המגמה של הפיכת הפלטפורמה האינטרנטית לפלטפורמה תעסוקתית מתרחבת לנגד עינינו. לא מדובר רק בפרסום ובשיווק באמצעות האינטרנט של עסקים ושירותים, או בשימוש בפלטפורמות ייעודיות שנועדו לחבר בין נותני שירותים לצרכנים, אלא גם ב"התמקצעות" של אנשים הפועלים ברשתות החברתיות, ומשתתפים במשחקי רשת או באפליקציות אינטרנטיות. יותר ויותר אנשים מתפרנסים מפעילותם ברשת האינטרנט כיוטיוברים (Youtuber - אדם המפיק, עורך ומפיץ סרטונים ברשת); כגיימרים (Gamer - אדם החובב משחקי מחשב וידאו) וכאושיות רשת - באופן עצמאי, עבור או בחסות חברות וגופים מסחריים. במקרים בהם משלמות אותן חברות שכר או תגמול דמוי שכר עבור פעילותם של אותם אנשים ברשת האינטרנט, ניתן לקבוע כי בפנינו מודל מסוים של העסקה, שייבחן לאור דיני העבודה בישראל.
ילדים ונוער משתלבים באופן הולך וגובר בזירה האינטרנטית והדיגיטלית. הם לא רק צרכנים אלא משתתפים בסרטונים, בתחרויות באינטרנט, בפרסום מוצרים וכיו"ב. חלקם החלו את הפעילות האינטרנטית כתחביב ובהמשך נוצרה ההזדמנות להניב מכך תגמול נאה. כאשר פעילותם ברשת של אותם ילדים ונוער מוכוונת, מוסדרת ומתוגמלת על ידי גופים מסחריים, ייתכן שמתקיימים מאפיינים של העסקה ואז הדינים החלים על העסקת ילדים ונוער נכנסים לתמונה.
חוק עבודת הנוער בישראל, שנחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת, נועד להגן על ילדים ונוער מפני פגיעה בבריאותם, ביטחונם, חינוכם והתפתחותם. לשם כך החוק מגדיר שעות עבודה ותנאי עבודה מחייבים וכן סוגי עבודות מותרים בצד כאלה שאסורים. החוק אוסר על העסקת נוער שטרם מלאו לו 15 שנים, למעט העסקה מגיל 14 שנים שמותרת בחופשות לימודים רשמיות או לפי היתרים מיוחדים או כלליים, כגון העסקת ילדים בהופעה או בפרסום. החוק אינו מתייחס ואינו נותן מענה לפעילות מוכוונת ומתוגמלת של ילדים ונוער ברשת האינטרנט, אשר יכולה להיחשב כהעסקה.
בשונה מישראל, בצרפת נחקק לאחרונה חוק ייחודי שקובע הגנות חדשות ביחס להעסקה ברשת האינטרנט של ילדים ונוער מתחת לגיל 16. החוק מתייחס לכוכבי רשת צעירים בצרפת, שלעתים מרוויחים סכומי עתק מפעילותם ברשת, וקובע הגנה על הכספים והיקף שעות העבודה כתולדה מפרסום ומיצירת תכנים ברשת. החוק הצרפתי קובע, בין היתר, שהכספים יישמרו בחשבון בנק ייעודי אליו תהא גישה רק בגיל ,16 וכי המעוניין להעסיק קטינים ברשת מחויב בקבלת היתר מיוחד מהרשויות הרלוונטיות. זה חריג לכלל האוסר על עבודת ילדים ונוער בצרפת.
החקיקה בישראל אינה מספקת פתרון לתופעה הרווחת הזו. אלא שהמציאות היא חזקה, ואיסור גורף והיעדר הסדרה עלולים דווקא לעודד יצירה של פתרונות עוקפי חקיקה. כך, מטרת החוק - ההגנה על ילדים ונוער - אינה מושגת. למיטב ידיעתנו, נכון למועד כתיבת שורות אלה, בתי הדין לעבודה טרם נדרשו לבחינת מתכונות העסקה של ילדים ונוער ברשת האינטרנט. אנו משערים כי עניין זה נובע ממספר טעמים, ביניהם, כי מדובר בפעילות חדשה שטרם זכתה למתן הגדרות ברורות; היעדר חקיקה עדכנית שהייתה עשויה לאפשר דיון משפטי מעשי; וקושי באכיפה של פעילות תעסוקתית באינטרנט, לרבות הנטל המוקשה להוכיח שאכן מדובר ביחסי העסקה.
להשקפתנו, האיסורים הקבועים כיום בחוק הישראלי ביחס להעסקת ילדים ונוער מחייבים עדכון ונדרשת התייחסות למגמות שתיארנו, כך שמצד אחד תישמר תכלית החקיקה שנועדה להגן על ילדים ונוער מפני העסקה שעלולה לפגוע בהם, ומצד שני תאפשר את פעילותם של אותם ילדים ונוער ברשת האינטרנט. כך, לדוגמה, באמצעות מתן היתרים מתאימים, תוך אסדרה ייעודית של זכויות והגנות נחוצות, כגון הגדרה והגבלה של שעות ותנאי העסקה, שכר העבודה וזכויות סוציאליות, מוניטין וקניין רוחני, ניתן להסדיר את עיסוקם של ילדים ונוער בפעילויות הקשורות לתחומי עניין שפיתחו ואף התמקצעו בהם ברשת האינטרנט, מתוך התפיסה שבסופו של דבר אין מדובר במשחק ילדים וכי התופעות החדשות דורשות מענה חקיקתי הולם.
עו"ד דפנה אלבק היא יועצת מיוחדת ועו"ד מתן סטמרי ממחלקת דיני עבודה, משרד עו"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'