לין על הרשות להגנת הצרכן: "אטימות". הרשות: "פועלים למען הצרכנים"

בשל תנופת הרגולציה המחודשת בתקופה האחרונה, שיגר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פניה דחופה לשר האוצר ולפקידות הבכירה במשרד ראש הממשלה: "בתקופה זו שממשלת ישראל מזרימה תקציבי ענק כדי לשמור על עסקים וגם כדי לאפשר אמצעי קיום לבלתי-מועסקים, אין מקום ליוזמות של רגולציה חדשה, אלא אם כן הדבר חיוני באמת כדי לשמור על בריאות הציבור. יש בכך משום אטימות משוועת, אם בתקופה זו, כאשר מאות אלפי עסקים נאבקים על הישרדותם, רשות רגולטורית יוזמת הטלת עול רגולטורי נוסף, כאשר כולנו יודעים שזה מתורגם לעלויות כבדות נוספות. אין דרישת רגולציה שאינה מגדילה את הוצאות העסק".

"להפתעתי הרבה," כתב לין, "הרשות להגנת הצרכן, אשר האמנתי שהחלה ביוזמות להקלת נטל הרגולציה עקב משבר הקורונה, שינתה כיוון באופן חד - לפתע היא יוזמת גלים חדשים של רגולציה בתנופה חסרת תקדים. אני רואה מאוד בחומרה התנהלות זו. זה נוגד את המדיניות המרכזית של הממשלה בתקופה זו.

אי אפשר להעלים עין ולחפש תירוצים. לא יתכן שבתוך הממשלה יד אחת תנסה לבנות ויד אחרת תחתור כדי להרוס".

• נוהגת באטימות מוחלטת נוכח הפגיעה החמורה במגזר הקמעונאי
• הרשות שינתה כיוון באופן חד: לפתע היא יוזמת גלי רגולציה בתנופה חסרת תקדים
• פועלת תוך הפרה בוטה של החלטת ממשלה 2118, שחייבה את גופי הממשל לצמצם את הרגולציה ב 25% עד סוף 2020
• מציע לשר האוצר ליזום החלטת ממשלה האוסרת ייזום כל רגולציה חדשה בעידן הקורונה, להוציא כאלה שנועדו להגן על בריאות הציבור והמיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה

לין מדגיש כי באוקטובר 2014 הועברה החלטת ממשלה 2118 המחייבת כל רשות רגולטורית (להוציא רשות ההון) להפחית את נטל הרגולציה במהלך 5 שנים ב-25%. תקופה זו מסתיימת עכשיו בשנת 2020.

בשל כך, ביקש לין ממשרד ראש הממשלה לדרוש דיווח מפורט מכל רשות רגולטורית, על ביצוע החלטת ממשלה 2118. "אני סבור שעל כל רשות רגולטורית מוטלת האחריות הבסיסית לבצע החלטות ממשלה, ואין זה משנה תחת כנפי איזה משרד היא שוכנת. אם אנו נרשה שרשויות רגולטוריות לא תבצענה החלטות ממשלה, כל המאבק נגד עומס הרגולציה והגדלת הצמיחה והפריון במשק נדונו לכישלון חרוץ. החלטות ממשלה תהפוכנה לחוכא ואטלולא".

ובנוסף פנה לין לשר האוצר, "מאוד הופתעתי שבתקופה זו כאשר, משרד האוצר מזרים כספים רבים בהיקף חסר תקדים כדי לשמור על המגזר העסקי וגם כדי לשמור על רמת החיים של מחוסרי העבודה, פותחת הרשות להגנת הצרכן בתנופת רגולציה מחודשת חסרת תקדים באטימות למתרחש.

"אמנם כל יוזמת רגולציה חדשה ניתנת להסבר, אבל הממשלה קבעה שיש להגיע לאיזון הנכון ולצמצם את נטל הרגולציה על פי החלטת 2118 מאוקטובר 2014 ב -25%, עד תום שנת 2020. אין רגולציה שאינה מעלה את הוצאות העסק, כך שבעוד שהאוצר משתתף בהוצאות העסק, הרשות להגנת הצרכן טורחת להגדיל את הוצאותיו, לפגוע בצריכה ולפגוע בפריון".

על כן, לין מציע לשר האוצר כי יזום החלטת ממשלה האוסרת כל רגולציה חדשה עד תום 2021, להוציא כמובן כאלה שנועדו להגן על בריאות הציבור והמיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה.

"הרשות חזרה לפעילות רגולטורית עם כינון הכנסת הנוכחית, בשל כך עלו מספר הצעות חוק שקידומן נעצר בשל סבבי הבחירות. הרשות פועלת למען צרכני ישראל ודרישה לבטל חקיקה עתידית כזו תחת כסות משבר הקורונה, הינה דרישה פזיזה, לא אחראית, ואף דמיונית כאשר ההסבר היחידי להפסקת החקיקה הוא משבר הקורונה. ברור שמי שעומד מאחורי דרישה כזו לא שם לנגד עיניו את טובת צרכני ישראל.

"ניתן לקחת לדוגמה את 'חוק חובת הקלטה' שקובע כי כל מי שמשווק באמצעות הטלפון יצטרך להקליט את השיחה ולהעבירה לצרכן לפי דרישתו. החוק בא לצמצם תופעה שדווקא התרחבה במהלך משבר הקורונה ופגעה בין היתר באוכלוסיות המוחלשות (העוקץ הפיננסי), או את "חוק המבצעים" שיזמה הרשות עוד בשנת 2017. החוק יאפשר לצרכנים לדעת כי כאשר העוסק משתמש במילה "מבצע" קיים אכן מבצע אמיתי, והעוסק לא העלה והוריד מחיר במקריות או בתכנון מראש על מנת לגרום לצרכן לבצע את העסקה, גם אם היא לא כדאית. דווקא כעת, במהלך משבר הקורונה, על הצרכנים לבצע רכישה מושכלת לאור המצב הכלכלי שפגע בבתי אב רבים. חוקים כאלו אינם קשורים למשבר הקורונה וכל ניסיון לחבר בינהם הינו ספין לא מוצלח.

"נבהיר כי הרשות לא מקלה ראש במשבר הקורונה ובהשלכות המשבר על העוסקים, אך יש לזכור כי גם הצרכנים סובלים ממשבר הקורונה. בכל מקרה, החקיקה החדשה לא אמור להכנס לתוקף בעת משבר הקורונה. לגבי העמידה בחלטה 2118, הרשות עומדת בהוראות ההחלטה והפחיתה נטל מקום שהיה ניתן".