרכים בגינה נדרשים התובעים להפנות את תביעתם לחברת הביטוח שביטחה את הנהג בפוליסת חובה.
לאחר שבית משפט השלום דחה את בקשתם, ערערו התובעים וענו כי היות והתאונה ארעה במהלך עמידה בפקק בעוד הרכב מונע - יש לפצותם מכוח החוק לנפגעי תאונות דרכים. בסופו של יום הערעור התקבל ונקבע כי אמנם מדובר על אירוע חריג, אך לאור ההגדרה בחוק, הוא מהווה תאונה בגינה הם זכאים לקבלת פיצוי. לדברי השופטת, היה זה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
אין ספק כי האירוע התרחש בזמן שימוש ברכב. לגבי מטרת השימוש, הסבירה השופטת שיש חשיבות למקום שבו אירעה התאונה.
הגן הנודיסטי - האם הגננת התהלכה עירומה?
קשה להעלות על הדעת האשמה חמורה יותר מאשר לייחס לגננת עבירה של פגיעה מינית בילד קטן, אך כך בדיוק טענה אימו של זאטוט, כאשר שלחה מכתב ליו"ר ועד ההורים בגן בו האשימה את הגננת בביצוע העבירה. בין היתר, נטען ע"י הורים כי הגננת מתפשטת לפני הילדים בשירותי הגן, דורשת מהם לעשות כן בפניה, ונוגעת בהם תוך כדי. עוד נטען כי עובדות צוות הגן הורו לילדים להסתובב עירומים והרביצעו להם.
הגננת הסבירה כי לא היה ולא נברא ושהאם הסיקה זאת מהדברים שנאמרו לה ע"י בנה, אך במקום לרדת לחקר האמת, בחרה לפגוע בה ולהשפילה. שופט בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מדובר על פגיעה בפרטיות ומהווה לשון הרע וחייב את ההורים לשלם פיצוי כולל בסך 125 אלף שקלים.
אז מי כאן השקרן?
לא אחת מתגלע ויכוח בין ועד הבניין לדייריו בנוגע לניהול השטחים המשותפים, אך מכאן ועד לאחל לשכן שיקבל נכות, והכול בהיותו כלב וחזיר, שקרן וגנב - המרחק רב. כך אירע בבניין מגורים ברמת גן, בו אחד מהשכנים הממורמרים שלח מסרונים במסגרת קבוצת הווטסאפ של הבניין, בהם כתב את אותם דברי הבלע על שכנו חבר הועד.
ומה חשב בית המשפט על אותן אמירות? ראשית, כי ביתו של אדם הוא מבצרו ודווקא עלבונות שמוטחים בתפוצת כל השכנים הם בעלי פוטנציאל נזק גבוה. כמו כן, מדובר על ביטוחיים שחורגים מ"גסות, בוטות והמוניות", או עממיות, זאת, כמובן, בצמוד לעובדה כי לא הובאו ראיות כלשהן שמטילות דופי ביושרו של התובע, כך שטענת 'האמת דיברת' - התמוססה לגמרי.
השורה התחתונה? בפסק הדין נכתב כי הפרסומים חמורים ומעידים על רוע וכוונה להשפיל ולהכאיב לתובע, ובית המשפט העמיד את סכום הפיצוי על 100,000 שקל.