וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסיבות להתחזקות השקל טובות ברובן. השאלה אם גם התוצאה טובה

השקל מקבל זריקת עידוד מאסיבית ממשקיעי חוץ שמזרימים מיליארדים לחברות הייטק, פיננסים, פינטק ועוד, אבל בשורה התחתונה בנק ישראל צריך עדיין להילחם בהיחלשות הדולר. הנגיד כבר הכריז על הצעד הבא

בווידאו: הדולר בשער הנמוך מזה 12 שנה/עריכה: ניר חן

עידוד לשקל: השקעות של תושבי חוץ באג"ח ישראליות בבורסה בתל אביב במהלך משבר הקורונה עלו ושווי יתרת תיק האג"ח המוחזק על ידי תושבי חוץ הגיע בחודשים פברואר עד אוקטובר לרמה של כ-20.1 מיליארדי דולר - הרמה הגבוהה ביותר זה עשר שנים. כך מפרסם הבוקר בנק ישראל.

השקעות זרות באג"ח ממשלת ישראל תורמות את חלקן להליך המתמשך של היחלשות הדולר מול השקל בחודשים האחרונים. כדי לקנות אג"ח ישראליות בשקלים, הגופים הזרים מוכרים דולרים. השנה היה אירוע חד-פעמי שהשפיע במיוחד על שוק האג"ח המקומי והוא כניסתה של ישראל למדד הפוטסי העולמי של אג"ח ממשלתיות.

אף על פי שאירוע בסדר גודל כזה, שהביא לפי הערכות לזרימה של כ-5 מיליארד דולר לישראל, כנראה לא יחזור, לא ניתן להתעלם מן העובדה שתקופת הקורונה לא מרתיעה את המשקיעים הזרים מהשקעות בישראל. רמת גידול ההשקעות בחברות הייטק, פינטק וחברות הזנק נמשכת למרות המשבר הכלכלי בו שרויה ישראל. כל אלה יחד מובילים לכך שהשקל מתחזק והדולר נחלש.

שקלים מול דולרים. ShutterStock
ישראל שרויה במשבר כלכלי, אבל ההשקעות זורמות והשקל גובר על הדולר/ShutterStock

בבנק ישראל מציינים עוד כי בתיק המניות נרשמה עלייה מתונה יותר מתחילת משבר הקורונה, בחודשים פברואר ועד סוף אוקטובר השנה, עלה שווי תיק ני"ע בישראל של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב בכ-0.4 מיליארדי דולר והגיע לרמה של כ-49.8 מיליארדים. בבנק ישראל מציינים כי למרות המשבר תושבי חוץ לא מכרו מניות ישראליות בבורסה בת"א בהיקף משמעותי, זאת בשונה מהמשבר של 2008.

קניית אג"ח או מניות מהוות חלק ממאזן התשלומים - הרוח הגבית של השקל בתקופה האחרונה. מאזן התשלומים מביא בחשבון את כמות הכסף הנכנסת לישראל לעומת זאת שיוצאת ממנה בכמה היבטים: סחורות, שירותים, השקעות פיננסיות ושכר עבודה. למשל, משקיעה זר שרוכש חברת הזנק בישראל משפיע על מאזן התשלומים ותורם לעודף בחשבון השוטף שלו. לעומת זאת, ייבוא מוצרים מחו"ל מקטינה עודף זה. בתקופת משבר הקורונה ייבוא המוצרים לישראל ירד.

אמש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי החשבון השוטף של מאזן התשלומים ממשיך לשמור על חוסנו ואף מתחזק. העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-6.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי, לעומת 5.1 מיליארד דולר ברבעון השני של 2020. החשבון השוטף של המאזן התשלומים מודד את כמות הכסף שנכנס לישראל פחות כמות הכסף שיוצאת דרך הסחורות והשירותים.

בכוח לשלם יותר?

עוברים עכשיו לוואלה מובייל ונהנים מ-4 מנויים ב100 שקלים

לכתבה המלאה

הנגיד: "הסיבות שהובילו להתחזקות השקל הן טובות ברובן"

היחלשות הדולר מול השקל נבלמה מעט בימים האחרונים. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא הצהרת בנק ישראל כי ימשיך לרכוש מט"ח "בכמות שתידרש" על אף יתרות המט"ח הגבוהות שמתקרבות כבר לכ-40% מהתמ"ג. מדובר במסר מרגיע לשוק המט"ח, המאותת שהיחלשות הדולר ככל תימשך תהיה מתונה.

אמש אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי ימשיך את המדיניות בשוק המט"ח גם בשנת 2021 וירכוש מט"ח בכמות שתידרש על מנת למנוע הימשכות של הייסוף "מעבר למה שנגזר מהנתונים הבסיסיים של המשק".

לדבריו, "העודף בחשבון השוטף גדל השנה, בשל סיבות זמניות הקשורות למשבר - התכווצות משמעותית בכמות היבוא וירידה במחירי האנרגיה. הסיבות שהובילו להתחזקות השקל הן טובות ברובן: שנים של עודף בחשבון השוטף ותנועות הון שנכנסות למשק אלו הן השקעות נרחבות של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם במשק הישראלי, וגופי השקעה גדולים בעולם שהגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל בזכות הצטרפות ישראל למדד העולמי WGBI".

  • עוד באותו נושא:
  • בנק ישראל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully