לקוח של אחד הבנקים ניסה להיעזר בבנק שלו כדי לרכוש ביטקוין ולעלות על רכבת המטבעות הקריפטוגרפיים אך זכה לסירוב חד משמעי. ממכתב שנשלח לו, עולה כי הבנק סירב לבקשתו להעביר כספים ששייכים לו, למרות ובניגוד לבקשתו הברורה. והוא ממש לא היחיד, וכמוהו יש עוד לקוחות שלא חופשיים לעשות עם כספם משהו שהוא חוקי לגמרי ומותר.
מדוע הבנק סירב? באותו מכתב מפרט הבנק כי תלה את הסירוב בהוראות החוק לאיסור הלבנת הון, בהנחיות בנק ישראל וב"אנונימיות המובנית בנכסים וירטואליים והיעדר השקיפות", הגם שמתן השירות ממש לא נאסר עליהם.
ואכן, בכלל המערכת הבנקאית מורגשת אותה תפיסה זהירה ונרתעת. המערכת הבנקאית נרתעת מפעילות בתחום הביטקוין ומכל תחום המטבעות הקריפטוגרפים. ההתנגדות הזו נובעת משורת סיבות, שבסופו של דבר נוגעות לשתי בעיות עיקריות מבחינתם: ראשית, מדובר בתחום לא מוסדר שאין בו התוויית דרך רגולטורית ברורה. שנית, זהו תחום שמאופיין בחוסר שקיפות.
מבחינת הבנקים, קיים חשש מעבירה על הוראות איסור הלבנת הון כמו גם הוראות לאיסור מימון טרור. לאורך השנים התפתחו הוראות שלפיהן הבנקים תמיד נדרשים לעקוב אחר מקור הכסף. בביטקוין יש קושי אמיתי בבחינת מקור הכסף והמעקב אחריו, כשהאנונימיות שהיא אחד מיתרונות המטבעות הקריפטוגרפים עומדת בעוכריהם כשזה נוגע לבנקאות המסורתית.
מעבר לכך שהרשויות לא הסדירו את התחום ואת אופן ההתנהלות הנכון, כמו גם היבטים של מיסוי, הרי שמלכתחילה הביטקוין מוגדר כ"סיכון גבוה", כי הנותן מוסתר והתחום מאופיין בכך שפושעים והאקרים, למשל, עושים בו שימוש תכוף, כמו גם בתנודות אדירות שאולי נתונות למניפולציות. בנוסף, ללא הוראות ברורות הבנקים חשופים לאכיפה בדיעבד או אכיפה מצד שלישי, כמו למשל רשויות ממשלתיות בחו"ל.
על מנת לשנות את המצב על המדינה להגדיר את המותר והאסור בתחום זה תוך הוצאת צו ייעודי של איסור הלבנת הון. דבר אחר שיכול לסייע להתפתחות הבנקאות בתחום זה הוא יצירת מטבעות של בנקים מרכזיים שייתפסו כ"לגיטימיים יותר" ושעשויים לפרוץ את הדרך.