הכירו כחיילים בודדים ובנו בית: "חצי מהאורחים בחתונה היו מהעמותה"

לא משאירים אף חייל בודד. לתרומות המרכז לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי היכנסו ועזרו

כשיוסי הגיע לראשונה לבית החייל בירושלים הוא ראה את דנית, אך לא העז לגשת אליה. "היא הייתה מאוד פופולרית ותמיד כולם היו סביבה" הוא נזכר. יום אחד דנית שאלה אותו שאלה והשאר היסטוריה. הם השתחררו לפני כחמש שנים, נישאו ב-2017, והיום הם הורים לתינוקת בת 8 חודשים.

בעבר כל אחד מהם נאלץ לעבור בנפרד דברים לא פשוטים, בלשון המעטה. "אני מאומצת, גדלתי בפנימייה ובשלב מסוים חיפשתי את המשפחה הביולוגית שלי וניתקתי קשר עם הורי המאמצים" סיפרה דנית במשדר למען חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי שהתקיים באולפן וואלה! NEWS, . עברתי התעללות מצד הורי הביולוגים, וכשהתגייסתי נלחמתי כדי להיות מוכרת כחיילת בודדה על מנת שאוכל לקבל סיוע".

יוסי סיפר במשדר: "בעלה של אימא שלי זרק אותי מהבית. לא היה לי לאן ללכת והגעתי לבית החייל בירושלים כדי שיהיה לי מקום לישון בו, גם אם לא יכירו בי כחייל בודד". תחילה הוא לא קיבל את ההכרה כחייל בודד, אבל לילה אחד הרמטכ"ל וראש הלשכה שלו הגיעו לישון בבית החייל ודנית העבירה להם מכתב בו כתבה את המקרה של יוסי וביקשה שיסייעו לו. תוך 24 שעות, הסטטוס שלו שונה והוא קיבל סוף סוף את ההכרה.

התוכנית לחסרי עורף משפחתי במרכז לסיוע לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין נכנסה לחייהם של השניים לאחר שהשתחררו מצה"ל. "חצי מהאורחים בחתונה שלנו היו מהעמותה. הם עטפו ואהבו אותנו בכל נקודה בחיים שלנו, בנקודות הטובות וגם בנקודות הפחות טובות. בנוסף, הם עזרו לי בהשלמת הבגרויות ובקורס שיוסי עשה ובכלל בקורונה. הם כל הזמן מתקשרים ודואגים לנו, למרות שעברו חמש שנים והיום אנחנו כבר לא נחשבים חיילים בודדים" דנית סיפרה.

ואיך העובדה ששניהם חיילים בודדים משוחררים משפיעה על הקשר ביניהם? "אנחנו מדברים את אותה שפה ומבינים אחד את השני. אנחנו כאן אחד בשביל השנייה ועוברים דברים טוב יותר מזוגות אחרים לדעתי" אמר יוסי. "בגלל שאין לנו משפחות להתייעץ איתן, אנחנו פותרים דברים לבד".

לא משאירים אף חייל בודד. לתרומות המרכז לחיילים בודדים ללא עורף משפחתי היכנסו ועזרו